"לא מבין את הקמפיין
של משפחת זיתוני"
יו"ר מועצת הגג של הארגונים היהודיים בצרפת טוען: "אני לא מבין למה הם לא הגישו תביעה, למחרת שני הדורסים היו בכלא"
ד"ר רישאר פרסקייה - בן 66, נשיא קרי"ף מאז 2007, יליד מחנה פליטים בפולין, שנולד עם סיום מלחמת העולם השנייה, רופא לב ופעיל ותיק למען ישראל והקהילה היהודית - נאלץ לקרוא ולשמוע יום יום את העלבונות שפעילים, בלוגרים וטוקבקיסטים מטיחים בו, ביהודי צרפת ובצרפת בכלל, מאחר שהם רואים בו ובקהילה לא רק שותפים להסתרתם של שני העבריינים, אלא אויבים בעצמם מתוקף השתייכותם לקהילה שישראלים רבים מאשימים אותה לאחרונה בכל הצרות שניחתו עליהם: יוקר המחיה והדיור, ועכשיו גם שיתוף פעולה עם רוצחים. לפיכך פרסקייה החליט להגיע לישראל, שבה חיה בתו ושבה הוא מבקר פעמים רבות בשנה, כדי להסביר את עמדתן של הקהילה וצרפת ולנסות למנוע הידרדרות נוספת ביחסי שתי הקהילות ושתי המדינות על רקע הפרשה.
ד"ר פרסקייה, מדוע לא הוזמנו בני משפחת זיתוני לסעודה של קרי"ף?
"סיבה ראשונה: צריך לבקש להשתתף בסעודה של קרי"ף. משפחת זיתוני והאנשים שליוו אותה הודיעו כי 'הם ישתתפו בסעודה של קרי"ף' והוסיפו 'אנחנו נפנה לנשיא הרפובליקה במהלך הסעודה'. אז ראשית, צריך לפחות לשאול את המארגנים אם הם מסכימים להשתתפותם. ארגון ערב כזה הוא דבר מאוד מורכב. האנשים מוזמנים זמן רב מראש. עלינו להיות מדויקים מאוד. איש לא מזמין את עצמו בלי לשאול את המארגנים. אלה כללי נימוס אלמנטריים.
"אני עצמי לא ידעתי על ביקורה של משפחת זיתוני עד סמוך לבואם. כששמעתי שיבואו - גם אם הם לא טרחו להודיע, אף שהכירו את מספר הטלפון שלי - ביקשתי לראות אותם. במקביל, ביקשתי משר המשפטים בממשלת צרפת לקבל אותם לפגישה, והוא הסכים. הודעתי לפרקליטם, עורך הדין גולדנדל, שהשר מוכן לפגוש את משפחת זיתוני, אבל הם לא רצו לפגוש אותו. אינני יכול להבין איך הם יכלו לארגן את הביקור הזה ולומר: 'אנחנו נפעיל לחץ ונפנה לנשיא הרפובליקה'".
חששת מאירועים אלימים במהלך הסעודה?
"לא חששתי מאירוע אלים, אבל זה לא נושא שצריך להעלות אותו בסעודה. זוהי סעודה פוליטית. איש לא דיבר יותר ממני על פרשת זיתוני עם שלטונות צרפת. פניתי שוב ושוב. צריך להבין שבצרפת, הנשיא הוא נשיא. הוא ראש הרשות המבצעת, אבל הוא לא שולט במערכת החוק והמשפט והוא לא יכול להחליט לא לפעול על פי החוק".
אבל בסופו של דבר הנשיא התייחס בסעודה לפרשת לי זיתוני.
"הנשיא אכן אמר כמה מילים על הפרשה כדי להבהיר את מה שאמרנו כל הזמן - שצרפת איננה מסגירה את אזרחיה. לכן, איזה עניין יש לבוא ולהפעיל לחץ כדי שהיא תשנה את דעתה? זו לא דעה, זהו חוק - וחוק אי אפשר גם לשנות באורח רטרואקטיבי. זה אבסורד. אלה שמותחים ביקורת על צרפת אומרים שמבצעי המעשה הנתעב הזה, שהתנהגו בצורה שבשום פנים ואופן אי אפשר להסכים לה - אמרנו זאת כמה וכמה פעמים - נשארו חופשיים. אבל מספיק שמשרד המשפטים הישראלי או המשפחה יגישו תביעה, כדי שלמחרת שני האנשים האלה יהיו בכלא".
אתה מבין מדוע לא הוגשה תביעה כזאת?
"לא. אני לא מבין מדוע הם לא עושים זאת. זו ההחלטה שהם קיבלו. אינני מבין מדוע הם לא עושים דבר כל כך פשוט שיפתור את הבעיה וימנע כל כך הרבה מרירות. צרפת היא מדינת חוק. היא תשפוט את שני האנשים ותעניש אותם. אני יכול לומר שאנחנו מצדנו נעשה הכל על מנת שלא תישכח גם הצורה שבה הם התנהגו. הייתי הראשון שאמר שיש להטיל עליהם חרם קהילתי - אם הם חברים בקהילה כלשהי. אי אפשר למצוא מילים כדי לתאר את מה שהם עשו. הם דרסו את לי, לא עצרו לבדוק אם היא חיה או מתה. הם ברחו מהמקום ואחר כך נמלטו לצרפת. זה פשוט בלתי ניתן לתיאור".
האם אתה מודאג מהאווירה ששוררת, על רקע הפרשה, בין ישראלים לבין הקהילה היהודית בצרפת וצרפת בכלל?
"אני חושב שהעם בישראל, קהילת דוברי הצרפתית שם והקהילה היהודית בצרפת חכמים מדי מכדי להיתפס לכך. אני חושב שהם יבינו בלי קושי שיש חוק, ושההסתה אינה יכולה להוביל לשום מקום. הקהילה היהודית אינה אשמה במעשיהם הדוחים של שני יחידים. צרפת עשתה במקרה זה בדיוק מה שהייתה צריכה לעשות. אי אפשר להאשים אותה בשום דבר. אינני מבין בשום אופן את משמעות הקמפיין הזה, ואני חייב לומר שכשאני קורא בבלוגים ובטוקבקים שאנחנו חסרי אנושיות - זה משהו שמזעזע אותי. ומי שמכיר אותי יודע איך אני מגיב.
"כשבאנו ארצה, היינו הראשונים להביע בפני משפחת זיתוני
וביקורך בארץ נועד להסביר עמדה זו?
"במידה רבה כן, משום שלדעתי חשוב מאוד שהצגת הדברים כפי שנעשו לא תוכל לגרור השלכות על יחסי צרפת-ישראל, וכמובן לא על היחסים בין הישראלים ליהודי צרפת".
גיל: 66 מקום מגורים: פריז מצב משפחתי: נשוי + 5 מקצוע: רופא לב
תגובתה של משפחת זיתוני: "אנו המומים מדבריו של רישרד פרסקייה. אמירותיו חסרות הרגישות והמתקפה האישית כנגד בן זוגה של לי מעידות על שיבוש חמור בשיקול דעתו ובהבנתו את הסיטואציה הקשה בה אנו נמצאים".
לדבריהם, "רצף התבטאויותו של פרסקייה בעיתונות בישראל רצופות באי דיוקים במקרה הטוב ואין אנו מבינים מדוע הוא החליט לתקוף את המשפחה באופן כה פומבי, בעניין כה מורכב".
במשפחה טענו כי הם מתרשמים שפרסקייה נמצא במיעוט בקהילתו, וכי המוטיבציות שלו לצאת כנגד מהלך ההסגרה אינן ענייניות. "אנו מאמינים כי רוב יהודי צרפת, כמו שני שליש מחברי הכנסת שחתמו על מכתב הפניה לסרקוזי סבורים כי יש למצות את כל המהלכים, המשפטיים, הדיפלומטיים והפוליטיים, למיצוי סוגיית ההסגרה", אמרו.
"בינתיים", טענו במשפחה, "אנחנו רק מקווה שמר פרסקייה יתעשת ויחדול מלנסות ולהזיק למהלך ההסגרה, שהרי אם הוא סבור שהוא חסר סיכוי, אין לו צורך לפעול כנגדו באופן מתמיה ובוטה כל כך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם