ברוב של 6 מול 5: בג"ץ דחה את העתירות נגד "חוק האזרחות"
שופטי העליון החליטו בתום חמש שנות דיונים, שלא לקבל את העתירות נגד החוק, שאוסר על כניסת פלסטינים לישראל ובכך מגביל למעשה את איחוד המשפחות עם בני זוג ערבים ישראלים. בין שופטי המיעוט הייתה הנשיאה ביניש, שסברה כי נפגעת הזכות החוקתית לשוויון פגיעה שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה
שופטי הרוב, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר, ניל הנדל ואשר גרוניס, הכירו בקיומה של זכות חוקתית לחיי המשפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי אין חובה כי הזכות תמומש דווקא בתוך שטח ישראל. על פי דעתם של רוב השופטים, גם אם ישנה פגיעה בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הרי שזו פגיעה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
השופט גרוניס פתח את חוות דעתו במשפט "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". לדבריו, יש לבחון את התועלת החברתית שבחוק אל מול הנזק שנגרם לאזרחי ישראל שאינם יכולים להכניס ארצה את בני זוגם הפלסטינים.
לטענת גרוניס, אף שאין לזלז בפגיעה בחיי משפחה, יש להעמיד אותה אל מול הפגיעה בביטחון המדינה, שהיא וודאית על יסוד ניסיון העבר. "על יסוד מאזן זה", כתב, "אין מקום לפסילתו של החוק".
שופטי המיעוט, הנשיאה דורית ביניש, השופט בדימוס אדמונד לוי, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן ואסתר חיות, סברו כי הזכות החוקתית לחיי משפחה של בן הזוג הישראלי משתרעת גם על מימושה של הזכות והקמת משפחה בישראל, וכי הפגיעה בזכות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
לטענתם, נפגעת הזכות החוקתית לשוויון פגיעה שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, וזאת נוכח העובדה שההגבלות המוטלות מכוח החוק על איחוד המשפחות חלות, ברובן המכריע, רק על אזרחי ישראל הערבים.
"אין אלא לכאוב על קיומו של חוק זה", כתב בחוות דעתו השופט ג'ובראן (בדעת מיעוט), "אשר בכוחו להוסיף ולהקשות על שמירת שלמות המרקם העדין של החברה הישראלית על כלל קבוצותיה וגווניה".
עו"ד סאוסן זהר מארגון עדאלה,
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) מסרה בתגובה להחלטת בג"ץ: "תש כוחו של בג"ץ מלהיאבק בגזענות. ההחלטה לדחות את העתירה שלי, של האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמוקד להגנת הפרט, היא תוצאה של הקמפיין להחלשת בית המשפט העליון. חבל שבג"ץ לא מחק את אחד הכתמים המבישים בספק החוקים הישראלי, שפוגע פגיעה אנושה בזכות היסוד לחיי משפחה ושוויון".
חוק האזרחות נחקק ב-2003 בעקבות המצב הביטחוני והוא אוסר על כניסת פלסטינים לישראל (בכפוף לחריגים) וכן מגביל את איחוד המשפחות בין בני זוג ערבים-ישראליים שבני זוגם הם פלסטיניים. בשנת 2005 צומצם האיסור והוא תקף במקרים שבהם בן הזוג הפלסטיני הוא מעל 35 או כשבת הזוג (הפלסטינית) היא מעל 25. עתירות שהוגשו בעבר נגד החוק נדחו.
בשנת 2007 תוקן החוק והורחב גם לבני זוג שהם תושבי מדינת אויב. בעקבות זאת עתרו מספר גופים לבג"ץ וטענו כי מדובר בחוק גזעני שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם. פסק הדין ניתן היום, בגלל שמדובר בפרק זמן של שלושה חודשים העומד לרשות השופט אדמונד לוי מרגע פרישתו ועד המועד האחרון שבו יוכל לפרסם פסק דין - כך שמדובר למעשה באחרון שלו.
ב-2006 דחה בג"ץ ברוב של שישה מול חמישה שופטים את העתירות נגד חוקתיות של החוק שמונע איחוד משפחות של פלסטינים שנישאו לאזרחים ערבים. דעת הרוב נכתבה על ידי השופט מישאל חשין, שקבע כי התועלת שמביא החוק לביטחונם ולחייהם של תושבי ישראל גוברת על הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי. מנגד, סבר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כי יש לקבל את העתירות משום שהחוק פוגע בזכות לחיי משפחה ושוויון "למעלה מהדרוש".
"חוק האזרחות והכניסה לישראל", שנחקק ביולי 2003, קובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים. החוק התקבל בשעתו בעקבות הפיגוע במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. אז התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם