הורשע באונס, אך זוכה בעליון מחמת הספק
שופטי בית המשפט העליון סברו כי הראיות מחקירתו של תושב ב"ש שנידון לשמונה שנות מאסר בגין אונס, אינן מספיקות כדי לבסס הרשעה
עוד נטען כי במהלך כל התקופה הוא איים עליה שאם תספר על המעשים הוא ירצח אותה ויפגע באחותה, היא אישתו. בחלק מהפעמים, נכתב באישום, הוא אף איים עליה בסכין.
הגיס כפר במעשים המיוחסים לו וטען כי מעלילים עליו, אולם בתום שמיעת הראיות בתיק הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בבאר שבע ברוב דעות וגזר עליו שמונה שנות מאסר.
"גרסת המתלוננת", כתבו שופטי המחוזי בהכרעת הדין, "נראית סבירה בהגיונה הפנימי ומחוזקת בראיות חיצוניות מהימנות, עשתה רושם מהימן בניגוד לגרסת הנאשם, שאינה נראית סבירה ומהימנה ואינה נתמכת בכל ראיה מהימנה בעניינים מהותיים הנוגעים לעניין". על הרשעתו ערער הגיס לבית המשפט העליון כשבמקביל ערערה המדינה על קלות העונש שניתן לו.
בבית המשפט העליון, שם נשמע הערעור, נחלקו השופטים בדעותיהם. השופטת עדנה ארבל לא מצאה פגם בהליך הפלילי שהתקיים במחוזי וחשבה שיש לדחות הן את ערעורו של הגיס ואת ערעור המדינה על קלות העונש.
אולם השופטים אשר גרוניס
"אדגיש", כתב השופט גרוניס, "כי איני רואה מקום לייחס משקל רב למחדלים עליהם עמדתי. ייתכן בהחלט כי אילו היו עומדים המחדלים המתוארים לבדם, לא היה בהם כדי לעורר ספק סביר באשמתו. אך צירוף המחדלים אל יתר הקשיים הראייתים יש בו כדי לחזק את המסקנה כי בעניינו לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר".
"אסכם ואומר כי איני יודע במידת הוודאות הנדרשת בפלילים, אם הגבר ביצע את המעשים שיוחסו לו. תחושות בטן לחוד ותשתית ראייתית לחוד", כתב גרוניס. "דיני העונשין דיני נפשות הם. 'בדיני נפשות מוטב לזכות אשם מלהרשיע זכאי'. מן הטעמים עליהם עמדתי, לא שוכנעתי כי במקרה שלפנינו מלמדות הראיות, מעבר לספק סביר, על אשמתו. החשש מפני הרשעת חף מפשע מחייב, איפוא, את זיכויו מחמת הספק".
השופט ג'ובראן, שהצטרף לדעתו של גרוניס, ציין עוד, כי המתלוננת בתיק הזה לא הצליחה לתאר בעדותה מה כוונתה במילה אונס. כל שהיא שבה ואמרה הוא "עשה את זה בכוח", "תפס אותי וביצע את זממו", "החזיק אותי בכוח ואנס אותי", "ביצע את המחשבות שלו", "הוא הוריד את המכנסיים שלו ואת התחתון".
למרות שנשאלה מספר רב של פעמים, במשטרה ובבית המשפט, אודות האקט עצמו, היא לא הצליחה לתאר במילים את שהתרחש. "קשה היה להבין מהם המעשים המדויקים שטענה שביצע בה", אמר השופט. "היא לא אמרה מפיה כל אמירה ברורה ומפורשת".
"אין אני יכול לומר בוודאות כי מעשי האונס לא קרו וכי מדובר בעלילה", סיכם השופט ג'ובראן. "יתכן ואלה קרו גם קרו. ואולם, הגם שעמדת התביעה נראית לי קרובה יותר לאמת, בשל הקושי הרב לאמוד על מהימנות המתלוננת וגרסתה, ובשל מחדלי החקירה שנלוו לכך, ומאחר שבהשערות אין די בשביל לבסס הרשעה בפלילים שוכנעתי כי גרסתה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר, כנדרש בפלילים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם