שר החוץ הגרמני לישראל: תנו צ'אנס לסנקציות על איראן
בראיון בלעדי ל"מעריב", מספר גידו וסטרוולה כי הוא זוכר שגילה בביקורו בשנות השמונים כמה ישראל קטנה ושברירית, ולכן חשוב לו להדגיש, כי הוא ומדינתו מחויבים לביטחוננו. לא רק בגלל השואה. בראיון מיוחד למוספשבת הוא מכחיש את מערכת היחסים הרעועה בין הבוסית שלו אנגלה מרקל לבין בנימין נתניהו ואומר: "מנהיגי איראן חייבים להבין שהמפתח נמצא בידיהם"
הנושא האיראני רגיש במיוחד מבחינת הגרמנים, משום שמרבית המהלכים מתנהלים מאחורי הקלעים. ווסטרוולה אמר בתחילת השבוע כי גרמניה לא תיתן לאיראן לאיים על המערב באמצעות סגירת מצרי הורמוז ושיתוק אספקת הנפט מהמפרץ לעולם. "אנחנו רואים הידרדרות מסוכנת ברטוריקה האיראנית", הוא אומר בראיון, "המנהיגים של איראן חייבים להבין שהמפתח להפחתת המתח נמצא בידיהם".
קראת לפני כמה ימים לאיראנים לשוב לשולחן המשא ומתן ולהסכים ל"דיאלוג רציני". אבל בסיבובים הקודמים הם רק ניצלו את הדיונים כדי למשוך זמן ולקדם את תוכנית הגרעין. מדוע זה יהיה שונה הפעם?
"החלטנו על סנקציות רציניות וקשוחות, והייתי בין הגורמים שביקשו לכלול גם את שוק הנפט חרף הפגיעה הכלכלית באירופה. לא זו בלבד שאנחנו לא יכולים להרשות נשק גרעיני בידיים איראניות, אנחנו לא מוכנים שתהיה להם אופציה גרעינית. אמנם הביטחון של ישראל חשוב לנו מאוד, אבל התגובה שלנו לא קשורה רק אליה".
למה עוד היא קשורה?
"אילו לאיראן כבר היה גרעין, האיום שלה לחסום את מצרי הורמוז היה נראה אחרת. אם איראן תשיג אופציה גרעינית, הדבר יפגע בביטחון של האזור כולו ובסדר העולמי. עצירתה היא אתגר גלובלי. מניעת האופציה הגרעינית היא אינטרס שלנו".
האמריקאים אמרו שכל האופציות על השולחן. האם תקיפה גם היא אופציה שגרמניה רואה כריאלית?
"אני לא רוצה לדון בנושא. דיברנו על סנקציות, הן עובדות ויעבדו אם תהיה הסכמה עולמית, ולפיכך אנחנו בדיונים עם אחרים כדי להבטיח זאת. ייעודה של הדיפלומטיה הוא להשיג את המטרה ולמנוע מלחמה. אנחנו חושבים שהסנקציות שעליהן הוחלט בוושינגטון ובאיחוד האירופי, בהשתתפות גרמניה, הן הדרך שבה צריך לפעול".
רבים בישראל חשים שלראשונה מאז השואה יש סכנה לקיומה של שואה שנייה. זו התפיסה לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האם אתה מסכים עם התחושה בישראל, שלפיה גרמניה אומרת את הדברים הנכונים אך לא עושה די, לפחות בהפעלת קשריה עם הרוסים והסינים ובקשרי החברות הגרמניות עם איראן?
"נתניהו, ליברמן וברק שיבחו את המחויבות הגרמנית למען ישראל ואת פעילותה במוסדות הבינלאומיים, ודי אם נזכיר את ההצבעה שלנו באונסק"ו (נגד קבלת הרשות הפלסטינית כחברה). אני חושב לפיכך שאין סיבה לפקפק במחויבות שלנו לשמירת ביטחונה של ישראל. אני מודע לדיון בישראל, אך בה בעת אני משוכנע שיש צ' אנס לגרום לאיראן לשנות את התנהגותה".
אתה חושב שאם היה ממשל אחר ותקיף יותר בארצות הברית, גרמניה הייתה פועלת בנחישות רבה יותר?
"יש לנו שותפות מצוינת עם האמריקאים ושיתוף פעולה מלא והדוק בנושא הסנקציות. אנחנו לא דנים רק בנושא האנרגיה אלא גם בנושא הבנקים. אנחנו צריכים להגביר את הלחץ ויכולים לשנות את המדיניות האיראנית".
מאז שהקנצלר המערב גרמני קונרד אדנאוור וראש הממשלה דוד בן גוריון כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות בשנות החמישים, הקפידו ממשלות גרמניה להכיר באחריותה לשואה ולהדגיש את מחויבותה לביטחון ישראל. מדובר בעיקרון מרכזי ביחסי המדינות, ואחת הדוגמאות האחרונות לכך היא החלטת הגרמנים להשתתף במימון בניית צוללת מתקדמת מסוג "דולפין" - השישית במספר שהם מוסרים לישראל. אולם למחויבות זו משמעות רחבה יותר. גרמניה עומדת בעקביות לצד ישראל בשורה ארוכה של סוגיות בפורומים הבינלאומיים, ובעיקר בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רק בחודשים האחרונים, בעקבות בקשת ישראל, פעלו הגרמנים לטרפוד ניסיונה של הרשות הפלסטינית להביא להצבעה את קבלתה כחברה מלאה באו"ם. גרמניה אף התנגדה ליוזמה הצרפתית לקבל את הרשות הפלסטינית כ"חברה שלא מן המניין" בעצרת האו"ם, והייתה במיעוט המדינות שהתנגד בהצבעה לקבל את הרשות כחברה מלאה באונסק"ו.
אולם עמידתה המסורתית של ברלין לצד ירושלים בסוגיה הפלסטינית סובלת בשנים האחרונות מביקורת גוברת מבית ומחוץ. תמיכתה האיתנה בישראל הותירה אותה מבודדת במידה רבה מול עמיתותיה באירופה, ובדעת הקהל הגרמנית נשמעים יותר ויותר קולות הגורסים שגרמניה שילמה כבר את חובה לעם היהודי. הפרלמנט הגרמני וחלקים נרחבים במשרד החוץ הגרמני נתפסים בירושלים כביקורתיים ביותר, בייחוד בכל הקשור לבנייה בהתנחלויות.
פגישתו של היועץ המדיני של מרקל, כריסטוף הויסגן, באוקטובר האחרון עם סגן שר החוץ דני אילון בברלין, ממחישה יותר מכל את חוסר הנחת בגרמניה מהמשך הבנייה בשטחים, צעד שלהבנת הגרמנים הוא המכשול העיקרי להמשך המשא ומתן. בפתח הפגישה הציג הויסגן לאילון ספר עב כרס של ארגון "שלום עכשיו" על הבנייה בהתנחלויות, והפטיר עד כמה קשה לגרמניה להמשיך לתמוך בישראל על רקע המשך הבנייה. הויסגן ואחרים חזרו לא פעם ולא פעמיים על המסר שלפיו הממשלה הגרמנית מתקשה להעביר החלטות פרוישראליות, הן בבונדסטאג והן במוסדות האיחוד האירופי. הם שבו וביקשו מעמיתיהם בישראל להקל עליהם בערוץ הפלסטיני וכן ביקשו להימנע מיוזמות חקיקה, ובראשן החקיקה נגד העמותות, שרק פוגעות בטיעוניהם למען ישראל.
עדות נוספת למצב הבעייתי שבו נמצאים הגרמנים ניתנה לפני מספר שבועות, כאשר, כך נדמה, לא נותרה לשגריר הגרמני באו"ם ברירה אלא לקחת חלק בהשתלחות האירופית החריגה נגד ישראל בנושא הבנייה בהתנחלויות ואירועי "תג מחיר".
לא בכדי מביעים מקורות דיפלומטיים ישראלים פסימיות. הנחת היסוד הפסימית בירושלים קובעת, שהמחויבות הגרמנית לישראל תלך ותיחלש, והם חוששים מפני הרעה משמעותית ביחסי המדינות ביום שבו תעזוב הקנצלרית מרקל, שאותה הם מכנים "המבצר האחרון התומך ישראל". לא ברור, הם מציינים, עוד כמה זמן גרמניה "תהיה שם בשבילנו".
ווסטרוולה מצדו דוחה את התסריטים הפסימיים. "קשה למצוא באירופה חברה טובה יותר לישראל", הוא פוסק. כשנשאל אם מרקל היא ידידת האמת האחרונה של ישראל בברלין, התקשה השר הגרמני להסתיר את פליאתו. "היא פועלת בהתאם למדיניות שעליה הסכמנו בקואליציה", אמר אתמול. "היא לא יוצאת דופן ולא לבדה בעמדתה (כלפי ישראל). היא זוכה לתמיכה בכך בבונדסטאג ולא רק מחברי הקואליציה".
ווסטרוולה השתומם גם על חוסר הנחת בישראל מכך שגרמניה מותחת לא פעם ביקורת על מדיניותה. "אני כאן כדי להסביר שאנחנו דואגים לכך שהמדיניות שלנו אחראית ומבוססת על ידידותנו העמוקה עם ישראל. אני מנסה להסביר מה אנחנו עושים, כי חלק מהקלישאות עלינו שנובעות מהשאלות שלכם, אינן תואמות את המציאות. אי אפשר לצמצם את הכל לביקורת שעולה מדי פעם. הציבור בישראל צריך לקבל את מלוא התמונה ולדעת על התרומה הרבה שלנו לישראל. למשל, הגענו במהלך הביקור הנוכחי ל' יד ושם', ודומני שזו הייתה הפעם הראשונה ששר חוץ גרמני חותם אצלם על הסכם לתמיכה כספית בסך עשרה מיליון אירו".
ובכל זאת, היו בשנים האחרונות לא מעט חיכוכים בין גרמניה לממשלת נתניהו סביב הסוגיה הפלסטינית.התפיסה הרווחת בישראל היא שאירופה נטפלת לעניין ההתנחלויות, מתמקדת כמעט רק באחריות הישראלית לכישלון השיחות, ואילו לפלסטינים נותנת הנחות.
"אני לחלוטין מסכים, וזה בדיוק מה שאני תמיד אומר. זה לא הגיוני לצמצם את הדיון רק להתנחלויות, וצריך לראות את התמונה הגדולה ולהבין את הסיפור כולו. למשל, אי אפשר להתעלם מהבעיה שנקראת חמאס או מהרקטות. ואי אפשר שלא להתייחס להסתה נגד ישראל בערוצים הפלסטינים".
בהמשך לדברים הללו, ווסטרוולה מזכיר את ההתנגדות הגרמנית לבנייה בשכונות היהודיות בירושלים מעבר לקו הירוק, ומדגיש כי "יש עמדה מקובלת באיחוד האירופי ובאו"ם באשר לסכסוך - הקמת שתי מדינות על בסיס גבולות 1967 עם תיקוני גבול. גרמניה, כמו האיחוד האירופי, תמיד התנגדה לבנייה בהתנחלויות".
שיחות הגישוש הישירות בין ישראל לפלסטינים שהחלו ב-3 בינואר בעמאן הופסקו ב-26 בינואר , לאחר חמש שיחות בלבד. הפלסטינים טענו שבמועד זה הסתיימו שלושת החודשים שבמהלכם, לפי מתווה הקוורטט, ישראל הייתה אמורה להגיש הצעה בסוגיות הגבולות וסידורי הביטחון. כיוון שישראל לא עשתה כן, הם הפסיקו את השיחות. ישראל, מצדה, טענה שעליה להגיש את ההצעה לגבולות וסידורי הביטחון רק שלושה חודשים אחרי המפגש הישיר הראשון בין הצדדים, כלומר רק בחודש מרס. כעת מתמקדים הדיונים בחבילת המחוות שתאפשר את המשכן של השיחות ותמנע את פיצוצן ואת כישלון התיווך הירדני. בני שיחו של נתניהו הסבירו לו שעליו לחזק את ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שניצב בפני ביקורת ציבורית קשה ביותר על כך שהסכים לחדש את השיחות הישירות. המחוות, כך הוסבר לנתניהו, שיחות הכוללות גם הקלות בעזה, ידחו את המשך הפעולות החד צדדיות במוסדות האו"ם, את המשך תהליך הפיוס עם חמאס ואת ההכנות לקראת הבחירות ביהודה ושומרון.
נוסף לפגישותיו בירושלים, ווסטרוולה נפגש השבוע גם עם ראשי הרשות הפלסטינית ואף העניק להם תמריץ - הודעה על שדרוג היחסים עם גרמניה לרמת שגריר. "צריך לזכור שידידות אחרות של ישראל באירופה ובהן בריטניה, איטליה וצרפת, שדרגו את יחסיהן עם הפלסטינים כבר בשנה שעברה", הבהיר אתמול השר.
ומה ישראל צריכה לעשות מצדה כדי להבטיח את המשך השיחות?
"אני לא יכול להתייחס לשיחות שערכתי כאן עם המנהיגים בימים האחרונים", הוא התחמק, "אני רוצה לראות התפתחות חיובית, ולא יהיה נכון לחשוף את הדברים".
על אף מחויבותה העמוקה של מרקל לישראל, יחסיהם האישיים של הקנצלרית ונתניהו מתוחים. לא אחת נזפה מרקל בנתניהו על פעולות שעשה בניגוד לסיכומים מוקדמים ביניהם. הפעם האחרונה הייתה ב-30 בספטמבר אז נזפה בנתניהו על אישור תוכנית לבניית 1,100 יחידות דיור בגילה. מרקל טענה שנתניהו התחייב להימנע מפרובוקציות בהתאם להחלטת הקוורטט ואמרה שאינה מאמינה לו עוד. תסכולה נובע מהתגייסותה למען ישראל במצבים קשים, גם לה, בעוד נתניהו מבחינתה מטרפד את מאמציה. עוד ציינה כי היא מפקפקת ברצינות כוונותיו של נתניהו להתקדם בתהליך השלום.
הקנצלרית גם לא אוהבת את הסגנון של נתניהו, הנתפס אצלה כמי שמנסה להרשים, לדבר במילים גדולות ולנצח אותה במהלך השיחה. סגנון אמריקאי של "צ'רמינג", המנוגד לחינוך הפרוטסטנטי שלה למעט במילים. במיוחד מרתיח אותה כשפעם אחר פעם נתניהו בשיחה איתה מתחייב לדבר אחד ועושה לדעתה את ההפך; היא זועמת על כך שהוא מסביר לה על הקשיים הפוליטיים מבית שאיתם הוא צריך להתמודד, מבטיח להתקדם בתהליך המדיני עם הפלסטינים - ואז מאשר בנייה בגילה. במשבר הקודם ביניהם כעסה על כך שנתניהו תמיד מוצא סיבה להימנעות מעשיית הצעד הנוסף. עכשיו היחסים בין השניים מוגדרים סבירים, אף שלחלוטין לא מדובר בסיפור אהבה.
חלק ניכר מהיחסים הבינלאומיים מבוסס על יחסים אישיים. האם אתה מודע לכך שהיחסים בין מרקל לנתניהו אינם כמו שהיו?
"יש כל כך הרבה שמועות בעולם. . . אני לא רואה שהיחסים בין מרקל לנתניהו התקררו. זו מערכת יחסים אינטימית ואישית, ואני יכול לומר את אותו הדבר על יחסי עמו".
לאחר שהכחיש את קיומה של מערכת יחסים רעועה בין נתניהו לבוסית שלו מרקל, דיבר ווסטרוולה באריכות על יחסיו החמים עם שר החוץ אביגדור ליברמן. "בביקורי הקודם בארץ יצאנו באווירה אינטימית יותר לתל אביב", אמר . ליברמן אימץ לעצמו לא מכבר מנהג - לקחת על חשבונו הפרטי שרי חוץ המבקרים בישראל לסיור בסמטאות נווה צדק. במקרה של ווסטרוולה, הזמין ליברמן מדריך תיירים שערך לשניים סיור בשכונה הוותיקה. ווסטרוולה ראה את הקולנוע הראשון של תל אביב ואת הקיוסק הראשון הסמוך לו. השניים נכנסו גם למוזיאון גוטמן ומוזיאון רוקח.
בהמשך לקח אותו ליברמן לזוג חברים אישיים ממוצא ייקי. ווסטרוולה נפגש עם הבן הקצין הדובר גרמנית והתמוגג מאושר. ליברמן אמר לו שתל אביב מוכיחה שהחיים בישראל שונים ממה שרואים בטלוויזיה, וסיפר לו גם על הסופרים האהובים עליו - ליאון פויכטוונגר ואריך מריה רמרק - שניהם סופרים גרמנים. השניים גם ניהלו שיחה מרתקת על החיים, המנטליות והתרבות ועל מה שקורה באזור. ווסטרוולה לא הפסיק להשתפך אתמול על תל אביב. "זאת עיר עוצרת נשימה. . . שהירושלמים לא יקנאו - גם ירושלים נפלאה, אבל אני חושב שתל אביב היא המקום להיות בו".
מדוע? בגלל חיי הלילה?
"אתם יודעים מה זה להיות שר חוץ במהלך ביקור? אתם יכולים לתאר לעצמכם איך הוא יוצא למועדון עם סוללת שומרי ראש? ליברמן ערך לי סיור והסביר לי על הפיתוח ברבעים השונים. לא היינו עושים זאת לולא היו לנו יחסים אישיים טובים".
70 שנה אחרי השואה, עם תחושת אחריות הולכת ופוחתת בגרמניה, האם אנחנו צריכים לצפות לשחיקה ביחסים המיוחדים שבין המדינות?
"הרשו לי לחלוק על ההנחה שבשאלה שלכם. תחושת האחריות בגרמניה אינה מתפוגגת. המחויבות שלנו לישראל מבוססת על ידידות עמוקה בין העמים ולא רק בין הממשלות. האם היחסים כה קרובים בגלל ההיסטוריה? זה רק יסוד אחד של היחסים. השני הוא הערכים המשותפים לנו. שתי המדינות הן דמוקרטיות, שתיהן מאמינות במדינת חוק ובחופש העיתונות. אני בן 50 וכשאני הולך לדבר באוניברסיטאות ומותחים עלי ביקורת - מכיוון הפוך משלכם - אני תמיד אומר לסטודנטים: הביטו באזור וראו את החופש בישראל. ראו איך חי הדור הצעיר, ראו את הסובלנות שיש שם, גם אם לא מצד כולם, ראו את הפלורליזם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם