"העדפה ליוצאי צבא ושירות לאומי – סבירה"
היועץ המשפטי לממשלה קבע בדיון ייעודי לנושא כי העדפה במסגרת פרויקטים לדיור בר השגה גם "אינה מעלה קשיים משפטיים"

"מתן ההעדפה הינו סביר". היועמ"ש וינשטיין צילום ארכיון: מקס ילינסון
הסוגייה היחידה שעמדה לדיון במסגרת זו היתה שאלת חוקיות הכללת הקריטריון בדבר שירות צבאי או לאומי כאחד הקריטריונים לקבלת הטבה במסגרת פרויקטים לדיור בהישג יד. על-פי טיוטת ההצעה שהונחה בפני היועץ, יינתן ניקוד עודף של עד 20 נקודות מתוך 100 ליוצאי צבא או שירות לאומי כאמור.
בסמוך לישיבה התקבלה הבהרה ממשרד השיכון, לפיה הקריטריון המוצע בדבר מתן ניקוד עודף בגין שירות צבאי או לאומי יחול רק ביחס ל-50% מהדירות המיועדות לדיור בהישג יד שישווקו בכל פרויקט.
"הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני"
במשרד המשפטים מציינים כי בדיונים קודמים שנערכו אצל היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות העלאת הנושא בוועדת טרכטנברג, הכריע וינשטיין כי מתן העדפה במתכונת דומה הוא סביר ומידתי.
גם בדיון שקיים היום לא מצא וינשטיין מקום לשנות את עמדתו העקרונית. יודגש כי היועץ לא התייחס לקריטריונים אחרים העולים מטיוטת ההצעה, ובכללם שאלת ותק בנישואין או בעלייה ומספר הילדים של מבקש ההטבה.
ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר בקואליציה לדיור בר השגה, עו"ד גיל גן-מור הגיב לקביעתו של
וינשטיין "לגיטימי שהמדינה תתגמל חיילים משוחררים", טען גן-מור, "אבל בפרויקטים שבהם מספר יחידות הדיור מוגבל ושמטרתם סיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות, אין לתת עדיפות בדיור לקריטריון של שירות צבאי, אלא לקבוע זכאות לפי פרמטרים של הכנסה ונזקקות".
לטענתו, "הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני, ויביא בפועל להדרה של קבוצות אוכלוסיה שלמות כמו ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות מפרויקטים של דיור שהמדינה מסבסדת, זאת בניגוד לשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בעניין".