בעל הבית השתגע: קר, קפוא והעולם מתחמם
אירופה סובלת מחורף רצחני וינואר היה החודש הגשום בתולדות ישראל, אבל המומחים מתעקשים: זה חלק מהתחממות כדוה"א
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
גל הקור הקיצוני שפוקד את מזרח אירופה בימים האחרונים, ומתפשט כעת בהדרגה גם למדינות מערב היבשת, הותיר אחריו לא רק מאות הרוגים אלא גם כאוס ובהלה: ספינות נתקעו באגמים שהפכו לקרח, אוטובוסים ורכבות קפאו במהלך נסיעה וכפרים שלמים נותקו מחשמל. בסרביה, מסוקים נאלצו לחלץ משתתפים ממסע לוויה, שלא הצליחו לצאת מבית הקברות בעקבות סופת שלגים עזה.
קר מאוד. מקפיא. כל מי שיצא לרחוב בימים האחרונים באחת ממדינות מזרח אירופה חש כיצד תוך מספר דקות בלבד הוא מאבד את התחושה באצבעות הידיים ובשפתיים שקפאו כמעט מיד. גם המעילים והסוודרים הרבים לא ממש סייעו כנגד הקור שחדר לעצמות.
לרוע המזל, מי שלא יכלו ליהנות מהבתים המחוממים הם מאות אלפי מחוסרי דיור ברחבי היבשת, שחיפשו כל מקלט אפשרי. עד למועד כתיבת שורות אלו נמנו 260 הרוגים ביניהם ברחבי היבשת 120 - מהם באוקראינה, המדינה הקרה ביותר ביבשת, וכ50- בפולין - ועל פי התחזיות המנבאות כי גל הקור לא עומד לחלוף במהרה, כנראה שהמספר הזה ימשיך רק לטפס כלפי מעלה.
בניסיון לסייע לחסרי הבית, נקטו הרשויות במדינות אירופה ביוזמות שונות ומשונות: בפולין, העיריות הציבו ברחובות פחים עשויים רשתות ברזל ובתוכן גחלים לוהטות, וכל מי שהסתובב בחוץ עצר מדי כמה דקות לחמם את עצמו ליד התנור הלא שגרתי; בצרפת פינה הצבא מספר בסיסים על מנת לאפשר למחוסרי דיור לעבור לגור במגורי החיילים; ובבלגרד הציעה העירייה 10 יורו לכל מובטל שיסייע בפינוי השלג מהרחובות. זוראן דז'ידובץ, מובטל בן 30 שנענה לקריאה, אמר ש"ייקח כמה ימים לפנות את כמות השלג שהצטברה ברחובות, כך שהכסף הזה בהחלט יסייע לי".
בסרביה ובוסניה נאלצו מסוקים לפנות תושבי כפרים שנותרו ללא מזון וחשמל, ולהנחית מהאוויר
ממה נובע, אם כן, מזג האוויר הקיצוני בימים האחרונים? מדענים אמריקאים, רוסים וגרמנים טוענים כי זו תוצאה של התמוססותם של קרחוני ענק בקוטב הצפוני, שכיסו כמויות גדולות של מים שהיו תחתם. כתוצאה מההתחממות הגלובלית החל תהליך של התמוססות הקרחונים ונגרם שינוי בלחץ האטמוספרי; רוחות עזות נשאו את הקור המקפיא שנוצר כתוצאה מכך לכל רחבי אירופה.
האזורים ללא קרח באוקיינוס משמשים כמין רדיאטו", אומר סטפן רמסטורף, מומחה לאקלים מגרמניה, "מאחר שהמים נמצאים בטמפרטורה גבוהה יותר מאשר האוויר הארקטי שמעליהם. זה גורם להיווצרות של אזורים בעלי לחץ אטמוספרי גבוה המביאים אוויר קר מאוד לאירופה."
מלגורז'טה טמוצ'וק, חזאית המכון המטארולוגי הפולני, טוענת שמזג האוויר המקפיא נוצר כתוצאה מקרה המגיעה מרוסיה ונושבת אל כל רחבי אירופה.
אם עד לפני מספר ימים מזג האוויר המקפיא היה בעייתם של תושבי מזרח אירופה, הרי שבימים הקרובים גם תושבי מערב היבשת יבלו זמן רב בבתים המחוממים. כבר בסוף השבוע נרשמו טמפרטורות נמוכות באופן קיצוני בבריטניה, איטליה, הולנד, שוויץ וצרפת.
מאות נוסעים נתקעו בשדות תעופה השונים של מערב אירופה - בין היתר, היתרו שבלונדון ובסחיהפול שבאמסטרדם - לאחר שטיסות בוטלו או נדחו בעקבות תנאיי מזג האוויר. באנגליה נתקעו לא פחות ממאה כלי רכב על אוטוסטרדת M40 ושירותי החיזוי הודיעו על "התראת ענבר" - ההתראה השנייה בחומרתה בסולם סיכוני מזג האוויר בממלכה. גם באיטליה נמסר כי הטמפרטורות צנחו בימים האחרונים לרמה הנמוכה ביותר מזה 27 שנים ומעטה של שלג כיסה את מרבית האתרים ההיסטוריים בבירה רומא.
אבל לא רק מחוסרי בית או נוסעים שהיו אמורים לעלות על טיסות נפגעו ממזג האוויר הקפוא, אלא גם קהל חובבי הכדורגל. באנגליה נערכו אתמול מספר משחקים על מגרשים קפואים או מושלגים לחלוטין, בעוד באיטליה נאלצה ההתאחדות המקומית להקדים את שעות משחקי המחזור שנערך אתמול, מתוך תקווה שבשעות הצהריים ישרור מזג אוויר שיאפשר את קיומם, ללא סיכון בריאותי של השחקנים או האוהדים.
ומה לגבי הליגות המזרח אירופיות, אתם שואלים? אלו מלכתחילה יוצאות לפגרה בחודשי החורף הקרים, שתסתיים השנה בעוד מספר שבועות. בינתיים מרבית הקבוצות הפולניות למשל, בהן משחקים ישראלים רבים, נמצאות בימים אלו במחנות אימונים במדינות חמות יותר - מה שחסך לאבירם ברוכיאן, מאור מליקסון, דודו ביטון וחבריהם את העונג של שהייה במינוס 20 מעלות ויותר, שנרשמו בפולין בשבוע האחרון. אגב, הטמפרטורה הנמוכה ביותר בפולין נרשמה לפני מספר לילות באזור ההרים הקרפטיים בדרום המדינה - מינוס 38.5 מעלות. קריר במקצת.
ואם לא די בסבל שגרמו לתושבי אירופה איתני הטבע (ואופן ההתמודדות של הרשויות עמם), הרי שבימים האחרונים חלה לפתע גם ירידה של 30 אחוזים באספקת הגז מרוסיה, המשמש בחלק ממדינות היבשת לחימום הבתים. חברת גזפרום, ספקית הגז, האשימה את אוקראינה כי היא מנצלת את העובדה שהגז זורם בשטחה על מנת להשתמש בכמויות גדולות יותר מכפי שנקבע בהסכם בין המדינות. אוקראינה מיהרה להכחיש. בתגובה, ראשי האיחוד האירופי הודיעו כי יתערבו במשבר בניסיון להסדיר את חידוש כמות הגז המלאה במהירות האפשרית.
אבל יש מי שגם נהנה ממזג האוויר הלא שגרתי. המדרכות, שכוסו במקומות שונים בשכבה עבה של קרח, הפכו לאטרקציה עבור כל חובבי ההחלקה שחסכו לעצמם את הדרך לאולמות היעודיים. למרבה הצער היו כמובן גם כאלו שהחליקו שלא מרצונם ונפגעו. מזג האוויר גם הפך את מרפסות הבתים לפריזרים מאולתרים וכך ניתן לראות בהרבה מאוד מרפסות סירים וקופסאות מזון נשמרות בהקפאה על המרפסת.
בסוף דצמבר הגיע יובל לופן מקיבוץ גינוסר ל"פסל הגשם", אותו יצר לפני שלוש שנים על שפת צפון הכנרת. מה שדרבן את הפסל הרוחני בן השבעים להוסיף בדצמבר 2011 את המילים "מוריד הגשם" לפסל הבזלת שיצר ב-2008, היו דווקא התחזיות והמודלים המדעיים לפיהם חורף 2011-2012 יהיה שחון במיוחד ויסגור רצף של שמונה שנות בצורת.
"כל שמונה-תשע שנים אנחנו מקבלים שנה ברוכה בגשם. הפעם האחרונה הייתה בחורף 2003, שאז הכנרת התמלאה לחלוטין וסגרה כנגד כל הציפיות גירעון של למעלה מארבע מטר שהיו חסרים לכנרת", הסביר בשעתו לופן. "עכשיו הגענו כבר לשנת 2012 ולמרות התחזיות השחורות, ברור לי שמשהו חייב לקרות. ב-2000 פיסלתי טוטם עם סמלי גשם ומים מהמקרא ומתרבויות שונות ושלוש שנים אחר כך בה המבול הגדול של שנת 2003. את 'דג' פיסלתי ב-2008 ומאז עברו שלוש שנים. הגעתי לכאן להוסיף עוד שתי מילים בעברית, 'מוריד הגשם'. זה המעט שאני יודע לעשות בשביל להגביר את הסיכויים שהחורף הזה ייראה קצת אחרת ולעודד את השמיים להוריד לנו קצת ממטרים".
הסיפור הזה יכול אולי להישמע קצת מוזר, אבל גם מומחי מזג אוויר שמסתמכים על כלים מדעיים יותר לא יכלו באמת לחזות את חודש ינואר המפתיע שהוסיף לכנרת 90 מיליון קוב מים, לעומת 60 מיליון קוב בינואר ממוצע. אבל היא יכולה ללמד משהו על השינויים האקלימיים הגלובליים, שמטבע הדברים לא מדלגים על ישראל ומתאפיינים במזג אוויר קיצוני ומפתיע למקומות הגיאוגרפיים בו הם מתרחשים.
עם סיומו של החודש הופתעו מומחי רשות המים לגלות כי זה היה חודש ינואר שצפיפות הגשם בו הייתה הגבוהה ביותר שנצפתה מאז קום המדינה: מתוך 31 ימים היו בישראל 25 ימי גשם רצופים בממוצע. אם דצמבר נרשם כחודש השחון ביותר בארץ מאז 1993, ינואר הפך את הקערה על פיה.
"החורף הנוכחי אופיין עד כה בתקופות גשומות רצופות: שבוע שלם בנובמבר, ימים רצופים של גשם בינואר לעומת תקופות יובש ארוכות. כמעט כל דצמבר, שבו היו רק 3 ימי גשם, וגם עתה בתחילת פברואר אנחנו עדים לעצירת גשמים ממושכת", מסביר ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים. "קשה עדיין לקבוע בוודאות אם הקיצוניות שלה אנחנו עדים בשנים האחרונות היא חלק ממגמה גלובלית ונגרמת עקב התחממות כדור הארץ, אבל זהו בהחלט הכיוון שעליו מצביעים המודלים האקלימיים: נטייה לקיצוניות. בצורות מצד אחד ופרקי גשם עזים מצד שני".
על פי אינדקס הבצורת החדש שפותח ברשות המים, החורף הנוכחי החל לאחר רצף של 6 שנים שבהן כמויות המשקעים היו מתחת לממוצע בכל רחבי הארץ. עוד מוסיף גבעתי כי תקופת הבצורת שחווינו בשנים האחרונות היא הארוכה ביותר שנמדדה בישראל מאז שנות השלושים. החל משנות השבעים ניתן לזהות בהתגברות המגמה של תקופות הבצורת, שבאה לידי ביטוי בתדירות הבצורת והתארכותה.
ולמרות שישראל תהפוך בקרוב למעצמה מספר אחת בעולם בהתפלת מי ים - ההתפלה צפויה לספק מחצית ממי השתייה כבר בשנים הקרובות - חשיבותם של המי הגשמים תישאר עצומה. "הקמת מתקני ההתפלה נועדה להשלים את הפערים שבין היצע המים ההולך ומתדלדל לבין הביקוש למים ההולך וגדל", מסביר גבעתי.
"גם הצריכה והביקוש למים הולכים ועולים לאורך השנים בשל גידול האוכלוסייה והעלייה באיכות החיים. מתקני ההתפלה לבדם אינם יכולים לספק את כל הצריכה. מתקני ההתפלה נועדו להבטיח אמינות אספקה ואיכות מים מעולה גם ברצף שנים שחונות. בשנים ברוכות יותר, ההתפלה תסייע בהשלמת החוסרים האדירים שבמקורות המים הטבעיים, ועל ידי כך גם בשיקום הנביעות והזרימות הטבעיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם