משכן הפדיחות: חברי הכנסת שהביכו אותנו
הודעת מוות מוקדמת, רימון במליאה, הצבעות כפולות וכוס מים. לאורך 63 שנותיו, בית המחוקקים הישראלי ידע לא מעט רגעים מפוקפקים
הפאשלה הגדולה ביותר שידעה הכנסת מעודה היתה ההודעה השגויה על מותו של ח"כ אמנון רובינשטיין (יבדל"א) בשעה שהאחרון נח, בריא ושלם, בחדרו בבית החולים. זה קרה ב-1 באוגוסט 1999, בשעה שלוש לפנות בוקר, בעיצומו של דיון לילי מתיש על תקציב המדינה.
יו"ר הכנסת דאז, אברהם בורג, פנה אל הח"כים ההמומים ובישר על מותו "בלא עת של עמיתם
עד מהרה, כאמור, התברר כי רובינשטיין חי וקיים. החקירה לאחר מכן גילתה כי את ההודעה הכוזבת מסר בטלפון זלמן "שושי" וינדר, אשר יצר קשר עם מזכירות הכנסת. המזכירות העבירה את ה"בשורה המרה" למזכיר, שלא טרח לבדוק ושלח פתק בהול לבורג.
את המחדל הבטחוני הגדול בתולדותיה ידעה הכנסת ב-29 באוקטובר, 1957. תמהוני בשם משה דואק השליך רימון יד לעבר אולם המליאה של המשכן הישן ב"בית פרומין" בירושלים. הפיצוץ גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות, משה שפירא, ולפציעות קלות יותר של ראש הממשלה דוד בן גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר ושר התחבורה משה כרמל.
אותו דואק חזר לתודעה הציבורית בשנת 1988 כשהתמודד לכנסת בראש רשימה מוזרה בשם "זעם תרשיש", אשר קראה להקים בנתניה מכללה על בסיס תורה ועבודה. סיסמת הבחירות שלו היתה "נוער, נוער, נוער", אך הוא לא עבר את אחוז החסימה וחזר לתהום הנשייה.
מחדל בטיחותי נוסף נרשם ב-30 ביוני 1993, כאשר תייר איטלקי ניצל חוסר ערנות של הסדרנים והמשמר וקפץ ממרומי היציע אל תוך אולם המליאה בעיצומו של דיון.
נקודת השפל בחיי הפרלמנטריזם הישראלי ידועה כפרשת "ההצבעות הכפולות". בליל ההצבעות על התכנית הכלכלית בשנת 2004 הועלה חשד כי מספר חברי כנסת הצביעו הצבעה כפולה. החקירה העלתה כי שני ח"כים, יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי, הצביעו פעמיים במקומם של ח"כים אחרים. חזן אף נתפס כשהוא מנסה להוציא ממחסני הכנסת את "המוח" של מערכת ההצבעה. השניים הועמדו לדין, הורשעו וגמרו את הקריירה. הכתם לא יימחק.
במרוצת השנים הגיעו לא מעט שרים וחברי כנסת לבתי הסוהר בשל פרשיות שחיתות. הח"כ הראשון שהפך לאסיר היה ראש עירית רחובות לשעבר, שמואל רכטמן, שכיהן בכנסת התשיעית מטעם הליכוד.
בשנת 1979, הורשע רכטמן בלקיחת שוחד ונידון למאסר בפועל במהלך כהונתו. באותו זמן, לא חוקק עדיין החוק הקובע כי מי שהורשע בפלילים לא יוכל לשבת בכנסת, וכך העמידה המדינה לרשותו הסעות מיוחדות מתא הכלא להצבעות בכנסת.
אזרחים רבים בארץ מתים להיות חברי כנסת אבל רק אחד מת, או יותר נכון נרצח, בגלל היותו ח"כ מכהן. מדובר בח"כ חמד אבו רביע שכיהן בכנסת התשיעית ברשימה הערבית המאוחדת. אבו רביע אמור היה להתפטר במהלך הקדנציה כדי לאפשר לבא אחריו ברשימה, סיף אלדין אל זועבי, להיכנס במקומו, אך הוא סירב לקיים את הרוטציה ונרצח על ידי בניו של מועדי.
ומה היה לנו עוד? ראש בל"ד עזמי בשארה נמלט מהארץ השנת 2007 לאחר שנחשד כי במהלך מלחמת לבנון השנייה יצר קשר טלפוני עם החיזבאללה וסייע בכיוון טילים ששיגר לעבר מטרות בישראל. בשארה לא שב מאז ארצה כדי להתייצב לחקירה והגיש מאוחר יותר לקונסול ישראל בקהיר מכתב התפטרות מהכנסת.
היורשת שלו בכנסת, ח"כ חנין זועבי, סיפקה גם היא הרבה רגעי מחלוקת לאחר שהשתתפה במשט הטורקי, ביקרה עם משלחת של ח"כים ערבים אצל שליט לוב מועמר קדאפי והצטלמה עם אסיר חמאס ששוחרר מהכלא הישראלי.
בנוסף לכל הפרשיות האלו, סבלה הכנסת במרוצת השנים גם ממקרי תרבות דיון ירודה שבאו לידי ביטוי גם בקללות, גידופים, אלימות מילולית ואף פיסית. וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל לדבר על ח"כים שבוחרים בעבריין מין לנשיא, ח"כית שטענה כי היא מוטרדת מינית שלוש פעמים ביום, ג'וקים ופגרי חתולים בסירי המזנון. אה כן, וגם כוס מים אחת שעוררה הרבה סערה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם