"כל טלטול הוא משמעותי ועלול להזיק"

מנהל טיפול נמרץ בשניידר, ד"ר שינפלד, מסביר: "הנזקים של טלטול יכולים להתגלות אחרי שעות או ימים וגם בשלב מאוחר בהרבה"

ליטל גרוסמן | 25/1/2012 8:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כמנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים לילדים, ד"ר טומי שינפלד נאלץ לא פעם לאבחן ולטפל בתינוקות שנפגעו כתוצאה מטלטול, הידוע בשפה הרפואית כ"תסמונת התינוק המנוער". "זאת תסמונת שאנחנו מכירים כבר 15 שנה, אבל בחמש השנים האחרונות עלתה המודעות לנושא", הוא אומר. "היא מאפיינת תינוקות עד גיל שנתיים אבל מרבית התינוקות הם עד גיל עשרה חודשים".
ד''ר טומי שינפלד
ד''ר טומי שינפלד צילום: דוברת מרכז שניידר

איך זה קורה?
"זה מתחיל בדרך כלל בבכי של התינוק שגורם לכל אחד - הורה, מטפל או קרוב משפחה - לתפוס את התינוק בכתפיים או בחזה ולנער אותו בתנועות חדות קדימה ואחורה. ככל שעוצמת הטלטול גדולה יותר, כך הסיכוי לנזקים גדול יותר. עיקר הפגיעה היא פגיעה מוחית בגלל היחס בין משקל הראש של תינוק למשקל הגוף. כמו בתאונת דרכים, המוח זז קדימה ואחורה בתוך הקופסה. בעיקר עלולה להיווצר פגיעה בכלי הדם בתוך הגולגולת, שיכולה לגרום לנזק מינורי אך גם לנזק חמור שיוביל למוות של התינוק".

איך קובעים מהו טלטול?
"אי אפשר לכמת את העוצמה של טלטול ולהגיד שמהעוצמה הזו זה מסוכן. כל טלטול הוא משמעותי ועלול לגרום לנזק. הנזקים יכולים להתגלות בסמוך לטלטול, מספר שעות או ימים לאחר מכן. לפעמים הנזקים מתגלים בשלב מאוד מאחור וגורמים להפרעות נוירולוגיות לא ספציפיות כמו הפרעות קשב וריכוז ואי שקט".
ההערכה - כמה עשרות מקרים בשנה בארץ

אז כל מי שסובל מאחד מהדברים הללו חשוד כמי שעבר טלטול בילדותו?
"לא. מרבית הילדים הללו לא טולטלו, אבל ההערכה היא שאחוז מסוים מהסובלים מהפרעות נוירולוגיות כאלו נגרמו כתוצאה מטלטול. הבעיה היא שקשה לשחזר ולדעת בדיעבד מה נגרם מטלטול אחרי תקופה ארוכה כי זה לא משאיר סימנים".

אז איך מאבחנים את התסמונת?
"אנחנו נחשוד אם מגיע אלינו ילד למרפאה או למיון עם סימנים נוירולוגים ועם מצב ישנוני או אי שקט ואפילו חוסר הכרה. לפעמים הסימנים הם לא ספציפיים וצריכים להיות מודעים לאפשרות שהתינוק נוער או טולטל. יש כל מיני סימנים כמו שברים בצלעות כתוצאה מהאחיזה אבל מה שחשוב זה בעיקר בדיקת קרקעית העין שמאפיינת פציעות כאלו ומתבצעת על ידי רופא עיניים. אם יש דימומים ברשתית אז זה מעלה את החשד אחר כך מבצעים אולטרא-סאונד של המוח כדי לראות מה היקף הפגיעה".

עד כמה התופעה שכיחה?
"אין בארץ מספר מקרים מדויק. בארצות הברית מעריכים שיש כ-1,500 מקרים קשים מדי שנה, ולא ידוע כמה מקרים קלים לא מאובחנים יש. בארץ, הערכה היא שיש כמה עשרות מקרים בשנה אבל שוב, יש הרבה מקרים לא מאובחנים. יש הטוענים שחלק מהמקרים של מוות בעריסה

הם כתוצאה מזה. בישראל לא מבצעים נתיחה לאחר המוות, כמו שמחויב במדינות אחרות במקרה של מוות בעריסה, כך שקשה לדעת על מה מדובר. יש גם מקרים בהם התינוקות טולטלו כמה פעמים ולא הראו סימנים ספציפיים, ורק בטלטול העשירי הם אובחנו".

יש משפחות שבהן יותר רואים את התופעה הזאת?
"אין פרופיל חד משמעי. אני גם לא חושב שזה נכון לנסות לייצר פרופיל כזה. בחלק מהמקרים מוצאים במשפחה משתמשים בסמים או באלכוהול אבל לפעמים מדובר במשפחות נורמטיביות ורגילות. זה קורה להורים עם סף גירוי נמוך שעל מנת להשתלט על הבכי מנערים את התינוק במקום לטפל בו בצורה יותר עדינה".

זה נעשה בצורה מכוונת או לא מודעת?
"קשה להגיד שזה נעשה בצורה מודעת. זה משהו שיכול לקרות לכל אחד במצב של חוסר שינה ויוצר תסכול גדול אם לא מודעים לזה. נוצרת קונסטלציה מסוימת שבה זה קורה".

איך אפשר למנוע את זה?
"המניעה העיקרית היא בחינוך של האוכלוסייה על כך שתסכול צריך להוציא במקום אחר. צריך ללמוד איך להרגיע את התינוק בדרכים אחרות של הרפיה, למשל בעזרת מוזיקה, ולא בדרך של טלטול. צריך להעלות את המודעות לנושא כי הנזק לפעמים הוא בלתי הפיך. במקרים קיצוניים, אפילו טלטול אחד יכול לגרום לנזק חמור ואפילו מוות ולכן לא רק הכמות צריכה להיות פקטור".

• גיל 65 • מצב משפחתי: נשוי, אב ל-2 וסב ל-4 • מגורים: פתח תקווה • מומחה למחלות נשימה של ילדים • מכהן כמנהל מחלקת הטראומה בביה"ח שניידר לילדים מאז 1981

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בארץ''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים