יש שיפור, אך האוויר במפרץ חיפה עדיין מזוהם
האוויר בחיפה, ובישראל כולה, נופל באיכותו מאיכות האוויר במדינות מתקדמות אחרות. תגובה למנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ולמרות זאת תחושה של אי-נחת מתעוררת מקריאת הנתונים. הכותב מציג תמונת מצב חלקית בלבד של איכות האוויר במפרץ חיפה. תמונה שאולי נוחה לפרנסי העיר אך לחלוטין לא טובה לציבור הנושמים. תחנות הניטור בחיפה מודדות רק חלק קטן מהמזהמים המצויים באזור תעשייה (ישנם מזהמים שכמעט ואינם נמדדים: מתכות, חלקיקים נשימים עדינים, תרכובות אורגניות נדיפות), ותכנית הדיגום שנקבעה לפי חוק אוויר נקי – לא יצאה אל הפועל כלל, לאורך כל שנת 2011. ללא תמונת מצב מהימנה וכמה שיותר שלמה, לא ניתן לטפל ולקדם.
האוויר בחיפה, ובישראל כולה, נופל באיכותו מאיכות האוויר במדינות מתקדמות אחרות. זאת קבעה ועדת המומחים ברשות פרופ' מנחם לוריא, שהוקמה לפני שנה על ידי המשרד להגנת הסביבה והשוותה את האוויר בישראל לאיכות האוויר במדינות אחרות. אותה ועדה גם קבעה שבמפרץ חיפה, ישנה בעיה חריפה ואף מטרידה של זיהום ותחלואה, עקב ריבוי מפעלי התעשייה וזיקוק הנפט וקרבתם לאוכלוסייה.
מפרץ חיפה ידוע כמעוז התעשייה הכבדה של ישראל, שחלקה אכן עובר שינוי ושיפור, אך רחוק מלהספיק. המפעל הגדול והמרכזי – בתי הזיקוק, ממשיך לפלוט חומרים מזהמים לאוויר (תרכובות אורגניות נדיפות שחלקן מסרטנות וודאיות לאדם) יותר מכל מפעל אחר בארץ, למרות הימצאותו בלב מטרופולין של כמיליון תושבים. ההשקעה הכספית שנעשתה היא אולי גבוהה, אך לחלוטין לא מצדיקה את עלות הניצול המתמשך של משאבי הציבור – האוויר, המרחב, הבריאות.
אכן, מחלת הסרטן דורשת תקופת חביון של עשר ואף עשרים שנה, אך כאשר בודקים מחלות נשימה
ללא הבסיס – הבנת מצב איכות האוויר – לא יהיה שינוי מהותי, ולא יתבצע חקר איתור מקורות הזיהום, או טיפול ואכיפה. רק אז נוכל להגשים את החזון, בכוחות משותפים, להגיע לעיר מודרנית ומקיימת.