מחקר: המכינות לא מוציאות מספיק קצינים
המדינה משקיעה כ-40 מיליון שקל מדי שנה במכינות הקדם צבאיות שנועדו להכשיר את דור המפקדים הבא, אבל התוצאות בשטח מאכזבות
הצעירים המצטרפים למסלול זה נהנים מדחיית שירות במשך שנה עד שנה וחצי ועבור כל תלמיד משלמת המדינה כ-23 אלף שקל בשנה. בסך הכל, 39 המכינות כיום, בהן כ-2,200 חניכים, נהנות מתקציב כולל של יותר מ-40 מיליון שקל בשנה.
מחקר שכתבה נעמי אבנשפנגר, יועצת ארגונית ודוקטורנטית ליחסי צבא בחברה, במסגרת עבודת דוקטורט, מציג תמונה מפתיעה, שמחייבת את כל מי שעוסק בנושא לערוך דיון מעמיק. המחקר הקיף 25 מכינות קדם-צבאיות מתוך 27 שפעלו בשנים 2006-2005, והתבסס על נתונים שהצבא הפיק עבור המחקר, כמו גם על ראיונות עומק עם ראשי המכינות ועם גורמים נוספים.
במהלך השנה שעברה חשפה אבנשפנגר חלק מממצאי המחקר במאמר בכתב העת "מערכות", וכעת מובאים תוצריה הסופיים של עבודתה במסגרת מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי של צה"ל.
לצד הממצאים המלמדים על תהליך חינוכי ערכי חשוב המתחולל במכינות, החוקרת מצביעה על בעיה בהיבטים הכמותיים. בהיבט מיצוי ללחימה, ניתן להתרשם כי שיעור החניכים המתגייסים ליחידות קרביות בראשית העשור הקודם עמד על כ-84 אחוז בממוצע במכינות הדתיות ולא השתנה כמעט כלל גם בגיוס בשנת 2004.
בקרב המכינות החילוניות, חלה ירידה משיעור של כ-76 אחוז ב-2001 לפחות מ-70 אחוז כעבור שלוש שנים בהיקף החניכים המתגייסים ליחידות הקרביות.
במסגרת המחקר נבחנו 2,307 חניכי מכינות דתיות ו-1,160 חניכי מכינות חילוניות. המחקר בוחן שלוש קטגוריות חשובות: יציאה לפיקוד זוטר, יציאה לקצונה ומשך חתימה על שירות קבע. בכל הקשור לפרמטר
מגמה דומה ומדאיגה עוד יותר נמצאה בהיקף היציאה לקצונה. בקרב חניכי המכינות הדתיות עמד שיעור היציאה לקצונה ב-2001 על כ-25 אחוז וכעבור שלוש שנים על 19 אחוז בלבד.
באחת המכינות הדתיות הוותיקות - בשנת 2001 יצאו לקצונה 22 אחוז מתוך 72 חניכיה, ואילו בשנת 2004 יצאו לקצונה 13 אחוז מתוך 52 החניכים. אלו נתונים הגבוהים רק במקצת מהממוצע בתיכונים. בקרב החילונים שיעור היציאה לקצונה ב-2004 היה כ-27 אחוז, אולם מדובר ב-51 קצינים חדשים בלבד.
נתון אחר בעל חשיבות הוא משך שירות הקבע של יוצאי המכינות הקדם-הצבאיות; כלומר עד כמה הקצינים משפיעים לא רק על הרמות הזוטרות, אלא מתקדמים לתפקידי פיקוד בכירים.
התשובה, על פי המחקר, רחוקה ממה שמצופה מאותם אנשי קבע איכותיים. 572 אנשי קבע מהמכינות הדתיות נותרו בקבע 1.1 שנים בממוצע. אצל החילונים תקופת הקבע הממוצעת עומדת על 1.17 שנים.
אבנשפנגר סבורה כי התמונה שעולה מהנתונים הכמותיים מאכזבת ומעלה לא מעט שאלות. "לכאורה", כתבה , "יש פער גדול בין המטרה המוצהרת של המכינות להכין בני נוער לשירות משמעותי לבין התפוקות בפועל". היא מציינת כי בחלק מהמכינות שיעור הבוגרים היוצאים לפיקוד וקצונה דומה מאוד למצב בתיכונים.
"תרומתן של המכינות הקדם-צבאיות גבוהה", אמר חיים בן עמי, ראש האגף המדיני-חברתי במשרד הביטחון. בן עמי לא התייחס ישירות לממצאי המחקר, אולם הודה כי היה רוצה להגדיל את היקף היוצאים לפיקוד וקצונה מתוך מפעל זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם