רוצים שינוי? לא באמת
ההתנפלות האוטומטית על כל מי שרוצה לשכשך את רגליו בביצה הפוליטית מעידה על דבר אחד: רצון להתקבע על המוכר והישן
זה התחיל עם יאיר לפיד: אוי, נו באמת. עוד יפיוף שחושב שמאחר שהוא מוכשר בכתיבה, הוא יכול לעשות פה שינוי. איזה ניסיון יש לו? מה הוא חושב לעצמו? אפילו הפתעה הוא לא עשה לנו ב"הכרזה" הזאת, כאילו שלא ידענו שזה מה שהולך לקרות.
זה המשיך עם נועם שליט, שהחליט להתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת: אוי, נו באמת. אז הוא אב של חטוף, למה בדיוק זה מכשיר אותו? למען מראית העין לפחות, הוא לא יכול היה לחכות לבחירות הבאות? הרי מה זה בשבילו לחכות חמש שנים? בינינו, הוא התגלה כסתם עוד אחד שהתמכר לאור הזרקורים.
ובינתיים, בכנסת, כאילו בהזמנה, קיבלנו הצגת תכלית של מה שאנחנו יודעים ומכירים. הפעם במופע הליצנים כיכבה אנסטסיה מיכאלי בסצנת "חוטפים את הג'ננה", ושפכה כוס מים על ראלב מג'אדלה מפני שאמר לה לשתוק. אין ספק, אף אחד מהם לא הביא כבוד רב למגזר.
כולנו מצקצקים שוב למראה נבחרי הציבור שלנו וכמה נמוך הם יכולים עוד לרדת. אבל תכל'ס, בואו נביט על עצמנו: זה כנראה מה שאנחנו רוצים. כי ברגע שאנשים מחליטים לעשות צעד אמיץ, להתמסר לחיים הציבוריים ולהיות נבחרינו החדשים, אנחנו מיד מצחצחים חרבות ולשונות ונותנים להם בראש. למה מי הם?
כבר שנים אנחנו ממררים בבכי על ההנהגה החלולה, אבל כשמתחיל להתעורר השינוי, אנחנו לא באמת מסוגלים לתת לו לקרות. המועמדים החדשים אינם מושלמים, ומבחינתנו זה ייהרג ובל יעבור. רק שעם כל הכבוד לשאיפתנו לשלמות, כדאי שנבין שזה פשוט לא עובד ככה. רוצים שינוי? נהדר. אבל לצד הכמיהה למשהו חדש ואחר, כדאי להפנים: המועמדים החדשים הם השינוי שאנחנו לכאורה מייחלים לו. הוא מתחיל להתרחש עכשיו, לנגד עינינו. אז לא כדאי לתת לו לקרות?
קצת מביך, אבל אנחנו מדגמנים, קולקטיבית, את הקלישאה השחוקה של הנבואה שמגשימה את עצמה. אנחנו כמו הבדיחה על הקמצן שמתפלל לאלוהים במשך שנים ומבקש לזכות בפיס, אבל אף פעם לא טורח לקנות כרטיס. אנחנו נאחזים במוכר, בישן, בפוליטיקה שמאסנו בה, בנבחרים שאיננו מעריכים.
בליכוד כבר תוקפים את שליט על "חוסר נאמנותו" ואת לפיד על שאינו מספיק מצונן, ובצדק. הם לא
הנה הצעת ייעול: אם יש מועמד חדש שלא מוצא חן בעיניכם, אל תצביעו עבורו. אתם רוצים לדבוק במועמדים הישנים ובדרכם? מצוין. שלשלו שוב את אותם פתקים לקלפי; אחרת אל תמהרו לנקב בביקורת את המתמודדים החדשים. תנו להם הזדמנות לאכזב אתכם לפני שאתם מחליטים מראש שזה מה שהם כבר עשו.
ואם ההצעה הזאת לא נראית לכם, זה בסדר. אבל לפחות תפסיקו לומר שאתם רוצים שינוי. רצוי שתהיה התאמה מינימלית בין המילים למעשים. אלא אם כן ההתאמה הזו בעצם קיימת כי בסתר לבנו זה בדיוק מה שאנחנו רוצים: שיהיה רע, ושיהיה לנו כל הזמן על מה להתלונן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם