חשבון הוצאות
המדינה רוצה את ראשו של אולמרט על מגש הכסף - וכל האמצעים כשרים, כולל הסכם עד מדינה מפוקפק. לא בטוח ששלטון החוק ירוויח מזה
אני קרוע ביניהם.
העולם הפוליטי הקשוח הפך אותנו לידידים, ואני מאמין בחפותו. מאידך, אני נמנה עם אותו מיעוט נחלש, שבלי מערכת חוק וסדר אמינה וחזקה אין לו כל סיכוי לשרוד כאן. אבל אבוי, כל האיזונים שלי השתבשו לחלוטין עם "פרשת עד המדינה".
אני לא יודע מה ההסדר, כי הוא סוד מדינה כמוס ושמור. עם כל מה שהצלחתי לאסוף מהמקורות הגלויים, פניתי לכמה מחבריי המלומדים וביקשתי את הסבריהם. מכמה מהם אף ביקשתי רשות לפרסם דברים בשמם, אבל הם נבהלו ואמרו לי: "עזוב, למה לנו להסתבך איתם". "עם מי", תהיתי. ולפתע גם מהם לא קיבלתי שום תשובה. פחד.
אם הבנתי נכון, הרי שזהו הסיפור. עד המדינה טוען ששימש מתווך לענייני שוחד בין חלק מנאשמי הולילנד שמימנו, לבין חלקם האחר שקיבלו. הרבה הוצאות היו לו לעד, ומכיוון שאיש לא היה מוכן לכסות את הפסדיו - הוא הכין כתב תביעה אזרחי נגד אלה שלא הסכימו להשיב לו את הוצאות השוחד.
מדהים: תביעה אזרחית בבית המשפט של "העולם העליון" כמכשיר סחיטה נגד מי שלא מוכן לממן את פעולתו הפלילית, ממש כמו ב"עולם התחתון". מהלך משפטי מבריק - אם נתבעיו ייבהלו מראש, הרי שהוא יזכה לראות את כספיו חזרה. ואם לא - בית המשפט כבר יגבה אותם עבורו, כמו אחרון הבריונים בפאתי השכונה.
אני לא יודע אם זה בכלל חוקי, להגיש תביעה אזרחית על נזקים שמקורם פלילי, אבל ניחא.
עכשיו נכנסה המדינה לתמונה, והסיפור הופך ממוזר למביך. והוא של כולנו. במסגרת ההסכם בין העד למדינה התחייבה הפרקליטות - כך הבנתי - לממן את אגרת המשפט ואת שכר טרחת עורכי דינו של העד בתביעתו האזרחית.
בתמורה לכך, התחייב העד להתחלק עם המדינה ב"רווחיו" מהתביעה ולהעביר לפרקליטות 55-35 אחוז מכל סכום שייפסק לטובתו. הכל בהתאם לגובה הסכום - החל מחמישה מיליון שקל ועד 30 מיליון שקל.
במילים אחרות: המדינה רוצה את הראש של אולמרט, ולשם כך היא מוכנה לממן תביעה אזרחית לגביית כספי שוחד - וזוכה אגב כך לקבל כמה מיליוני שקלים כשותפה לתוצאות המשפט.
זאת עסקת העסקות, אי אפשר להפסיד. זה לא הימור, זאת השקעה: כתב תביעה אזרחי שסיכוייו לזכות גדלים, ככל שהתיק הפלילי המקביל לו מתקדם. אני עוד לא קראתי את הביוגרפיה של השופט האזרחי שהצליח לא לפזול אל ההליך הפלילי הסנסציוני המתקיים באחד האולמות השכנים לו. רק זה חסר לו, שהתביעה המתנהלת אצלו לא תעלה בקנה אחד עם המסר של היוצא משייח' ג'ראח או מגבעת רם.
מכאן שהמוטיבציה להגשת כתב האישום הפלילי איננה נקייה כלל. היא נגועה בחציית קווי אתיקה אדומים של אותם פרקליטים-רודפים התומכים ונהנים מתביעה אזרחית פסולה.
תמורת הפיכתה של המדינה לגובת החובות בשוק האפור שבין האזרחי לפלילי, היא מקבלת עד מדינה שעליו נשען חלק לא מבוטל של כתבי האישום בפרשת הולילנד. הוא - העד - מרביץ לאולמרטים באזרחי; היא-המדינה-נותנת להם בפלילי; ושניהם יחד גוזרים את הקופון ואת המיליונים. הזוי? לא בטוח. מושחת? נשמע שאם אולמרט היה רוקח את העסקה הזאת, הוא בטח כבר היה עומד על זה לדין.
וודי אלן אמר פעם: אם המטרה לא מקדשת את האמצעים, אז מה כן? זאת שנינה יפה לבדרן, זאת מציאות איומה למערכת הצדק הישראלית באחת משעותיה הנמוכות ביותר. אלא אם כן לא הבנתי משהו. אשמח אם מישהו מכל אותם "פרקליטי הדלפות" יאזור עוז וייתן לי כמה תשובות. בפומבי אם אפשר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם