המתנחלים במגרון: "פה לא תהיה עמונה 2"
מועד הפינוי המתקרב, על פי צו בג"ץ גורם ללחץ אטומי בקרב המשפחות בהתנחלות. "נתניהו הוא דיקטטור ומה שעושים לנו זו אנטישמיות"
גוטמן שולפת תמונות ודיסקים שמראים את הבית בתפארתו וגם את ליל הפינוי, הצעקות, הזעקות והכאב, בעיקר של הפעוטות שלא הבינו מה קורה איתם. ביום שני, בישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, היא כמעט פרצה בבכי.
"הבטיחו להודיע לנו מה יקרה, אפילו שעה מראש, כדי שאוכל לארוז כמה חפצים אישיים. זה לא קרה. הם באו במפתיע, עמדו לידינו. כמה מהם צחקו. הכל נהרס לנו באותו לילה. היום אפילו אין גם מי שיפצה אותנו", התלוננה.
גם אביטל גפן, 27, אם לארבעה, עברה חוויה דומה. גם היא מציגה תמונות של הבית הגדול שהיה לה, שהשקיף מגבוה על ים המלח ושעליו התנופפו דגלי ישראל. בעלה השוטר, שלום גפן, עזב בזמנו את הבית אחרי שהובהר לו כי לא ראוי שאיש חוק יתגורר במבנה לא חוקי.
לימים נטה אוהל ליד הבית ולן בו, כדי לרצות את מפקדיו במשטרה. הדחפורים שהגיעו בספטמבר הרסו גם את הבית וגם את האוהל. היום מצטופפת המשפחה בקרוואן משלה, שמתקשה להחזיק מעמד בחורף הקשה.
הבתים של משפחות גוטמן, גפן, ומשפחה נוספת, טייטלבוים, הפכו בינתיים לשלושה משטחים קרים בלב ההתנחלות. על כל אחד מהם תלו המתנחלים שלט גדול ומאיר עיניים. "בעזרת השם בקרוב ממשלת ישראל תסדיר את היישוב מגרון. על אדמת קודש זו יוקמו מחדש בתי המשפחות". על השלטים מתנוסס גם הפסוק, שבו דוד
"וככל כוחי הכינותי לבית אלוהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחושת לנחושת, הברזל לברזל והעצים לעצים, אבני שוהם ומילואים, אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרוב" (דברי הימים א', כ "ט, ב').
אבל לאופטימיות העודפת הזו שמבטיחה עתיד עשיר וטוב יותר, אין הרבה אחיזה במציאות הקשה של מגרון. בתוך חודשיים בדיוק, עד סוף מרס הקרוב, אמורה הממשלה לפנות את כל בתי ההתנחלות על פי צו בג"ץ, אחרי שכל הצדדים עברו במשך שנים את כל התהליכים המשפטיים האפשריים, ואחרי שנקבע כי הבתים נבנו על אדמות פרטיות פלסטיניות. בני המשפחות עומדים לעבור זעזוע נוסף של חורבן ונדידה. "אני לא רוצה ולא יכולה לחשוב על זה", אומרת גפן. "מצד שני, מתוך ההרס הזה צומחים לי עוד כוחות להתנגד".
מועד הפינוי המתקרב מכניס את המשפחות הללו ללחץ אטומי. אחרי מה שעברו, הן לא סומכות על איש. גם ההתבטאויות מחריפות בהתאם. "בנימין נתניהו הוא דיקטטור, ומה שעושים לנו זו אנטישמיות", אומרת גוטמן.
"יש רוב בממשלה נגד הפינוי, אבל נתניהו לא רוצה לשמוע. יש לו אינטרסים פוליטיים משלו. למה הוא הרס לנו את הבתים בספטמבר? הוא לא יכול היה לחכות עד סוף מרס? פשוט עלו גלי המחאה של ההפגנות ברוטשילד, ונתניהו רצה לרצות את השמאל ואת התקשורת. הוא בוגד באזרחים שהאמינו בו. אנחנו בונים, והוא מחריב".
לשיחה בקרוואן מצטרפת מוריה הראל, 34, אם לשישה, שמחזיקה על ידיה תינוקת בת שמונה חודשים ששמה ציון. "הם רוצים לפנות את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון. מדברים איתנו על העתקת היישוב, אבל העתקה זו החרבה. הכל מכבסות מילים. אנחנו זה התקדים, אחר כך יבואו שכונת האולפנא וגבעת אסף. אין שום סיבה לפנות אותנו, לכן אין שום סיבה להציע לנו פשרות. המדינה בנתה, ו' שלום עכשיו' לא יבואו עכשיו ויהרסו".
ביום ראשון, בישיבת הממשלה, התייחס ראש הממשלה באופן ישיר למה שקורה במגרון והפציר במתנחלים לפנות את היישוב. "הממשלה רוצה לקיים את החלטת בית המשפט בהסכמה ובדרכי שלום", אמר נתניהו. ראש הממשלה הציע לקבל את מתווה הפשרה שעליו שוקד השר בני בגין. המדינה תבנה בתי קבע למתנחלים, בערך שני קילומטרים מהיישוב, ליד יקבי פסגות. המתנחלים יעברו לשם כאיש אחד בעוד שנתיים, והאדמות והמבנים הישנים יימסרו למינהל האזרחי.
נתניהו מתעקש על ההסדר הזה. לפני חודשים אחדים הוא הצהיר כי "עניין המאחזים יוסדר. מאחזים שנבנו על אדמה פרטית יוסרו". בסביבתו אומרים שהוא לא יכול להפר את ההבטחה, שאותה שמעו בכל העולם.
אנשי ההתנחלות שהסתובבו השבוע במסדרונות הכנסת ננזפו על ידי אנשי נתניהו, משום שהם לא רואים את התמונה הכללית. "עליתם למגרון בשליחות הממשלה. בסדר", אמר להם אחד המקורבים. "הממשלה טעתה. מבקשים מכם לזוז קצת, מה קרה? אתם מפריעים ליישב את מזרח ירושלים, את הגושים הגדולים שאין עליהם מחלוקת כזו".
הסיפור מסובך. אנשי מגרון רוצים להישאר על הגבעה שאליה הם התרגלו וממנה הם שולטים על כביש 60 האסטרטגי שחוצה את הגדה. הם חוששים שאם יפנו אותם במסגרת הפשרה המוצעת, יסלקו ביוני הקרוב את גבעת אסף ובהמשך את ההתנחלות עמונה שבנויות על אותו סטטוס פרטי. גם בלשכת ראש הממשלה יש גורמים שלא כל כך שמחים "להעניק ל'שלום עכשיו' את האפשרות לפרק את ההתיישבות באמצעות בתי משפט".
במועצת יש"ע מוכנים לקבל את ההסדר המוצע. גם זאב חבר (זמביש) המיתולוגי, שנחשב אבי ההתנחלויות בשטח, מסכים לפשרה ומעורר בכך תרעומת רבה אצל אנשי מגרון. חבר, כך נראה, מציע לקחת את מה שנותנים. בשנתיים הקרובות, לפי הסדר הפשרה, יבנו למתנחלים את השכונה החדשה מבתי אבן. עד אז הם ימשיכו להתגורר במגרון, ולך תדע מה יקרה שם עד 2014. אולי בסוף יצמחו מתוך התנחלות אחת שעומדת בפני פינוי שתי התנחלויות חוקיות.
השר בני בגין עצמו נמצא בינתיים בעין הסערה. בימים האחרונים הוא נאחז במקל הליכה בעקבות שבר בקרסולו, מה שמזכיר את התמונה המפורסמת של אביו, מנחם בגין, שהיה במצב דומה כאשר כיהן כראש ממשלה. בגין נע בקושי בין המתנחלים ובין הממשלה, שומע את כולם אבל מסרב כדרכו לזוז מעמדתו.
בגין משוכנע כי המתנחלים חייבים, לטובתם, לפנות אדמות פרטיות ולמצוא לעצמם מקום על מיליון הדונמים של אדמות המדינה בגדה. במגרון טוענים שהוא מנותק. "ב-20 השנים האחרונות לא הוקמה התנחלות אחת על אדמות מדינה ולא על אדמות נפקדים", אומרים שם.
בגין, סמל הימין האידאולוגי, סופג מתקפות חסרות תקדים מצד הקיצוניים בשטח. בעלון שנקרא "ארץ ישראל שלנו", שמופץ במאות בתי כנסת ביהודה ושומרון, קובע הזמר אריאל זילבר כי "בני בגין ודן מרידור קרובים יותר למרצ מאשר לימין". בעלון מתפרסם מאמר שכותרתו "המשפחה הלוחמת".
הסב , מנחם בגין, מוגדר "אבי שיטת הפינוי והחרבת היישובים בארץ ישראל". הבן , בני בגין, הוא "אדם חלול מלא רוח וצלצולים, תומך בבית המשפט העליון, הורס מאחזים, מתנגד למעמד מועדף לשפה הערבית, כדי לא לפגוע בערבים. הוא מתרפס, כמו אביו". " הנכד, אבינדב בגין", חותם כותב המאמר, "מפגין נגד חיילי צה"ל בכפר בילעין וקובע בראיון ל'ידיעות אחרונות' ש'אני לא יהודי, לא ציוני, לא עומד בשירת התקווה, לא אכפה על בני להתגייס לצה"ל, מצדי שיתגייס לצבא קוסטה ריקה".
בנימין נתניהו, למרבה האירוניה, היה ראש הממשלה שהקים את ההתנחלות מגרון ב-1999, במהלך הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. על הגבעה שחולשת על כביש 60, בין היישובים הערביים מוכמוס ודיר דבואן החלו עבודות ארכיאולוגיות, ובהמשך עלו כמה מתנחלים למקום בעידוד השלטונות, שסיפקו להם את התשתית הבסיסית.
את תנופת הבנייה הראשונה קיבלו המתנחלים באפריל 2002. המדינה האמינה כי יש חשיבות לבסיס יהודי נוסף בין ההתנחלויות הגדולות בית אל, עופרה וכוכב יעקב דווקא בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה, והשקיעה במקום מיליוני שקלים.
באמנת מגרון, שתלויה במרכז היישוב נאמר כי "אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלת אבותינו הנצחית, אשר אחרים באו ובנו עליהן שלא ברשותם". במרוצת השנים התברר כאמור כי השטח דווקא שייך לאנשים פרטיים מהכפרים בורקא ודיר דבואן, והחלה סדרה של דיונים משפטיים אינסופיים.
בספטמבר 2008 הגישה תנועת "שלום עכשיו" עתירה ראשונה לבג"ץ. בשלב מסוים הציעה המדינה להעביר את המתנחלים ממגרון ליישוב חוקי ומסודר ליד ההתנחלות אדם. מועצת יש"ע הסכימה, אך המתנחלים סירבו להצעה, בדיוק כמו היום.
הדיונים האחרונים בבג"ץ לימדו כי לשופטים נמאס מהעיסוק במגרון. ההחלטות הפכו נחרצות יותר. ביוני האחרון החליט בג"ץ להרוס את שלושת בתי הקבע שבנו משפחות גוטמן, גפן וטייטלבוים. בסוף יולי התקבלה ההחלטה לחסל את המאחז כולו עד מרס 2012.
"מגרון הוא מהמקומות הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע להקמת מאחזים בלתי חוקיים", קבעו השופטים דורית ביניש, מרים נאור וסלים ג'ובראן. "הפעולות להקמת המאחז והרחבתו נעשו תוך התעלמות מצווי הריסה. הכל היה נחסך אילו הייתה המדינה מבצעת מלכתחילה פעולות אכיפה אפקטיביות".
כך או כך, המסרים הכפולים שקיבלו המתנחלים מהממשלה לאורך השנים והמאבקים המשפטיים סביב מגרון לא אפשרו למקום להתפתח, ולכן הוא ייראה תמיד כמו מאחז מוזנח בשלבי בנייה. במהלך החודשים האחרונים עלה בכנסת חוק ההסדרה. הרעיון הוא להכשיר בדיעבד את המאחז הלא-חוקי ובכך להפקיע את הקרקע מידי בעליה הפלסטינים, שיזכו לפיצוי כספי.
החוק שיזם ח"כ זבולון אורלב עוקף את החלטות בג"ץ, ונתניהו ובגין מתנגדים לו בתוקף, ולכן אין לו שום סיכוי לעבור בכנסת. עו"ד יוסי פוקס, שמתווך בין בגין לבין המתנחלים הציע השבוע כי תושבי מגרון יעברו לשכונה החדשה, ובתמורה תחיל הכנסת את חוק ההסדרה על שאר המאחזים. נתניהו ובגין מתנגדים.
לתוך הקלחת הזו נכנסים בימים אלה גם הפריימריז בליכוד, שיתקיימו בשבוע הבא. ראשי חטיבת המטה הלאומי בליכוד, שפקדו אלפי אנשים לתנועה, יחרימו את הפריימריז אם נתניהו לא יאמץ את חוק ההסדרה. "ראש הממשלה לא יקבל את הניצחון הסוחף שהוא רוצה", מאיים שבח שטרן, פעיל במטה מההתנחלות שילה. "אנחנו נשב בצד. ממילא כל הבחירות האלה הן פארסה. מבחינתנו, השפיץ זה מגרון. זהו המבחן של נתניהו מול מפעל ההתנחלות כולו".
אגב , הפשרה של בגין לא תעבור בקלות. ב"שלום עכשיו" מנסחים כבר את העתירה, במקרה שהמאחז לא ייהרס. מבחינת התנועה מדובר בתקדים, שישכנע את המתנחלים להמשיך ולקבוע עובדות בשטח.
ומה יקרה אם לא תושג פשרה, והבולדוזרים יעלו שוב? בקצה ההתנחלות, ליד חוות הסוסים הטיפולית של איתי הראל, אחד ממקימי המאחז, אנחנו פוגשים את אחותו שלומציון עם בתה התינוקת טל. שלומציון היא דמות חריגה במגרון, היוצאת מן הכלל שיכולה להעיד על הכלל. היא בת 41, חילונית, אם חד הורית, שמתגוררת זה שלוש שנים בקרוואן ליד שלושת הבתים שנהרסו בספטמבר. היא ראתה הכל מקרוב. אם תושבי מגרון מבטיחים שהפינוי יהיה אלים במיוחד, הראל מציעה להרגיע.
"מגרון לא תהיה עמונה", מבטיחה הראל. "רוב האנשים כאן בני 30 פלוס, הורים לעשרות ילדים. הגברים עובדים במחשבים או שהם לומדי תורה. הנשים מורות או אחיות ברובן. הפרופיל החברתי הוא לא של נוער הגבעות. שלושה או ארבעה אנשי שב"כ שגרים בתוך היישוב יארגנו את העניינים. הם ידאגו שכולם יופתעו כאשר הצבא יגיע, ומי שירצה להפריע לא יגיע. בדיוק כמו בספטמבר. המשחק מכור".
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם