עיר המוות: דיווח מיוחד ממעוז המורדים בחומס
בעיר שאיבדה 800 מבניה תוך שבוע כבר כמעט התרגלו לטבח ההמוני. שליח רשת הבי-בי-סי לסוריה הסתנן למוקד ההתנגדות לאסד
כשהפצצות הראשונות החלו ליפול על העיר יצאו הגברים החוצה בהתרסה ושאגו "אללה הוא אכבר". אנחנו נסענו עם ג'די, צלם מקומי שלפני המהפכה היה ירקן. הוא החנה את המסחרית שלו באחד הצמתים כדי להראות לנו את הבור העשן שנפער מפצצה שנחתה ליד המסגד הסמוך. "זה מאוד מעניין, אבל אנחנו חייבים לעזוב עכשיו", אמרתי לו. "לא, אנחנו בטוחים", הוא אמר, "אבל אולי כדאי שבכל זאת נמצא מחסה", ניסיתי ."לא, הם לא יכולים לפגוע בנו כאן", השיב.
התווכחנו במשך דקה ארוכה לפני שג'די ביצע סיבוב פרסה, החנה את הרכב ונכנס איתי למחסה. ואז נחתה פצצה נוספת בצומת וכיסתה אותו בעשן שחור. נראה היה שג'די אדיש לגמרי לסכנה, אבל אי אפשר היה להאשים אותו. תושבי באבא עמר מורגלים כבר חודשים למצור. ביום השלישי של המתקפה ג'די נשבר וצעק: "הצבא הולך להשתמש נגדנו בנשק כימי. הם כבר שולחים כוחות קרקעיים נגדנו". אף לא אחד משני הדברים האלה התרחש, אך תחת מטר קבוע של פגזים ופצצות אנשים הפכו היסטריים.
הטלוויזיה הממלכתית הכחישה שהעיר הופגזה. בדיווח נטען שהתושבים מציתים אשפה על גגות בתיהם כדי ליצור רושם של מתקפה. הדיווח הרשמי גם קבע שלרוב האלימות אחראים מוקדים מצבא סוריה החופשית - "הטרוריסטים", "כנופיות הפשע" או "סוכני ישראל", כלשון הדוברים. לפני כן לוחמי צבא סוריה החופשית בבאבא עמר תקפו עמדות צלפים של המשטר ואיבדו שניים מאנשיהם. אחד מקציני המורדים, שערק רק שבוע קודם לכן, אמר שהמורל במערכת הביטחון צנח. "הם יודעים שהם רוצחים אזרחים והם רוצים ששפיכות הדמים הזאת תיפסק", אמר הקצין, שעדיין לובש את מדי הצבא עם דרגת קולונל. כל שנותר כעת למורדים לקוות זה שהצבא יתפורר מבפנים. אין להם עוד סיכוי כי בזמן שלהם יש קלצ'ניקובים, לצבא יש טנקים.
אנחנו הוברחנו לסוריה ואחר כך לחומס על ידי צבא המורדים. אף שיש לו מועצה צבאית ואפילו דובר בטורקיה,
בניגוד למצב בלוב, הלוחמים האלה היו מאומנים היטב, ממושמעים ומילאו אחר הפקודות. אבל כמובן שהם נכשלו. אחרי שעה שבמהלכה ירו על הבסיס פתחו עליהם שומרי הבסיס באש מקלעים, והם נסו על נפשם. במהלך המילוט כשעברו באחד הכפרים הסמוכים, ניגש אליהם אחד התושבים ונזף בהם. "אני תומך במהפכה, אבל אם אתם הולכים לתקוף את הבסיס, אז לפחות תעשו זאת כמו שצריך. תהרסו אותו. עכשיו, החיילים יבואו ואני ומשפחתי נסבול".
אחר כך הראה לי אחד המורדים סרט וידאו שצילם בדצמבר. נראו בו תריסר חיילים סורים עומדים מול קיר עם ידיים מורמות. אחד מהם מסתובב לעבר המצלמה, מבט מפוחד על פניו. אחרים נראים מדממים. על אף המדים, היו אלה חברי יחידה חוץ צבאית של המשטר בשם "שביחה" ("רוחות הרפאים"), המזכירה את הבאסיג' באיראן. "הרגנו אותם", סיפר המורד, "זו המדיניות שלנו כלפי השביחה".
בדקתי את העניין עם אחד הקצינים. בזמן שאת החיילים השבויים הם נוהגים לשחרר, את חברי המיליציה הם מוציאים להורג אחרי משפט שדה. כדי להסביר את העניין הם שלפו קטע וידאו שצולם בטלפון סלולרי שנשא אחד מחברי השביחה שתפסו. בקטע נראו גברים שוכבים על הקרקע כשידיהם קשורות, ואחד אחרי השני עורפים את ראשם. הגבר שמחזיק בסכין נשמע אומר בלגלוג "זה למען החופש", ובעודו משסף את גרונות קורבנותיו הוא מוסיף: "וזה בשביל השהידים שלנו, וזה בשביל שיתוף הפעולה (שלכם) עם ישראל".
אחרי שעזבנו את חומס קיבלנו דיווחים מפעילי זכויות אדם, שלפיהם אנשי השביחה שעוברים מבית לבית רצחו שלוש משפחות, לרבות הנשים והילדים.
הדברים האלה צריכים לתת חומר למחשבה לממשלות המערב, שצריכות להחליט אם או איך לסייע למורדים, או לפחות להפסיק את ההרג. בחומס אנשים כבר איבדו תקווה. אנחנו, על כל פנים, עזבנו את העיר במהלך אחת ההפוגות. הצלם שלנו פרד סקוט צילם את קבורתה של הילדה נוהא אל מנאל. הלווייה נערכה בלילה משום שלדברי התושבים הלוויות מותקפות כעניין שבשגרה. אף על פי כן היה זה מסוכן מדי עבור קרוביה של הילדה לקחת חלק בהלוויה. מתנדב אחד נשא את גופתה הקטנה בידיו. לא היה זמן לתפילות. המשתתפים חפרו בור במהרה, לפתע נשמע צרור לכיוונם - והם השליכו פנימה את הגופה.
פול ווד הוא כתב הבי-בי-סי שהסתנן לסוריה עם הצלם פרד סקוט והחובש קווין סוויני. הטור מתפרסם היום ב"אובזרבר" הבריטי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם