צרפת: הסוציאליזם יחזור לארמון האליזה?
פרנסואה הולנד, המועמד הסוציאליסטי לנשיאות, מציב עצמו כאלטרנטיבה לסרקוזי ומנהיגי גוש היורו באמצעות תוכנית כלכלית רדיקלית
פרנסואה הולנד, המועמד המוביל בסקרים לקראת הבחירות בצרפת מבטיח שהוא הדבר האמיתי, סוציאליסט אורתודוקסי, מהסוג שמערב אירופה לא ראתה בתפקיד בכיר כל כך שנים רבות, וצרפת לא ראתה מאז פרנסואה מיטראן, לפחות בראשית תקופת נשיאותו.
פרנסואה הולנד. צילום: אי-פי-אי
את היומרה הזאת הוא מגבה בתוכנית כלכלית שתציב אותו באופוזיציה חריפה לגוש היורו, בהנהגה הסגפנית של גרמניה, ולגופים הכלכליים כמו קרן המטבע העולמית.
כמעט כל סעיפי ה"מניפסט" שלו, שאותו חשף ביום חמישי, נשמעים כמו קללות גסות לחסידי כלכלת הצנע, שנועדה להציל את היבשת מקריסה.
בין הבטחותיו של הולנד: הוספת 60 אלף משרות הוראה, יצירת 150 אלף מקומות עבודה מסובסדים לצעירים, הגדלה משמעותית של המגזר הציבורי ושל המשכורות. המימון ליוזמות הללו יגיע מביטול של 29 מיליארד יורו של הטבות מס לעשירים, ממס על רווחי הון ומעלייה של 15 אחוז במס על רווחי הבנקים.
"המגזר הפיננסי הוא היריב האמיתי שלי בקמפיין", אמר הולנד בשבוע שעבר, אמירה ששלהבה את האגפים השמאליים של המפלגה הסוציאליסטית. הוא התוודה ש"מעולם לא אהב עשירים". פרשנים אומרים שיש בכך גם יותר משמץ של ניסיון לפתות את השמאל הרדיקלי.
זוהי יוזמה חריגה במיוחד, במיוחד לאור מצבה הכלכלי של צרפת. לפני כחודש הורד דירוג האשראי שלה. החוב החיצוני שלה גדול, התקציב לא מאוזן והאבטלה נמצאת בשיא שלא הייתה בו מזה 12 שנה.
הנשיא הנוכחי, ניקולא סרקוזי, הלך כעיוור אחרי הנהגתה הכלכלית של גרמניה, ויחד איתה הם כפו על יוון, איטליה, ספרד, אירלנד ומדינות אחרות באיחוד האירופי קיצוצים עמוקים ברווחה, כדי לסייע להן במשבר. במדיניות הפנים, סרקוזי העלה את גיל הפנסיה והעניק הקלות מפליגות לעשירים.
הולנד, מצדו, מכחיש שמדובר בצעדים חריגים. "אני מבטיח רק הבטחות שאני יכול לקיים. לא פחות ולא יותר", הוא טען.
הניצחון עדיין לא בכיסו
להערכת פרשנים, ייתכן שיש סיבה אחרת לפתיחת הקמפיין הגרנדיוזית של הולנד. הולנד בן ה-58 הוא אמנם פוליטיקאי משופשף, אבל הוא איש מנגנון וסובל מתדמית אפרפרה. במשך 11 שנה הוא היה המזכיר הראשון של המפלגה הסוציאליסטית, ושיקם אותה פעם אחר פעם, אחרי המפלות שנחלה.
בשנת 2008 הוא זכה לחשיפה אחרי שדווקא זוגתו, סגולן רויאל, ולא הוא, הייתה מועמדת המפלגה לנשיאות. מערכת היחסים הבעייתית ביניהם הייתה אחד מנושאי הרכילות העיקריים בקמפיין הקודם לנשיאות.
גם הפעם הוא לא היה אמור להיות המועמד. דומיניק שטראוס-קאהן הפופולרי והכריזמטי היה נחשב למועמד בטוח, עד שהואשם בניסיון לאונס בניו יורק ובשלל פרשיות מין אחרות. אחת הסברות היא שבגלל היותו מועמד של "ברירת מחדל", מרגיש הולנד צורך להציג את עצמו כאלטרנטיבה פוליטית ואידיאולוגית ברורה.
ואכן, על פניו, כרגע הוא
מצטייר כמי שעשוי לנצח. אבל הניצחון בהחלט לא בכיסו. סרקוזי יודע כיצד להפוך קמפיין מדשדש להצלחה, כפי שעשה בפעם הקודמת, מול רויאל.
סרקוזי גם לא הכריז עדיין אם הוא מתכוון להתמודד על הנשיאות. אתמול רק החל במאמץ לשקם את תדמיתו, בראיון טלוויזיוני בו טען שהוא "מתעסק בממשל, ולא בענייני הקמפיין". בראיון הוא הכריז על כוונתו להעלות מסים, צעד לא פופולארי, לכאורה, בשנת בחירות.
אבל סרקוזי, אומרים פרשנים, מעדיף להצטייר כעקבי, בעל מדיניות ברורה וכמי שמתרחק מפופוליזם. בראיון אמש הוא טען שהמדיניות הכלכלית שלו מתחילה לשאת פרי. "אני חושב שאני יכול לומר לצרפתים, בזהירות רבה, שהניסיונות שהם עשו כדי להקטין את הגירעון הצליחו, והמשבר לא כל כך חמור כעת", אמר סרקוזי.
בינתיים הוא מפגר בסקרים, אבל עד הבחירות ב-22 באפריל , הכל עדיין יכול להשתנות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם