הרשות החוקרת
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מינתה צוות שיחקור לעומק את תאונת הדרכים שגרמה למותם של שני רוכבי אופניים בכביש 3. מהדוח שנחשף כאן לראשונה עולה כי התקנות לרוכבי אופניים לא מעודכנות וכי האכיפה המשטרתית לוקה בחסר. צעד ראשון של הרשות לבסס עצמה כגוף מקצועי או ניסיון חד פעמי בחקירת עומק?
"חקירות העומק יעסקו בנושאי בטיחות שונים, וביניהם נהיגת צעירים, נהיגת קשישים, מהירות, אכיפה ויעילותה, אלכוהול וסמים, תרבות והתנהגות בדרך, חינוך ותוצאותיו, הרשויות המקומיות ומקומן ביצירת הבטיחות ואוכלוסיות מועדות".
מוקדם יותר בדוח זה העריכו מומחי הוועדה שיישום מסקנותיה יצמצם את הרוגי תאונות הדרכים ב-6% מדי שנה בשנה אל מתחת ל-360 בשנת 2010 ואל מתחת ל-300 בשנת 2015. אך לא מעט גורמים ראו את פוטנציאל ההיפגעות שלהם מיישום המסקנות ופעלו להכשילן.
אמנם לאחר הקמת הרשות נעשו ניסיונות לחקור תאונות לעומק בראשות המדען הראשי הקודם, פרופ' דוד שנער, אך לא בוצעה חקירת עומק מקצועית ויסודית אחת.
לפיכך אין להתפלא שבשנת 2011 נהרגו על כבישי ישראל 394 בני אדם וב-2010 נהרגו 399 בני אדם, אף ששיפורים טכנולוגיים משמעותיים בכלי רכב ובתשתיות דרכים מפחיתים בעקביות את מספר הנפגעים בתאונות בכל המדינות המפותחות.
ב-13 באוגוסט 2011 פגע נהג צעיר בקבוצת רוכבי אופניים בשולי כביש 3; הוא הרג את שלום גרוסמן ואת יצחק סימון ז"ל ופצע 5 רוכבים נוספים. 3 ימים לאחר מכן מינה מנכ"ל הרשות רון מוסקוביץ' ועדה שתחקור את התאונה לעומק, אך רגע לפני שחולקים לו את השבחים על עצם החקירה חשוב לשים לב שהוא "הלך על קרקע בטוחה" בכך שבחר לחקור תאונה פשוטה מבחינת סדר ההתרחשות והגורמים לה.
מדובר באחד הכבישים הטובים והבטוחים בישראל: לא קיימת בו בעיית תשתית ולא התקבלו לגביו תלונות קודמות שלא טופלו; ונדמה שאין גורם ממשלתי שצפוי להידרש לשפר דבר מה בהתנהלותו. ובכל זאת, למוסקוביץ' מגיע חיזוק חיובי על מינוי צוות החקירה לעומק.
בצוות החקירה חברים ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות, עו"ד עמי רוטמן, היועץ המשפטי שלה, שני עובדים מקצועיים של הרשות ושניים חיצוניים, ועליו הוטל לבחון את הגורמים לתאונה ולהמליץ כיצד למנוע תאונות דומות בעתיד.
מדוח הסיכום של הוועדה, הנחשף כאן לראשונה, עולה שהיא ביצעה עבודה יסודית ובין השאר קיימה 30 פגישות וראיינה 6 מומחים בנושא. כאמור, נסיבות התאונה היו די ברורות: בחור בן 18.5 וללא הרשעות קודמות נהג בשעת בוקר, "נרדם על ההגה", סטה אל שוליו של הכביש ופגע ברוכבי האופניים.
מממצאי המשטרה עלה כי הצעיר נהג במהירות חוקית, לא היה תחת השפעת סמים ואלכוהול, אבל לא שלט במכוניתו כי נרדם. אמנם על אשמתו אין עוררין, אבל חשוב לבחון אם ישנם גורמים נוספים שיש לשים לב אליהם. כצפוי, ועדת החקירה גילתה שקטע הכביש שמדובר בו הוא מן הטובים בארץ ולא נמצאו בו כשל תשתיתי או בעיית תחזוקה. גם המכונית, פיאט בראבו משנת 1996, נמצאה תקינה.
למרות הגידול האדיר ברכיבת אופניים ספורטיבית ולמרות הגברת המודעות לנושא גם בקרב גורמי התשתית - המצב הנוכחי בישראל לא תומך ברמת הפעילות הקיימת. "הדרכים הלא עירוניות בארץ עניות במתקנים המיועדים לרוכבי אופניים - בכל רמת הגנה אפשרית", נקבע.
הצוות גילה כי "רובן המכריע של התקנות תוקנו לפני שנים רבות וניכר שאינן מביאות בחשבון את התפתחות נושא רכיבת האופניים. החוק מתייחס לרוכב אופניים כאל משתמש בכביש, ואילו חלק ניכר מהם נוסעים בשולי הכביש ובמדרכה באופן המסכן אותם".
עוד נמצא כי אין כמעט אכיפה משטרתית של עבירות אופניים, ומתוך יותר ממיליון דוחות שרשמה המשטרה בשנת 2010 רק עשרות בודדים נרשמו לרוכבי אופניים. "התוצאה", כותבים חברי הצוות, "היא שאננות והיעדר הרתעה".
במבט ראשון קשה היה לצפות לתוצאות מרשימות מהחקירה המסוימת הזאת, שנראתה לכאורה פשוטה וברורה. נהג צעיר שנרדם, תשתית טובה, היעדר רשלנות מצד הקורבנות והיעדר אשמה מצד מוסדות המדינה, כל אלה עלולים היו לסמן וי ירוק ונאה על המשבצת של "חקר לעומק" מבלי להועיל במאום לבטיחות בדרכים.
לזכות צוות החקירה והרשות יש לומר שהם הוכיחו את המשפט האקסיומטי: "מכל שק שתנער - משהו ייפול". למרות נתוני הפתיחה החלביים משהו, כמה מהמסקנות מוכיחות שבכל תאונה טמונים פתרונות למניעת התאונות הבאות.
הצוות הגיע למספר לא מבוטל של תובנות חשובות: חשיבות ההפרדה בין אופניים לבין כלי רכב ממונעים למניעת קונפליקטים ביניהם; הצורך במתן פתרונות הגנה ועדיפות לרוכבי אופניים במוקדים מרכזיים וההכרה באתגרים הבטיחותיים שנולדו עקב הגידול הכללי בפעילות הרכיבה בשנים האחרונות.
עוד למד הצוות כי בולטות ונראות רוכבי האופניים דורשת שיפור (על אף אחד מ-9 זוגות האופניים שהיו מעורבים בתאונה לא הותקנו אמצעים להגברת הנראות שלהם), וכי החוק לא מחייב אמצעים להגברת הבולטות של הרוכבים.
נוכח הגילויים גובש סט המלצות: להסדיר בחקיקה את החובה לרכוב בשול הימני בדרכים בין-עירוניות, הרחק ככל האפשר מן הכביש; לאסור בחוק רכיבה כתף אל כתף; לקבוע שגיל 12 יהיה הגיל המינימלי לרכיבה בדרכים בינעירוניות; לחייב רוכבי אופניים ללבוש בגדים בהירים ובולטים ולהשתמש במחזיר אור בשעות חשיכה ולשקול בחיוב להשתמש בפנס אדום מהבהב גם במהלך היום.
המלצות נוספות כוללות התוויית מסגרת כללים לכלי רכב המלווים קבוצות רוכבים, בחינה של קביעת מרחק ביטחון מזערי מרוכבי אופניים, הגברה של הנוכחות המשטרתית באזורים עתירי רוכבים ושל האכיפה וההסברה. נוסף על כך ממליץ הצוות להאיץ את אישור הנחיות התכנון לדרכים בינעירוניות הכולל התייחסות לבטיחות הרוכבים ולטפח כמדיניות מוצהרת את תחזוקת שולי הדרכים.
לא ברור אם ומתי ייושמו המלצות הצוות, ובעיקר לא ידוע מי יהיה האחראי למעקב אחר היישום. ההישג הגדול ביותר של החקירה הזאת היא פתיחת הפתח לטיפול מערכתי שיקטין את הסיכונים בכבישים.
ההצדקה היחידה לקיומה של רשות לאומית לבטיחות בדרכים היא היותה גוף מקצועי ובעל יושרה אשר מסוגל להנהיג את מהלכי שיפור הבטיחות, ולצורך זה חייבת הרשות לבצע חקר לעומק של תאונות נוספות.
שאלת מיליון הדולר היא אם זה הצעד הראשון במסע ובעקבותיו יבוצעו השנה 9 חקירות עומק נוספות, או שיהיה מי שיסגור את תיבת פנדורה שנפתחה ולא יאפשר לרשות לבסס את עצמה כגוף מקצועי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם