הסודות של טרבלינקה נחשפים מתחת לאדמה
ארכיאולוגית בריטית הפריכה את הטענה כי המחנה שימש רק כנקודת מעבר לאסירים, כשמצאה באמצעות שימוש בציוד משוכלל בורות קבורה
על פי העדויות, לפני שהנאצים נטשו את המחנה בשנת 1943 הם מיהרו להרוס את כל המבנים, לרבות הקברים ההמוניים, ושיטחו את הקרקע בניסיון להעלים את העקבות להרג ההמוני במקום.
בדוח מיוחד שהתפרסם בשנת 1946 על ידי חוקרים שבדקו את פשעי הצבא הנאצי בפולין נטען כי היה אפשר להבחין בעצמות אדם פזורות בשטח המחנה וכי במהלך החפירות אף התגלו שלדי אדם מתחת לפני האדמה. עם זאת, במסקנות הדוח הם שללו את האפשרות שמדובר בקברי אחים.
בראיון למעריב מספרת הארכיאולוגית סטורדיקולס מה הביא אותה לחקור דווקא את אדמת טרבלינקה. "אני ארכיאולוגית משפטית ובחרתי לערוך מחקר בטרבלינקה כי מעט מאוד ידוע על פני השטח של המחנה. בספרי היסטוריה נכתב שכל שטח המחנה נהרס לחלוטין, וחשבתי שכדאי להשתמש בטכניקה המדעית המודרנית כדי לגלות יותר על המחנה למען הדורות הבאים וכדי שקברי הקורבנות יסומנו".
"גיליתי מספר בורות קבורה באמצעות מכשירים גאופיזיים. הם נראים גדולים ועמוקים מאוד, בעיקר אחד מהם שאורכו 26 מטרים, רוחבו 17 מטרים ועומקו לפחות ארבעה מטרים", סיפרה סטרודי-קולס לרשת בי-בי-סי הבריטית.
היא הוסיפה גם כי בסמוך לבור הגדול שחשפה נמצאו חמישה בורות בגדלים שונים, מה שמעיד לדבריה כי זה היה אזור הקבורה, שבו נהגו הנאצים להשליך את גופות הנרצחים. עם זאת, מיהרה סטרו די-קולס להבהיר כי לא בוצעה חפירה פיזית בשטח
אף שהמכשירים הגאופיזיים שבהם השתמשה סטרודי-קולס אינם יכולים לאשר בוודאות את קיומם של קברי אחים או שלדי אדם מתחת לאדמה, הארכיאולוגית משוכנעת כי ממצאי המחקר שלה מבטלים את טענתם של מכחישי השואה כי אין במקום קברים המוניים. "כמה מהבורות שהתגלו נמצאים בדיוק במקום שבו על פי עדויות, תוכניות, תצלומי אוויר וחומר ארכיוני שכנו בעבר קברים שהכילו את הגופות שנשרפו.
על ידי השוואת המחקר הארכיאולוגי עם נתונים היסטוריים, הליכי בנייה והרס וכן הליכי קבורה ניתן להגיע למסקנות. מחקרים נוספים ייערכו בקרוב ויעשו שימוש בטכנולוגיות ארכיאולגיות נוספות, בפרט כאשר רק חלק קטן משטח טרבלינקה נבדק עד עתה", היא אמרה.
בראיון איתה מספרת סטרודי-קולס כי היא מתכוונת ליצור שיתוף פעולה ארוך טווח עם הנהלת מוזאון טרבלינקה. "השימוש בציוד לא פולשני מאפשר לנו לחקור את אתרי השואה בהתאם לחוקי ההלכה, ואנו מתכוונים להמשיך ולחקור אותם, ולא רק מחנות השמדה אלא גם מחנות עבודה, גטאות, קברי אחים ועוד", אמרה.
ההחלטה לשרוף את גופות הנרצחים בטרבלינקה הגיעה רק אחרי מספר חודשים שבהם החלו הנאצים את פעילותם במחנה. ההחלטה להוציא מהקבר גופות ולשרוף אותן התקבלה לאחר שהנאצים ששירתו בטרבלינקה גילו את גופותיהם של קצינים פולנים שנטבחו על ידי הצבא הסובייטי ביער קאטין, וביקשו להראות למנהיגים הנאצים את החשיבות שבהעלמת הראיות לנעשה במחנה.
מלבד הבורות ששימשו כנראה כקברי אחים, חשפה סטרודי-קולס שאריות של שני מבנים שעמדו בשטח המחנה, ולדבריה מדובר כנראה בשאריותיהם של תאי הגזים. על פי עדויות של ניצולי שואה ששהו בטרבלינקה, אלו היו המבנים היחידים במחנה שהיו עשויים מלבנים. יותר מ-800 אלף יהודים נרצחו בטרבלינקה בשנים 1943-1942. תצלום אוויר של המחנה משנת 1943 הראה שטח ריק ובו רק "חווה חקלאית" שבנו הנאצים מאבני תאי הגזים, בניסיון להסתיר את מה שאירע במחנה.
ממצאי המחקר החדש חיזקו עוד יותר את הזיכרונות הקשים של שמואל (וילי) וילנברג וקלמן טייגמן, שני ניצולי טרבלינקה האחרונים שנותרו בחיים, ומתגוררים בישראל.
"אני זוכר איך היו שורפים את הגופות ומוציאים אותן מהבורות האלו. לא היה שם אוויר והיה כל פעם עשן ענק שעולה לשמים", סיפר אתמול וילנברג. "הרי היה שם מנוף שעבד ובאגר שציוו עלינו לנקות את הכף שלו אחרי שנשארו שם חלקי גופות. זה היה טרגדיה, נורא. המחקר הזה, אם הוא מוכיח שיש שם קברי אחים, חשוב מאוד".
"זה יכול להיות כי כשאנחנו עשינו את המרד וברחנו אחרי שהרסנו את המחנה, ייתכן שהם לא הספיקו להוציא את כל הגופות שהשליכו לקברים האלה", הוסיף טייגמן. "פנסח אפשטיין ואליהו רוזנברג )שנפטרו לפני כשנה, י.ג(, שגם כן הצליחו לברוח משם, סיפרו לנו כשנפגשנו איתם אחרי הבריחה שהם היו משליכים את הגופות לקברים האלה".
בהכנת הידיעה השתתף יובל גורן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם