ראשי » חדשות » מדע » מדעי החיים והחברה

מחקר: המוח משתנה בהתאם לפעולותינו

בהשקת ביה"ס החדש למדעי המוח באוניברסיטת ת"א, הוצגו שורת מחקרים, בהם גם היכולת לאבחן הפרעות נפשיות במעקב אחר המוח

בית ספר סגול למדעי המוח, על שם סמי סגול, נחנך אתמול באוניברסיטת תל-אביב, במסגרת כנס בינלאומי למדעי המוח.

במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה לכבוד ההשקה, הוצגו שורת מחקרים פורצי דרך בתחום, בהם: אבחון הפרעות נפשיות על ידי מעקב אחר חוויות רגשיות במוח, הגנה על המוח מפני ההשפעה ההרסנית של מחלת הסוכרת וגילוי מנגנון לחידוש תאי עצב במוח לאחר פגישה.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, ציין כי מטרת בית הספר החדש היא להכשיר דור של אנשי מדע מצטיינים, חוקרים רחבי אופקים וידע, שיובילו את מדעי המוח בשנים הבאות.

"בית הספר ישמש במה למפגש ולשיתופי פעולה בין תחומיים", הדגיש פרופ' קלפטר, "ויפתח את שעריו גם לסטודנטים ולמדענים מחו"ל, יקדם שיתופי פעולה בינלאומיים וישים דגש על קליטת ישראלים השבים ארצה במסגרת המאמץ הלאומי ל"החזרת מוחות".

אחד המחקרים המעניינים שהוצגו גילה שכאשר אנו מתמודדים עם אתגרים ופעילות אינטנסיבית, גם המוח שלנו משתנה בהתאם – בכל גיל. ממצאים אלה סותרים את ההנחה המוכרת והישנה, כי מוח האדם נבנה ומתעצב בתקופת ילדות, ואינו מסוגל עוד להשתנות לאחר מכן.

המחקר, שנערך במעבדתו של פרופ' יניב אסף מהמחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה, התמקד בסיבי העצב (אקסונים) – חוטים המעבירים מידע בין תאי העצב, וממלאים תפקיד מרכזי בקישוריות של המוח. "ביקשנו לבדוק אם הסיבים הללו, שמשמשים כמסילות להעברת מידע במוח, מסוגלים להתארגן ולהתאים את עצמם כאשר גובר עומס המידע שהם נדרשים להעביר," אומר פרופ' אסף.

במסגרת המחקר התבקשו נבדקים בריאים בשנות ה-30 לחייהם לשחק במשך שעתיים במשחק מחשב של מרוץ מכוניות – ומוחם נבדק באמצעות MRI, לפני ואחרי המשחק. המשחק, לדברי פרופ' אסף, מציב אתגרים רבים של למידה ורכישת מיומנויות. ראשית, המוח חייב ללמוד את המפה המרחבית של המשחק, ובהמשך עליו לשלוח הוראות להפעלת העיניים, הידיים ועוד. עם הזמן והתרגול משתפרת המיומנות, ומה קורה בינתיים במוח?

בדיקות

ה-MRI  גילו כי סיבי העצב, המסילות שתפקידן להעביר את המידע הרב לאזורים השונים במוח, אכן עברו שינוי במהלך שעתיים של משחק: הן התייעלו, התרחבו והתארגנו, כדי לאפשר למידע להגיע ליעדו מהר יותר. על-פי ניסויים שנערכו בבעלי חיים, סבורים החוקרים כי השינוי מתחולל בשכבת הבידוד של הסיב – שמתרחבת עם השימוש המוגבר במסלול, ומצטמקת בחזרה כשהשימוש שב ופוחת.

"למה הדבר דומה? לכביש פקוק שמסוגל 'להתייעל' - להתרחב ולהוסיף נתיבים כדי לשחרר את הפקק ולאפשר לתנועה לזרום, וכשהעומס נגמר הוא שב לממדיו הרגילים," מסביר פרופ' אסף. "הממצאים שלנו מראים שהיכולת לקלוט, להבין ולהגיב אינה תלויה רק במספר הנוירונים במוחנו – כפי שסברו חוקרים בעבר, אלא גם בטיב הקשרים שביניהם. מדובר בחידוש משמעותי במחקר על אופן פעילותו של המוח".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע של תפוז-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...