האם נוכל לבצע פעולות באמצעות המחשבה?
מחקר שאפתני שמובילה פרופ' תלמה הנדלר שואף לאפשר למי ששרוי במצוקה נפשית להירגע באמצעות שליטה במוח, ללא תרופות
הם מהווים חלק ממאמץ חובק עולם לפצח את צפונותיו של המוח האנושי, הלא הוא המחשב המורכב ביותר ועם זאת גם עתיר המסתורין ואפוף התעלומות, השולט ומפקח על כל פעולות גופו של האדם וגם על רגשותיו.
בטרם פינה את החדר הסגלגל בבית הלבן, הספיק הנשיא ה-43 של ארה"ב, ג' ורג' בוש האב, להכריז על העשור האחרון של המאה ה-20 כעל "עשור המוח" ובכך התניע כמות אדירה של מחקרים חשובים על מוח האדם. רובם כוונו כדי לתת מענה טיפולי טוב יותר למחלות המוח הניווניות. ובעיקר לאלצהיימר, המהווה נטל כלכלי כבד מאד על תקציביהן של מדינות העולם.
העשור השני של המאה ה-21, מעריכים כיום, יהיה כנראה "עשור המוח המשופר". לא מעט מחקרים הנעשים עתה מנסים ליצור ממשק בין מוח האדם למחשבים, אפילו עם רובוטים, אולי גם לשימוש בתאי גזע כמקור ליצירת תאי עצב חדשים במקום אלו שמתו או לפיתוח תרופות ותכשירים משפרי קוגניציה. בלא מעט מהם רותמים החוקרים את אותו סורק תהודה מגנטי, המסוגל להיכנס ממש לנבכי המוח ולראות את הפעילות המתבצעת בתוכם.
בעקבות תנופת המחקר התברר בימים האחרונים כי הירידה בתפקוד המוח מתחילה לא בגיל 60 כפי שחשבו עד כה, אלא מוקדם הרבה יותר - בגיל 45. הבשורה הלא משמחת הזאת היא רק טיפה בים של ממצאים מרעישים בתחום מחקרי המוח.
אלא שהירידה בתפקוד המוח אינה גזירת גורל. במרכז לחקר תפקודי המוח באיכילוב, שאותו מנהלת פרופסור תלמה הנדלר, רופאה נוירו-פסיכיאטרית, מרצה וחוקרת בכירה בבית הספר לפסיכולוגיה, בפקולטה לרפואה ובבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תלאביב, מתבצעים עתה כמה ניסויים שעשויים להוביל להקמת "מכון כושר למוח".
לא רק כדי לשפר את הזיכרון כמו בתרגולים המומלצים עתה - פתרון תשבצים, חידות סודוקו, למידת שפות - אלא גם כדי לאמן את המוח להעצים את פוטנציאל היכולות שלו. בכלל זה אף להיעזר במחשב כדי לווסת רגשות, לאמן את המוח כדי לבלום התפרצויות זעם, התנהגויות אלימות, לווסת מצבי חרדה ופאניקה, לטפל בזיכרונות לא רצויים, כמו גם בסיוטים ובטראומות.
"המוח הוא האיבר האחרון בגופנו שבו עדיין רב הנסתר על הגלוי", אומרת פרופ' הנדלר. "זה איבר מסובך ומורכב, למעשה מכונה שמעבדת כמויות נתונים במהירות ששום מחשב שיצר האדם עדין איננו מתקרב אליה, ובכלל זה הוא בעל יכולת לתקן טעויות. יש למוח קיבולת אחסון מידע ענקית, יכולת לתקשר עם הסביבה ולהגיב במהירות של שבריר שנייה".
אחת התכונות החשובות של המוח האנושי היא היכולת להשתנות ולהשתפר. "רואים זאת בצורה מאוד בולטת בילדות, אך מתברר שתכונה זאת נשארת גם בגיל המבוגר - אולם זוהי כבר השתנות איטית", אומרת פרופסור הנדלר. יכולת ההשתנות מכונה'הפלסטיות של המוח'. לשום מחשב אין יכולת פלסטית, ואין כמובן תודעה - שהיא מרכיב מרכזי בתפקודי מוח האדם".
בסדרת ניסויי המחקר האחרונה שביצעה פרופסור
"באמצעות ממשק מוח-מחשב, הראינו כי האדם מסוגל לתקשר עם מוחו שלו", סיפרה פרופ' הנדלר. "בעוד שלכל אחד מאיתנו יש יכולת טובה יחסית להרגיש איברים שונים בגוף, כמו לב, איברי הבטן, שרירים, מערכת הנשימה - אף כי איננו שולטים בהם ואיננו יכולים למשל להפסיק את פעולת הלב או הנשימה, אבל יכולים להקשיב ללב, לחוש את פעימותיו, לחוש שרירים - אין לנו אותה יכולת חישה לגבי מצב המוח. המוח מאפשר לנו לחשוב מה קורה אצלנו בלבד - אבל אין לנו אותה יכולת להרגיש שינויים בפעילות המוח ואין שום מדד שמצביע כשהמוח עובד חזק או חלש".
במחקר שבו נטלו חלק כמה עשרות מתנדבים נבנתה מכונה מבוססת מחשב, ששימשה גורם מתווך בין האדם למוחו. המכונה השלימה מעגל סגור, שבו אדם התחבר למחשב באמצעות כובע אלקטרודות, הרושמות פעילות חשמלית מהמוח.
המחשב ומערכת הסורק (MRI), רשמו את הפעילות באזורי המוח השונים, גם העמוקים, לא רק בקליפתו. במחשב הופעל מחולל קול, כלומר מערכת סאונד, הושמע צליל בווליום גבוה, לא נעים במיוחד ומתמשך. מי שחובר למחשב התבקש להירגע וכאשר הצליח, המחשב הוריד בהדרגה את עוצמת הקול - עד להשתקה מלאה, בהתאם למאמצי הרגיעה של משתתף הניסוי. זה קרה הודות לתוכנה ייעודית לאיתור פעילות ספציפית באזורי מוח מסוימים, שקלטה שינוי בתדר מסוים במוח.
"יש כאן בהחלט הדגמה ליכולת האנושית לשלוט, באמצעות המוח במכונה המכוילת לקרוא את גלי המוח של אדם מסוים", אומרת הנדלר. "עוצמת הסאונד עלתה או ירדה בהתאם לפעילות המוח של אותו אדם כשהיה מחובר באלקטרודות. הניסוי נמשך 15 דקות, ולאחר שבע דקות של ניסיון להירגע החלה עוצמת הקול לרדת, עד ממש להשתקה מוחלטת. כאשר הצליל הושתק כליל היה זה גם סימן לרגיעה מלאה של הנבדק. היעד במחקר הוא שכל התהליך הזה של שימוש בכוח המוח, בכוח המחשבה, ובתיווך מכונה, ישיג בסופו של דבר תוצאה - אבל בתוך פרק זמן קצר מאד, אולי בתוך שניות".
מטרת הניסוי היא להוכיח שאפשר יהיה לסייע לאנשים השרויים במצוקה נפשית או במתח גבוה להשיג רגיעה בעזרת כוח המוח, ולא רק באמצעות תרופות. "כך אפשר יהיה לעזור לאנשים הסובלים מפוביות וטראומות, בעזרת אימון מוכוון לאזורי מוח ספציפיים הקשורים לרגש. אנשים אולי ילמדו לשלוט בפרצי הכעס והזעם שלהם שמעוררים מעשי אלימות. הטיפול יהיה מבוסס על אימון".
לא מן הנמנע, חוזה הנדלר, שבעזרת טכנולוגיות דיגיטליות ומזעור אפשר יהיה לבנות מכשירים מתאימים, קומפקטיים, אולי אף ניידים, עבור מי שמבקש להתאמן בנושא הזה בביתו. יתכן שאפשר יהיה להסתפק באלקטרודה אחת ולא ב"כובע" הנוכחי שמרושת באלקטרודות רבות. אולי גם התקשורת בין המוח לבין המחשב, החוליה המתווכת במעגל הסגור הזה תהיה בכלל אלחוטית.
עדיין לא ברור, מדגישה פרופסור הנדלר, כמה אימונים ידרשו אנשים לעבור כדי להשיג מטרה טיפולית כלשהי, "אבל נראה, מתוך המהירות שבה הפגינו משתתפי הניסוי, כי אנשים לומדים די מהר כיצד לשנות את פעילות מוחם. לפיכך מתקבל על הדעת שמשך האימון יהיה קצר יחסית". פרופסור הנדלר מדגישה שאימון המוח לא יבוא במקום תרופות: "התרופות לא ייעלמו, אבל יתכן שהטיפול, למי שיזדקק לכך - יהיה משולב. הוא יותאם לכל אדם באורח פרטני ויהיה לכן יותר מוכוון לתגובת המוח של כל אחד ואחד".
המחקר הזה הוא חלק מסדרה של מחקרים המתמקדת במנגנון המוחי של ויסות רגשות בבני אדם. כולם מתמקדים בשאלה מה במוח גורם להפרעות פסיכיאטריות ולקשיים שונים בהתנהגות בחברה. לשם כך, בעזרת סורק תפקודי מוח בתהודה מגנטית המחקרים בודקים מה מאפשר את ויסות הרגשות. אורי גלר ודומיו מתהדרים כבר שנים ביכולת לקרוא מחשבות. אני בטח לא הראשון שאומר לך שהניסויים שלך קצת מזכירים מופע טלפתיה.
"לניסוי שאנחנו ביצענו אין כל קשר למה שאורי גלר מנסה לעשות או טוען שהוא מבצע. בסך הכול הראינו את האינטראקציה האפשרית שבין מוח אנושי למכונה ושהיא מסוגלת לברר עבורנו, עדיין במידה מסוימת, מה באמת נעשה בנבכי מוחו של אדם לכש"התחבר" לאותה מכונה. רק שבמקרה שלנו זה קורה בעזרת חיישנים, ולא באופן טלפתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם