שיעור חשוב: בשטחים אין חופש ביטוי

ביטול סיור בחברון שהיה אמור להיערך עם ארגון שוברים שתיקה לימד את התלמידים משהו חשוב יותר: בחברון מונהגת מציאות של דיכוי

חגי אלעד | 1/2/2012 17:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני כמה ימים חולל הסיפור שמובא כאן סערה ציבורית: תלמידים מתיכון בירושלים היו אמורים לסייר בחברון, באישור משרד החינוך והמשטרה. הסיור, בהנחיית ארגון "שוברים שתיקה", כמעט ובוטל ברגע האחרון על ידי המשטרה, בתואנה שהיא אינה יכולה להגן על התלמידים מפני המתנחלים.

לבסוף נמנע ביטול הסיור, אך הוא התקיים ללא "שוברים שתיקה". בפועל ליוו את הסיור קולות המתנחלים היהודים בעיר – וקולו של איתמר בן גביר. על כך זכתה המשטרה, וזכה איתמר בן גביר, לביקורת עזה; שהרי מהתלמידים נמנע למעשה, בשל איומים באלימות, הסיור הלימודי המקורי.

אלא שלמעשה בכך זכו התלמידים לסיור לימודי מדויק בהרבה מזה שתוכנן במקור. כך, אילו לא הייתה עולה הטענה המשטרתית שהיא אינה יכולה להגן על התלמידים מפני המתנחלים, היו התלמידים עלולים לקבל את הרושם המוטעה כאילו בשטחים יש חופש ביטוי.

אלא שבשטחים אין חופש ביטוי: על פי צווי הכוח הכובש, כל הפגנה של פלסטינים נחשבת להפרת סדר. המשטרה והצבא בשטחים אינם מגנים על הפגנות של פלסטינים; הם מפזרים אותם בכוח – לפעמים בכוח קטלני.

כך, אם המשטרה נמנעת מלהגן בחברון על תלמידים יהודים מירושלים, יוצא שהיא נוהגת בהם באופן מעט דומה יותר למציאות השגרתית, בה היא אינה מגנה על הפלסטינים תושבי המקום. המציאות בחברון אינה של חופש ביטוי, אלא של דיכוי. לחוות זאת, זה הוא שיעור טוב לתלמידים ישראלים מירושלים.
בחברון כיכר השוק ריקה

אין מה לכעוס על איתמר בן גביר, שאת קולו שמעו התלמידים בחברון במקום את "שוברים שתיקה". שהרי "שוברים שתיקה" הם, כזכור, סייעני טרור (ע”פ שר החוץ אביגדור ליברמן); או שאולי למעשה הינם "זבל", כפי שקבעה שדרנית גל”צ עירית לינור? טוב, לפיכך, שהתלמידים שמעו מדמות כמו בן גביר, עוזר פרלמנטרי לחבר בית הנבחרים שלנו, ולא מגורם כמו "שוברים שתיקה".

בכך הם זכו להיחשף לקול היותר רלבנטי בקביעת המציאות בשטחים בכלל ובחברון במיוחד. אילו, חלילה, היו שומעים מ"שוברים שתיקה" היו התלמידים עלולים להתבלבל בין הקולות השונים שהיו שומעים במה שמכונה לפעמים שוק הדעות. דעות? שוק? בחברון כיכר השוק ריקה ולא נשמעות בה יותר דעות של פלסטינים.

קולו

של בן גביר הוא הקול שרלבנטי לשומעו, ברחובות ובסמטאות ליהודים בלבד של מרכז חברון: קולו של הגביר. לתלמידים ישראלים מירושלים, זה שיעור טוב.


יצחק רבין דיבר פעם על מציאות "בלי בג"צ ובלי בצלם". אלא שנישול הפלסטינים בחברון זכה להכשר בג"ץ, למרות מאמצי בצלם וארגוני זכויות אדם נוספים. בלי בג"ץ ובלי בצלם? התלמידים שביקרו בחברון זכו לפגוש את המציאות בעיר בלי שוברים שתיקה ובלי חופש ביטוי.

עבור הפלסטינים שם, חברון שכזו קרובה מעט יותר למציאות חייהם. במציאות של הפרדה, זו הזדמנות נדירה לישראלים להתקרב ולו מעט לחייהם השקופים של הפלסטינים. לחוות את העיר באופן הזה – אולי זה הוא השיעור הטוב ביותר אותו ניתן לקבל.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חגי אלעד

צילום: .

יליד חיפה, בן 39, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל. בעברו המנכ"ל הראשון של הבית הפתוח בירושלים ואסטרופיזיקאי, מוסמך מכון רקח לפיסיקה באוני' העברית. פעיל לשינוי חברתי, בעל טור, מנווט וכותב

לכל הטורים של חגי אלעד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים