מנקות: "אולי נקבל קצת נחת בזקנתנו"

המנקות באוניברסיטת ת"א מסתגלות למציאות החדשה, כאשר סוף-סוף מתייחסים למצוקתן. "מחכות ליום שבו יהיו לנו תנאים כמו לכולם"

אייל לוי | 10/2/2012 8:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אתמול, כמו בכל יום, התייצבו האנשים השקופים במקום עבודתם. המשק שבת, שר האוצר התווכח עם יו"ר ההסתדרות - והם בשלהם: ספונג'ה, פאנלים, חלונות. מאה פעמים עברתם לידם ולא זכרתם איך הם נראים. שקופים.

המנקות מרים ומלכה באוניברסיטה, אתמול.
המנקות מרים ומלכה באוניברסיטה, אתמול. "מנצלים את החלשים" צילום: רענן כהן
"אתה לא יודע כמה אנחנו מחכות ליום שבו נשתכר נורמלי, שיהיו לנו תנאים כמו לכולם שם בחוץ", אמרה מלכה מיטרני, שלקחה כמה דקות של מנוחה לפני שחזרה לשגרה האפורה. מלכה בת ה-57 מגיעה כל יום מרמלה לאוניברסיטת תל אביב.

22 שנה עבדה באולם שמחות עד שהראו לה את הדלת. עכשיו היא כאן, שייכת לקבוצת עובדי הקבלן. "מנצלים את החלשים", קבעה .

"אלה שאין להם ברירה, שרוצים לעבוד. איך אומרים? מלכה הלכה, שושנה תבוא. כל מי שזקוק לכמה גרושים. אבל זה לא ככה. הנפש שלנו לא בריאה, אנחנו עייפים. מגיל 14 אני עובדת ואין לי שום קופה, חיסכון. אם ישפרו את התנאים, אולי תהיה לי קצת נחת בזקנה, פנסיה, שלא אחיה בחסות הילדים. כרגע אין כלום. בעלי מחכה לפיצויים שבע שנים, אז אמרתי להם שאני לא יודעת אם זה יהיה למצבה או לחיים".
"לא שבעות רצון"

מלכה וחברותיה עקבו אתמול אחר הנעשה במשא ומתן המתיש. סוף-סוף יש מי שמתייחס למצוקתן. רק שחדשות לא ברורות הגיעו, דיווחים מקוטעים. "מדברים על 800 עובדי קבלן שיקבלו את התנאים. אז או כולם או אף אחד", התרגזה ברכה בן-מאיר, יו"ר ועד עובדות הניקיון באוניברסיטה. "לא נרפה. זו אמנם התחלה טובה, אבל אנחנו לא שבעות רצון. לא נניח עד שתהיה העסקה ישירה דרך האוניברסיטה, שלא יהיו יותר עובדי קבלן. צריך לחסל את השיטה".

אתן לפחות מרגישות שינוי באוויר?
"פתאום מכירים את הצד החלש, שמאז ומתמיד לא ספרו אותו ותמיד נשאר בתחתית. היום אתה רואה שכל המדינה באה ותומכת ונלחמת על הזכויות. יש פריצת דרך גדולה, אבל זה לא מספיק".

ישבו איתנו גם גביה מלש ומרים טשקאשוילי, נשים מבוגרות. ותק של עשר שנים, 15 שנה. החיים שלהן לא הפכו לקלים עם הזמן. אין קידום בדרגה או מעבר למשרד ממוזג, אלא יום אחרי יום של עבודה פיזית קשה. "כל חודש אני צריכה להילחם, כל שבוע", נאנחה מיטרני.

"אני מתביישת. אם עבדתי כל החודש והוצאתי את הנשמה, אני מגיעה ל-3,100 שקל . אם חליתי שבוע, עדיף כבר לא ללכת לבנק. אתה עובד

בלי שכר. אם אני אשים קופת צדקה, אני ארוויח יותר טוב".

ארבע הנשים הסתכלו כל הזמן לעבר הגר ישראלי מאגודת הסטודנטים. כולן הודו שאם האגודה לא הייתה מתגייסת למענן, הן היו נרמסות וננטשות בצדי הדרך. ישראלי צעירה, משכילה, כנראה תזכה לעתיד טוב יותר, אבל היא לפחות מאלה שמסרבים לעצום עין ועוצרים כדי לעזור לאנשים השקופים.

"האוניברסיטה מחנכת אותנו לחברה צודקת ושוויונית, מדינת רווחה", היא מסבירה, "אז איך אתה יכול ללמד אותי משהו אחד ובחצר האחורית לנהוג אחרת? איזו חברה שוויונית וצודקת זו כשיש אנשים שלא מסוגלים להתפרנס בכבוד?"

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים