סוף עידן האקליפטוס

העובדה שהנוף המוכר נעלם, למגינת לבם של התושבים, ושחלק מהעצים לא יתאוששו מהניתוח הכפוי, כלל לא מטרידה את הגוזמים

גיא נרדי | 26/1/2012 11:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
המשותף לעץ האקליפטוס שהיה בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל.פרץ, זה שברחוב מסילת העולים - איפה שעמד משק הפועלות של תל אביב שברחוב יהודה הלוי, על מסילת הרכבת הטורקית מירושלים ליפו, הוא שכולם ניטעו בשלהי המאה ה-19, ראשית המאה ה-20, שרדו את תהפוכות הזמן וכולם נכרתו או ייכרתו בזמן הקרוב, כי בעידן של התחדשות עירונית בתל אביב, הם לא הרבה יותר מאשר הפרעה לפיתוח.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

חלוצי העלייה הראשונה והגרמנים הטמפלרים שתלו את האקליפטוס בתאוות ייעור אירופאית בחדרה, פתח תקווה, ראשון לציון וגם בוולדהיים ושרונה. הקיבוצניקים שתלו אותו בחורשות בסביבות המשק, הבריטים בבסיסי הצבא שלהם ובשנות ה-60 נטעו אותו בגומות הלימנים שבנגב. בתכונותיו, גילם האקליפטוס את כל שהיה מצופה מחלוץ ציוני: הסתפקות במועט, עמידות, חוזק ופרודוקטיביות.

כחלק מתהליך הגילוי וההתפקחות שעברו על החברה הישראלית בשנות ה-70 של המאה שעברה, התברר פתאום שאקליפטוסים בכלל לא מייבשים ביצות. המפעל ההירואי של יבוש אגם החולה התגלה כחטא וכל אותן ביצות, או שלוליות עונתיות שינו את מעמדן והיו למשאב טבע בסיכון. שמן שודרג לבריכות חורף. עלי עץ האקליפטוס הריחניים שפעם נחשבו לבעלי סגולות מרפא, כמו גם התפרחת הריחנית, הפכו לסוג של איום רעיל לטריטון ולחפרית.
צילום: החברה להגנת הטבע
אקליפטוס בתל אביב. הפך לסוג של איום צילום: החברה להגנת הטבע

מושג המגוון הביולוגי, שהומצא לפני כ-20 שנה, חדר לארץ רק לאחרונה ומקודם באדיקות מעוררת השתאות. מעתה, נחלק עולמנו לחלוקה ברורה שבין מינים "ילידים" ו"פולשים". מינים אלה הפכו לסוג ב', לבעייתיים, או אם לדייק - לסכנה בעבור המינים המקומיים. לרגע נשכחה העובדה שגם החרוב והשיקמה ואפילו הצבר, הובאו לכאן מניכר. ההיררכיה החדשה מיקמה את האקליפטוס בתחתית הסולם: גם גר, גם שכיח מדי ועכשיו גם אויב המגוון הביולוגי.

מקרה של עץ אקליפטוס שקרס בפארק הירדן וגרם למותו של נער, הוסיף לתכונותיו השליליות של העץ מימד דמוני וכל חורשות האקליפטוסים הפכו לפתע למקומות מפחידים שיש לאסור כניסה של ילדים לתחומם. בשנה האחרונה פתחו רשויות עירוניות רבות במבצע גיזום רדיקלי של האקליפטוסים.

פקיד היערות הארצי של משרד החקלאות מתנגד אמנם וטוען כי הגיזום המוגזם כמוהו ככריתה, אך הרשויות המבוהלות בשוונג שלהם. העובדה שהנוף המוכר נעלם, למגינת לבם של התושבים, ושחלק מהעצים לא יתאוששו מהניתוח הכפוי, כלל לא מטרידה את הגוזמים, שהלא מדובר במין פולש, במפגע.

מה שבטוח, זה שאין מצב שהטייקונית מהמגדל שבקצה שדרות רוטשילד, שהרגע עברה לכאן מהמושב בשרון, תבחין בכריתת העץ הוותיק מתחת למגדל. מהמרפסת המגוננת שלה קשה לראות מה שקורה למטה. היא לא רואה את הקבצן שישן באופן קבוע על הספסל וגם לא את הפקק האינסופי והנצחי שמקיף את המגדל מכל עבריו והאמת - עץ אחד או יותר, מה זה משנה? הרי הגנן שלה מכיר משתלה נהדרת שמתמחה במכירה של עצים גדולים, מהממים. כפרות.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא נרדי

צילום: החברה להגנת הטבע

מנהל קהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע

לכל הטורים של גיא נרדי

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים