פיקדונות הקשישים נעלמים אחרי מותם
קשישים בדיור הציבורי משלמים מאות שקלים דמי פיקדון עם כניסתם. לאחר מותם מתקשים בני משפחתם לקבל את הכסף בחזרה
מעדויות שהגיעו ל"מעריב" עולה תמונה מטרידה: מרבית כספי הפיקדונות אינם חוזרים לבני המשפחה גם לאחר מות הדיירים, מאחר שהחברות המשכנות בדיור הציבורי דורשות מהם להמציא צו ירושה, שעלותו גבוהה לעתים מדמי הפיקדון.
במקרים אחרים, בני המשפחות כלל אינם מודעים לדמי הפיקדון הללו, ואלו נשארים בקופת החברות המשכנות בדיור הציבורי.
אינה (שם בדוי) חתמה על חוזה עם חברת עמידר בשנת 2000 ושילמה 1,150 שקל כדמי פיקדון כשנכנסה לדירה. "לא היה לי את הכסף אפילו לשלם את הפיקדון, אז לוויתי מהבן שלי את הסכום הזה", סיפרה אתמול למעריב.
"הוא מקבל משכורת מינימום ואשתו מובטלת, אבל הוא הצליח להשיג לי את הכסף. עכשיו, כשפניתי לחברה לשאול איך הוא יקבל את זה חזרה כשאני כבר לא אהיה, אמרו לי שרק עם צו ירושה, וכשבדקנו כמה זה עולה, אמרו לנו כמעט 1,000 שקל. את זה הוא לא יוכל לשלם, אז ויתרנו מראש".
המקרה של נירה ואירנה (השמות האמיתיים שמורים במערכת), אם ובתה מצפון הארץ, משקף אף הוא את הבעיה: אירנה, בת 89, מתגוררת בדירה של חברת עמידר מאז שנת 2000. היא נכנסה לדירה יחד עם בעלה, והם שילמו כ-1,000 שקל דמי פיקדון. לאחר שהבעל מת בשנת 2002, החברה דרשה ממנה לשלם שוב 1,000 שקל דמי פיקדון עבור אותה דירה שבה התגוררה.
גם בתה נירה מתגוררת מאז שנת 1997 בדירת דיור ציבורי השייכת לעמידר. כשבעלה נפטר, דרשה ממנה החברה לשלם שוב את דמי הפיקדון. כאשר ביקשו השתיים לקבל לפחות את דמי הפיקדון ששילמו בני זוגן, נאמר להן שעליהן להמציא צו ירושה. "זה אבסורד. זה גם הרבה כסף, גם הרבה התעסקות, לקחת חופש, לסדר את זה בבית משפט, אז מוותרים", אמרה נכדתה של אינה.
ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו) החליטה לבדוק את הנושא. "זאת שערורייה. צריך לזכור שמדובר על אוכלוסייה נזקקת", אמרה שמטוב. לדבריה, מדובר בסכומי עתק שנלקחו מהדיירים בצורה זו לאורך עשרות שנים של פעילות הדיור הציבורי בישראל. "את שיטת הפיקדונות צריך לבטל לאלתר ולהתחיל להשתמש בשיטת שטר החוב שתמנע פגיעה כלכלית בדיירים וביורשיהם", הוסיפה.
"לא צריך לדרוש מקשישים לשלם הרבה כסף בשביל לקבל פיקדון", אמר עו"ד ברוך יצחקי, המתמחה בהוצאת צווי ירושה. "חייבת להיות איזו דרך
בעקבות חקירת מעריב, פנו אתמול נציגי משרד השיכון לחברות עמידר ועמיגור וביקשו מהן הבהרות בנושא. לדברי גורם במשרד השיכון, מבדיקה ראשונית עולה כי כספי הפיקדון שאינם מוחזרים למשפחות משמשים לרוב לתשלום עבור חובות עבר של הדיירים או נזקים שנגרמו לדירותיהם, והתניית מסירת הפיקדונות לבני המשפחה בצו ירושה נעשית על פי חוק.
אלכס טנצר, ממנהיגי העלייה ממדינות חבר העמים, סיפר: "קיבלתי עשרות פניות מעולים קשישים שסיפרו לי שיש להם בעיה עם זה, וגם מבנים לעולים שידעו רק בדיעבד שהגיע להם כסף, וגם אז גילו שהם צריכים לשלם לא מעט בשביל לקבל את הפיקדון. הבעיה היותר גדולה היא אלו שבכלל לא מודעים לזה".
עם זאת, גורם במשרד השיכון אמר אתמול: "אם אכן ישנם פיקדונות שנעלמו ולא הוחזרו לבני משפחה, הדבר חמור. ייתכן שצריך לחדש נהלים או לחדד אותם באשר לחלוקת הפיקדונות לאחר מות דייר, ואנו נבדוק את הנושא ברצינות".
מחברת עמיגור נמסר כי בעבר התגלו סכומים בגובה של מאות אלפי שקלים שלא הועברו לבני המשפחות, ובמסגרת פרויקט שביצעה החברה, סכומים רבים הוחזרו לבני משפחות לאחר שאותרו על ידי נציגי החברה.
לדברי מנכ"ל עמיגור, יובל פרנקל, אנשי החברה מתאמצים לאתר בני משפחה לאחר מות הדיירים או עזיבתם, אולם אם התרחשו מקרים כמו אלה שתוארו בכתבה, יש לפנות לחברה והנושא יטופל. תגובת עמידר: "כל כספי הפיקדונות נמצאים בקרן המיועדת לכך.
"כאשר דייר נפטר, נעשה מול בני משפחתו תהליך הכולל גם החזר של דמי הפיקדון. ברוב המוחלט של המקרים פועלת עמידר לאתר בני משפחה מקרבה רחוקה יותר לטובת החזר דמי הפיקדון, ובמקרים אחרים משמשים הכספים לטובת הוצאות קבורה. באשר לדרישה להצגת צו ירושה: הדבר נעשה בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון", לשון התגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם