שמרו על החירות

אחרי שנעמוד בתור וניתן לרשויות לסמן אותנו סימון ביולוגי, יוכל ההאקר הסעודי לקבוע מי היה ומי לא היה בזירת הרצח ומה היו תוצאות הבחירות

משה פייגלין | 22/1/2012 5:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
עיקר ההתנגדות לחוק הביומטרי באה מכוונם של אלה שטענו כי לא ניתן באמת לאבטח מאגרי מידע. מוביל ההתנגדות, ח"כ מיכאל איתן מהליכוד, עושה עבודה חשובה מאוד בנושא הזה, אך הוא אינו מצליח לעמוד בפרץ של ח"כ מאיר שטרית מקדימה וחברים נוספים שדוחפים בכל כוחם הן את החוק הביומטרי הן את מחשוב מערכת הבחירות כך שכל קשר בין הבוחר לסופר יהיה מקרי בלבד.

טכנולוגיה מתקדמת וביולוגיה מתקדמת הן חרב פיפיות. תחת מעטה הקדמה אנו מאבדים בקלות רבה נתחים גדלים והולכים של חירותנו. מי שהתנגד לחוק הביומטרי בשל הבעייתיות שבאבטחת המידע, קיבל כמובן אישוש מוחלט לדבריו. אם מאגר התעודות של משרד הפנים נפרץ, ומאגר כרטיסי האשראי בישראל נפרץ, חזקה שגם המאגר הביומטרי ייפרץ.

פרצה קוראת לגנב ופשוט אין מצב שבו בעלי האינטרס העליון וההון הגדול לא ימצאו את הדרך להגיע אל המידע הזה. כך גם ברעיון העוועים למחשב את הבחירות. אם יש שלב שבו עינו הפיזית של המועמד או נציגיו אינה בוחנת את פתק הבוחר – בשלב הזה בדיוק הבחירות יזויפו. אין שום אפשרות אחרת וכשהתוצאה מועברת בקבצים אלקטרוניים, הזיוף הופך קל ופשוט.
בארה"ב זה הפך לשאלה חוקתית

אבל ההתנגדות שלי לחוק הביומטרי, עמוקה עוד הרבה יותר מהחשש לניצול המידע על ידי גורמים עוינים.

שנים רבות לפני המצאת המחשבים ופיצוח הקוד הגנטי, התחולל ויכוח בארה"ב סביב שאלת תעודות הזהות. האבות המייסדים עשו כל שלאל ידם כדי לנסח לאומה האמריקאית חוקה כזו שתשמור בכל מחיר על חירותם.

האנשים הללו, שערך החירות היה הערך הנעלה ביותר אותו חרתו על דגלם, ושעבורו נלחמו, והוא שנתן להם את החשוב מכל – כלומר ייעוד ותחושת שליחות לאומית שתדלקה באנרגיות גדולות את כל פרויקט הקמת האומה האמריקאית – האנשים הללו הבינו עד כמה קל להידרדר במדרון החלקלק ולאבד שלב אחר שלב את החירות

בלי להרגיש כלל.

החשדנות הזו כלפי הרשויות טבועה עמוקות בכל שורה ושורה של החוקה והתרבות האמריקאית. כך – נושא פשוט לכאורה של הענקת תעודות זהות, הפך בארה"ב לשאלה חוקתית. מה פתאום שהמדינה תרשום אותי כמספר אצלה ותחייב אותי להזדהות על פי המספר הזה. הרי זו הזהות שלי לא של אף אחד אחר?

לאזרח הישראלי זה נשמע הזוי – כי אנחנו צמחנו אל תוך תודעה רחוקה מאוד מתודעת החירות הזו, אבל האמריקאים הגיעו למסקנה שאכן חיוב הציבור בנשיאת תעודות זהות עומד בסתירה לקונסטיטוציה ומצאו פתרון יצירתי – האמריקאי מזדהה באמצעות פרטיו בביטוח הלאומי. למדינה עצמה אין סמכות לסמן אותו.

כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת?

נראה חסר משמעות?
בואו נעשה מבחן קטן ותראו עד כמה קל לאבד את החירות:

אם שטרית היה דוחף חוק לפיו על כל אחד לבוא למרכז קעקוע מוסמך ולסמן מספר על הכתף – הייתם מסכימים? כמובן שלא. זה גם מזכיר דברים מזעזעים אחרים. ואם המספר הזה היה מוטבע בדיו בלתי נראית – הייתם מסכימים?
כאן אני מאמין שכבר יש לא מעט שהיו מסכימים. הרי חוק הוא חוק.

אם היו מקעקעים אתכם בדיו בלתי נראית וגם מציעים לכם הטבות מפתות – קיצור תורים, הנחות בארנונה וכאלה – הייתם מסכימים?
להערכתי כבר למעלה מחמישים אחוז יסכימו. אולי יותר.

ועכשיו לשאלה הסופית. אם אפילו בדיו לא ישתמשו אלא בטכניקה ביומטרית שמסמנת אתכם בלי לגעת בכם כלל וגם נותנת לכם את כל ההטבות – מוכנים או לא?
ברור שהרוב הגדול כבר יסכימו.

ובכן ראו כיצד בקלי קלות כבו כל מנורות האזהרה, העיניים נעצמו, נתנו לאדון לרצוע את אזננו במרצע ונחתנו נחיתה רכה ונעימה בתוך מחוזות השיעבוד.

ההאקר הסעודי הוא לא העניין. העניין הוא שקל נורא לאבד את החירות בלי להרגיש. שמרו עליה מכל משמר. אל תתנו את פרטיכם הביולוגיים ואם ההאקר הסעודי עוזר לנו לשוב ולהבין זאת – שיבורך.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

משה פייגלין

צילום: .

בן 49, נשוי, אב לחמישה וסב לארבעה נכדים. רוכב כל יום בהרי השומרון ופעיל בליכוד. פרסם שני ספרים: ''במקום שאין אנשים'' ו-''מלחמת החלומות''

לכל הטורים של משה פייגלין

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים