חיית כיס: הווטרינרים עושקים את בעלי החיות
חיוב יתר הוא אחת המחלות הנפוצות של רפואת בע"ח: בהעדר פיקוח והוראות מחייבות, וטרינרים רבים מעמיסים על הפציינטים בדיקות דם מיותרות, צילומי רנטגן לא הכרחיים, לפעמים אפילו ניתוחים פולשניים - העיקר לנפח את החשבון. מי בודק את הרופאים הווטרינרים, ומתי מותר לבעלים של חתול או כלב להחליט שזהו, נגמר הכסף
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
כמה שעות אחרי הניתוח ליבוביץ' חזר למרפאה כדי לקחת את החתול הביתה. בעל החיים שציפה לו היה במצב גסיסה מתקדם. "הוא בקושי תקשר ונראה זוועה. הייתי בהלם ועמדתי על כך שיעשו לו בדיקות. אחרי שנעשו הבדיקות התברר שזו אכן הייתה הכשה של נחש. כבר לא סמכתי על הווטרינר הזה והעברתי את החתול לווטרינר אחר. לא רק שהווטרינר הראשון לא התקשר להתנצל על הטעות הוא אף שלח לי חשבון של 5,000 שקל ואיים עלי שאם לא אשלם הוא יתבע אותי".
נעמי סרוסי מתל אביב כמעט עברה חוויה דומה כאשר הכלב שלה, האסקי סיבירי מעורב, נדרס על ידי רכב נוסע. למזלה, היא סמכה על האינסטינקטים שלה וסירבה להשאיר את הכלב אצל וטרינר שנראה לה מעוניין יותר בכסף מאשר במצבו הרפואי. "אחרי התאונה הבאתי אותו למרפאה ושם אמרו לי שיש לו שלושה שברים ברגל ושצריך לעשות צילום רנטגן וניתוח ונתנו לי הצעת מחיר של 5,000 שקל , סכום שכמובן לא קל לי לגייס", היא מספרת.
"זה נראה לי מוגזם והאווירה שם לא מצאה חן בעיני. נתנו לי לחכות הרבה זמן ולא הרגשתי שלמישהו שם אכפת מהכלב. הוצאתי את הכלב שלי משם ולקחתי אותו לווטרינר אחר שעשה בדיקה ואמר שבסך הכל יש שבר אחד ושלא מדובר בניתוח מסובך. באותו ערב כבר לקחתי אותו הביתה אחרי ששילמתי אלפי שקלים פחות".
חיוב יתר הוא אחת המחלות העיקריות שמהן סובל תחום הרפואה הווטרינרית בישראל. לקוח לעולם לא יידע אם הרופא שממליץ לו על טיפול כלשהו או בדיקה שאי אפשר בלעדיה רואה לנגד
בעוד המרפאות הווטרינריות עושות מאמצים לשמור על כדאיות כלכלית, חלקן מתפתות להתנהל בשיטות בעייתיות. מירב (שם בדוי), וטרינרית צעירה, התפטרה לאחרונה מעבודתה במרפאה כיוון שלא הסכימה עם שיטות העבודה של בעל העסק. "הרגשתי שבעל המרפאה הוא לא מוסרי. הוא אמנם עושה את כל הבדיקות שצריך לעשות לחיה שמגיעה עם בעיה רפואית, אבל הוא לא באמת יודע לקרוא את התוצאות, והוא לוקח הרבה כסף. אנשים חושבים שמי שלוקח הרבה כסף הוא טוב, אבל השאלה היא מה אתה באמת יודע לעשות, ואני קיבלתי את התחושה שהוא לא מוציא בדיקות החוצה כי הוא רוצה להרוויח. אדם מוסרי ישלח את התוצאה לעוד חוות דעת, למשל, יתייעץ עם עוד מישהו. הרגשתי שהכל נעשה שם חפיף".
עד כדי סיכון חייהם של בעלי החיים?
"ברור שיש פה זלזול בחיים של החיות. אם כלב מגיע מת למרפאה, בשום מקום לא כתוב שצריך לעשות בדיקה שלאחר המוות, שעולה עוד כסף ללקוח. הרופא שעבדתי אצלו עשה בעצמו ניתוח שלאחר המוות, וזה לא מקצועי לעשות את זה בקליניקה ולא במכון פתולוגי. כרופאים אנחנו לא אמורים לדעת לעשות הכל. אני אישית לא יכולתי לעבוד שם ועברתי למקום אחר, שם אני מרגישה יותר שלמה עם עצמי".
"זו מסחרה שלמה", מסכימה בעלת פנסיון כלבים באזור השרון שמעדיפה לא להזדהות בשמה. "הכלב נכנס והרופא רוצה להרוויח עליו כמה שיותר. אני מראש אומרת לא לבדיקות שאני לא בטוחה שהן נחוצות. עם השנים מצאתי כל מיני דרכים לעשות בדיקות בחינם - למשל במקום לשלם על בדיקת דם אני לוקחת את הכלב לתרום דם, ומכיוון שכל תרומת דם עוברת בדיקת מעבדה, אפשר לקבל את התוצאות בחינם".
ארז, משווק משקאות בן 39 מאזור המרכז, התנסה בתופעת חיוב היתר כשהגיע עם כלבו למרפאה שכונתית ביהוד. "הרגשתי שהכלב קצת חלש אז לקחתי אותו למרפאה ושם עשו לו בדיקת דם", הוא מספר. "אחרי שהווטרינר בודק אותו הוא מסתכל בשיניים שלו ואומר לי שהוא מוכרח לעשות לו ניקוי שיניים כי השיניים שלו מלאות אבן שן. אמרתי לו שאין לי כסף לזה כי ניקוי שיניים עולה 800 שקל. לאחר שבוע, כשחזרתי למרפאה לעשות בדיקה נוספת לכלב, הייתה שם וטרינרית אחרת ובעל המרפאה לא היה. שאלתי אותה כבדרך אגב אם היא יכולה לבדוק את השיניים שלו, היא בדקה ואמרה לי שהשיניים שלו מבריקות ונקיות ושלא צריך ניקוי שיניים. לקחתי אותו לחברה שלי שהיא במקרה וטרינרית, וביקשתי שגם היא תבדוק את השיניים והיא אמרה לי שנדיר לראות כלב בגילו עם שיניים כל כך מבריקות. אין לי ספק שהווטרינר פשוט רצה לעשות כסף".
אחת הסיבות העיקריות לתופעת חיוב היתר היא העדר פיקוח מספק מצד רשויות המדינה. בישראל פועלות היום כ-600 מרפאות המציעות שירותים רפואיים לחיות מחמד ברמה מקצועית לא אחידה. למעשה, כל סטודנט שסיים לימודי וטרינריה באוניברסיטה העברית, ומי שלמד בחו"ל ועבר בהצלחה את בחינת ההסמכה בארץ, רשאי להעלות את הכלב או החתול האהובים שלכם על שולחן הניתוחים ולפשפש בקרביהם רגע אחרי שקיבל את הדיפלומה. כל וטרינר קובע כרצונו את המחירים לטיפולים השונים. לא מפליא, לפיכך, שבעוד מרפאות וטרינריות רבות מציעות שירותים אמינים ומקצועיים, אחרות פועלות ברמה נמוכה מאוד.
"בשבוע שעבר הגיע אלי כלב מגזע מסוכן שסבל מצליעה", מספר ד"ר איתי שטרן, וטרינר שבבעלותו שתי מרפאות, בחדרה ובמושב בית חירות. "תוך כדי הבדיקה אני מגלה שהכלב סורס בטכניקה שמתאימה לסירוס חתול ולא לסירוס כלב. אתה רואה את הדברים האלה ויש לך דמעות בעיניים. אנחנו אמורים לעזור לבעלי חיים ואתה הולך ועושה משהו שגורם לדלקת?".
"השוק הזה פרוץ לחלוטין", מאשר ד"ר ידין ישורון, בעל מרפאה וטרינרית בחיפה. "המצב היום שכל אחד עושה הישר בעיניו, והאדם הפשוט לא יכול לבחון איזה שירות הוא מקבל. וטרינר יכול לעשות היום פרוצדורות זהות לאלה שהיו עושים לפני 30 שנה, שהן כבר לא רלוונטיות, ואין על זה שום בקרה. משרד החקלאות לא משקיע משאבים בבדיקה של השוק הזה. התוצאה היא שזה תחום פרוץ".
חוק הרופאים הווטרינרים מגדיר מי רשאי לעסוק במקצוע וקובע כי השר הממונה יכול לבטל רישיון במקרה של רשלנות חמורה או כאשר הווטרינר נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו. אולם החוק לא מגדיר מהי רשלנות רפואית או מהי התנהגות שאינה הולמת.
"כיום, על פי החוק, וטרינר יכול לבצע ניתוח בכל מקום ובכל דרך שאי פעם נלמדה", אומר ד"ר אמיר בור, חבר בוועדה המקצועית של משרד החקלאות העוסקת במיון תלונות בחשד לרשלנות ועד לא מזמן יו"ר ועדת האתיקה של ארגון הרופאים הווטרינרים. "לא מזמן קיבלנו תלונה על וטרינר שביצע ניתוח בכלבה בסלון הבית, כשהמשפחה עמדה סביב וצילמה את הניתוח. כאשר הניתוח הסתבך והכלבה מתה, המשפחה רצה להתלונן".
בתחילת 2010 פרסמו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות נוהלי עבודה מקצועיים לרופאים המטפלים בחיות מחמד, העוסקים במגוון עניינים - מאשפוז והרדמה ועד הקשר בין הלקוח לווטרינר. הנהלים אלה עושים סדר בבלגן, אבל הם חסרים תוקף מחייב. "עצם העובדה שהנהלים מפורסמים באתר השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות נותנת להם תוקף מסוים", אומר ד"ר בור.
ובכל זאת, הלקוחות האלה מצפים מהווטרינרים שייתנו לחיית המחמד שלהם את הטיפול הטוב הקיים בנמצא, גם בלי פיקוח. "המון שיקולים זרים נכנסים לתחום הזה", מאשר וטרינר שלא מוכן לחשוף את שמו. "מגיע, נניח, כלב שאכל עצמות וזה גרם לו לחסימת מעיים חלקית. אפשרות אחת שעומדת בפני הווטרינר היא לפתוח את המעי בניתוח, אפשרות שנייה היא לחבר אותו לנוזלים ולתת לו כל מיני חומרים שיעזרו לעצמות לצאת באופן טבעי ולעשות חוקנים. הרבה רופאים יבחרו באפשרות שתהיה להם משתלמת יותר - ניתוח - גם אם היא לא הדרך היחידה לפתור את הבעיה. חלק מהרופאים יעדיפו לנתח את החיה במקום לטפל בה בגלל שיקולים כלכליים".
למעשה , מדובר בתופעה כל כך נפוצה, שהווטרינר המרואיין אפילו המציא לה שם: "מקרה שיכול לחיות עוד כמה מאות שקלים". הוא מספר: "מגיעים אלי לחוות דעת שנייה הרבה מקרים כאלה. למשל חתול עם כשל כליות סופני. זה מקרה שבו הווטרינר אמור להסביר לבעלים שמה שצריך לעשות הוא להרדים את החתול כיוון שאין לו שום סיכוי לחיות והוא סובל. במקום זאת הווטרינר מאשפז את החתול, נותן לו נוזלים ופלזמה וכמובן מחייב על הכל. אחרי כמה ימים הבעלים רואים שלא חל שום שיפור במצב החתול, ואז הם מגיעים אלי עם התוצאות. אני אומר להם שזה מקרה להרדמה, למה השקעתם 7,000 שקל בחתול שאין מה לעשות איתו, והם אומרים שזה מה שהווטרינר שלהם המליץ. ברפואה השחורה הזו אני נתקל כמעט מדי יום".
"היו מצבים שלקוחות שלי היו צריכים עזרת חירום בלילה, בחג או בשבת, והרבה פעמים הייתה לי התרשמות שמכיוון שהם הגיעו למקום שעלויות האחזקה שלו גבוהות, הם נשלחו לבצע בדיקות שאפשר היה להמתין איתן, כמו למשל אולטרה סאונד או כל מיני פרוצדורות שלא היו הכרחיות", אומרת ד"ר טלילה כספי, וטרינרית מתל אביב. "לא פעם ולא פעמיים חזרו לקוחות וסיפרו לי שהם הלכו למרפאת חירום עם שלשולים והקאות ויצאו משם עם חיוב של 2,000 שקל על בדיקות שבתחושה שלי לא היו הכרחיות. אולי זה קרה כי מישהו פחד לקחת אחריות, אולי בגלל סיבה כלכלית".
סיבה נוספת לתופעת חיוב היתר היא הקושי של הווטרינרים לשרוד בתחום שהולך ונעשה תחרותי משנה לשנה. אין מחלוקת על כך שתחום הרפואה הווטרינרית התקדם פלאים בעשור האחרון. אם פעם הווטרינר השכונתי היה מעין ד"ר דוליטל בחלוק לבן שיושב בחדר דחוס, היום קיימות עשרות מרפאות גדולות המעסיקות מספר רב של וטרינרים, מומחים ואסיסטנטים, ומצוידות במכשור מתקדם.
"אחד השינויים הבולטים הוא שהיום יש תת התמחויות - כירורגיה, רפואת פנים, נוירולוגיה וכו' - ורמת הרפואה שהלקוח מקבל יכולה להיות גבוהה מאוד", אומר ד"ר ידין ישורון. "כיוון שהתחום הזה הולך לכיוון של תת התמחויות גם האמצעים הדיאגנוסטיים השתכללו - היום משתמשים באמצעי הדמיה דיגיטליים, סי-טי, אם-אר-איי ואולטרה סאונד. מכל הבחינות התחום עשה קפיצת מדרגה משמעותית".
ככל שרמת הטיפול התפתחה, כך זינקו גם העלויות הכספיות שמוטלות על בעל מרפאה. מרפאות רבות פשוט לא מצליחות לעמוד בתשלומים הגבוהים של המכשור, שכר הדירה והמשכורות. באופן טבעי, הן מעבירות את הבעיה ללקוח. "בגלל שהרפואה התקדמה, כל קליניקה מוכרחה להציע שירותים כמו ספירת דם, ביוכימיה, מיקרוסקופיה או רנטגן דיגיטלי. בלעדיהם היא פשוט לא תשרוד בשוק תחרותי", אומר ד"ר יובל סמואל, שיש לו מרפאות בכפר סבא, כפר שמריהו ותל אביב. "זו הסיבה שמרפאות רבות נסגרות או מחייבות את הלקוח במחירים גבוהים".
"אנחנו נמצאים כל הזמן בדילמה", מצטרף ד"ר יוני ליטוין, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים בישראל, שמאגד את מרבית הרופאים המטפלים בחיות מחמד. "הרווחיות בתחום היא 10 עד 15 אחוז, כיוון שהמכשור יקר והחומרים יקרים. מערכת לבדיקת דם עולה 14 אלף אירו, רנטגן דיגיטלי שנמצא בהרבה מרפאות עולה מאה אלף שקל. במאבק שבין כסף להצלת חיים הווטרינר ישאף להוריד את המחירים ככל שהוא יכול, אבל הוא לא יכול להפסיד כסף, אחרת הוא פשוט לא יהיה".
המרחק בין השאיפה להעניק את הטיפול המקצועי הטוב ביותר לבין העלויות המאמירות מאפיין את תחום הרפואה בכלל, לא רק הווטרינרית, אבל רופאים רבים סולדים מהצורך להביא בחשבון את נושא הכסף. "לא למדתי מינהל עסקים ואין לי שום ידע בניהול עסק, אני רופא", אומר ד"ר ארי דושניק, בעל מרפאה בתל אביב. "הגעתי למקצוע הזה מאהבת חיות ועם הזמן התפכחתי והבנתי שאני צריך גם לדעת לנהל עסק כדי לשרוד. אנשים באים ואומרים,'אתה וטרינר, בוא תטפל בחיה פצועה שמצאנו בדרך', אבל אני לא יכול לעשות את זה כל הזמן, אני מחזיק עסק, אני משלם לעובדים, אני משלם על ציוד וחומרים. מצד אחד, למדתי שש שנים בשביל להציל חיות, ומהצד השני, אני אמור לנהל עסק פרטי שמשמש לי מקור הכנסה".
"עסקי הווטרינריה מתנהלים על ידי אנשים אינפנטילים, ואני לא אומר את זה על דרך השלילה. אלה אנשים שאוהבים חיות ולא אנשים שנמצאים שם בשביל לעשות כסף", אומר ד"ר ליטוין. הוא לא היחיד שסבור כך. "וטרינריה היא עסק גרוע", חורץ ד"ר דושניק. "זו עבודה שמלווה אותך 24 שעות, אין לך סופי שבוע ואין לך לילות, אין לך תנאים בסיסיים של רופא. ויחד עם זאת, אני אמור להתנהל כמו עסק, בתוך משוואה של רווח והפסד. אם אין לי קליינטים באותו חודש, אז אין לי פרנסה. לבנות את השם שלך לוקח המון שנים, זו דרך חתחתים ארוכה וקשה, וכל לקוח שיש לו הסתייגויות מדרך העבודה שלך יכול לשרוף את השם שלך בהודעה אחת באחד הפורומים באינטרנט. לוקח המון זמן להתחיל להחזיר את ההשקעה, ובינתיים אני מושקע בקליניקה שלי במאות אלפי שקלים".
לא פלא שנתונים סטטיסטיים של ארגון הרופאים הווטרינרים מראים שמחצית מהרופאים שסיימו את הלימודים והתקבלו לעבודה יפרשו מהתחום תוך חמש שנים בלבד. מצד שני, אף בעל כלב או חתול לא יכול להסכים למצב שבו הווטרינר המסור שלו יחייב אותו בטיפולים שאינם דרושים רפואית לידיד הנאמן רק כדי לנפח את החשבון ולשלם שכר דירה.
אחת הסיבות לקושי הגדול של המרפאות הווטרינריות לשרוד היא העובדה שמספר הווטרינרים בישראל עולה על הדרישה. בבית הספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית, המוסד היחיד המכשיר רופאי חיות בישראל, מסיימים מדי שנה 55 סטודנטים ויוצאים לשוק. אליהם מתווספים כמה עשרות שלמדו במדינות מזרח אירופה ומגיעים לארץ עם דיפלומה. "כשבית הספר נפתח לפני 22 שנה, סיימו רק 20 סטודנטים", אומר פרופ' רון שחר, איש סגל בבית הספר האוניברסיטאי ומנהל בית החולים הווטרינרי להוראה בבית דגן. "בגלל הדרישה הגדלנו את מספר הסטודנטים בהדרגה עד ל-55 במחזור".
אולי לא צריך כל כך הרבה וטרינרים בישראל.
"הרוב המכריע של הבוגרים שלנו מוצאים מקומות עבודה. היום וטרינר יכול לעסוק בתחומים כמו בריאות הציבור, השגחה על ייצור מזון, הוראה, מחקר, אפילו היי-טק-הרבה חברות ביוטק צריכות וטרינרים בגלל הידע בביולוגיה ופתולוגיה. במקביל, יש יותר ויותר התמחויות בווטרינריה וזה מצריך יותר אנשים".
ד"ר בור מסרב להשתכנע. "התחום סובל היום מעודף משמעותי של רופאים. המון אנשים טובים בעלי לב רחב רוצים להיות וטרינרים. זה מקצוע אטרקטיבי, ההגעה אליו היא לפעמים מעין גורל, חלום ילדות של אנשים שלא רואים את עצמם בוחרים במשהו אחר. יש גם איזו הילה סביב המקצוע. מנגד, יש אמנם המון חיות מחמד בישראל, אבל לא כל בעלי חיות המחמד נותנים לבעלי החיים שלהם את מלוא הטיפול הדרוש להם, ובגלל ריבוי המרפאות מדי שנה יורד המספר הממוצע של הלקוחות המטופלים בכל מרפאה".
גם מי שחושב שאין בישראל אינפלציה של וטרינרים לא יכול להתווכח על העובדות: לעתים קרובות ביקור במרפאה לחיות מחמד עולה בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים. לא כל אחד יכול לעמוד בהוצאה בלתי מתוכננת של סכומים כאלה. כ', החיה על קצבת ביטוח לאומי, נמצאת בדילמה של ממש. הכלבה שלה בת ה-16 סובלת לאחרונה משיעול וליחה באופן שלא מאפשר לה אפילו לנבוח. אבל הטיפול בה פשוט יקר מדי.
"לקחנו אותה למרפאה של צער בעלי חיים, שם אימצנו אותה", היא מספרת. "הווטרינרית אפילו לא בדקה אותה. אמרה שיש לה גוש סרטני ושאלה אם נרצה להרדים אותה. כעסנו מאוד, הכלבה הזאת היא הילדה שלנו, היא חלק מהמשפחה שלנו. כשמגדלים כלב לא זורקים אותו לעת זקנה. אמרנו לה שאנחנו לא רוצים להרדים אותה, אז היא הציעה לנו שניסע לבית החולים בבית דגן לבדיקות. ביררנו וגילינו שהבדיקות האלה יעלו לנו 2,000 שקל , כסף שאין לנו. אנחנו לא יודעים מה לעשות כדי לעזור לה".
גל הרפז, בן 36 מהוד השרון, דווקא היה מוכן להוציא כל סכום על כלבו האהוב, מרילין. הכלב מת לפני שלושה שבועות על שולחן הניתוחים באחד מבתי החולים לחיות מחמד. רבע שעה קודם לכן הרפז נאלץ לקבל החלטה קשה במיוחד.
"הגענו לבית החולים כאשר מרילין לא מגיב, אפאתי לחלוטין. אחרי שאבחנו שהייתה לו חדירה של נוזלים למערכת העיכול, ישר התחילו לדבר איתי על כסף, אלפי שקלים רצו באוויר. הם החתימו אותי על טופס שאני מתחייב לשלם עשרת אלפים שקל, שאפילו לא קראתי. מי יכול לקרוא בכלל ברגעים כאלה? עשרת אלפים שקל זה המון כסף בכל קנה מידה, אבל כשהכלב שלך סובל כלום לא מעניין אותך. במצב כזה אתה אומר 'אני מוכר את הבית, מה, אני אתן לו למות מול העיניים?'. מרילין היה כמו בן בשבילי. רבע שעה אחרי כן הרופא יצא והודיע לי שהוא נפטר".
תופעת חיוב היתר לעתים פועלת דווקא בכיוון ההפוך. בעלי חיות המחמד חוששים שהווטרינר פועל משיקולים כלכליים ונמנעים מלבצע בדיקות רפואיות נחוצות כדי לא לצאת פראיירים. "בדיקות רפואיות יכולות להציל חיים, אבל אנשים הרבה פעמים חושבים שזה מיותר", טוענת הווטרינרית מירב. "אנחנו עושים רפואה לא טובה כשאנחנו עושים פחות מדי בדיקות. לא ייתכן שאדם יספר לי על חתול שמשלשל כבר כמה ימים ולא יביא את החתול למרפאה כי הוא מפחד שאדחוף לו בדיקות. בשבוע שעבר היה לי לקוח שבא לחיסון רגיל. הוא שאל אותי,'מה עם בדיקת דם?'. אמרתי לו שאם הייתי מציעה לו בדיקת דם הוא היה אומר לי שאני גנבת. אישה אחת באה למרפאה ואמרה לי,'אין לי כסף לשלם לביקור רופא'. שאלתי אותה כמה עלה לה הכלב והיא אמרה 3,000 שקל . על כלב גזעי אין לה בעיה לשלם, אבל לטפל בו כמו שצריך זה כבר מותרות".
"מסתכלים עלינו הרבה פעמים כמו על מוסכניקים", אומר ד"ר שטרן, "כאלה שמנסים לדחוף לך טיפול לא דחוף ולעשות עוד כמה שקלים. הרבה פעמים לקוחות לא מבינים שהבדיקות האלה נועדו באמת להציל חיים ואם היה מדובר בבני אדם שאצלם הביטוח מסובסד, לא הייתה בכלל שאלה".
בגלל תעריפי הטיפול לא מעט עמותות שעוסקות בהצלת בעלי חיים מציעות גם שירותים וטרינריים. "בדרך כלל פעילים מגיעים עם כלב או חתול לווטרינר ורוצים שיעשה כל מה שאפשר כדי להציל את החיה, גם אם זה עולה אלפי שקלים", מספרת מנהלת עמותה מאזור הדרום. "בעבר, כשהייתי מוצאת חתול משותק בחלק האחורי של הגוף היו מרדימים אותו. היום עושים לו ניתוחים, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, מעלים אותו על כיסא גלגלים. זה מוגזם לדעתי. לא מזמן, באחד הפורומים באינטרנט היה ויכוח סוער, מישהו כתב שם שהם הולכים להרדים חתולה מבוגרת שחולה בסוכרת כי לא נשאר להם כסף לטיפולים. אנשים ממש כעסו עליו, שאלו אותו באיזו זכות אתה הורג את החתול? קראו לו רוצח חתולים".
תגובת משרד החקלאות: "משרד החקלאות קורא לציבור הרחב בכלל ולבעלי חיות המחמד בפרט, לדווח על כל מקרה שבו עולה חשד לרשלנות רפואית על ידי רופא וטרינר. כל תלונה שתועבר אלינו תיבדק ותטופל, ובמידת הצורך יינקטו הליכים משמעתיים או משפטיים נגד הרופא. פרטים ומידע לדרך העברת תלונות מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד.
"תלונות המועברות למשרד החקלאות נבדקות על ידי ועדה מיוחדת המורכבת מרופאים וטרינרים ואנשי אקדמיה. במקרה ומאומת חשד לרשלנות רפואית, להתנהלות שאינה הולמת את המקצוע או לעבירה אחרת, המשרד רשאי לבטל את רישיונו של רופא וטרינר, להתלותו לתקופה שקבע או לאלתר, או לתת לרופא נזיפה או התראה".
ronellor@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם