השבעה בלי אמא

מדוע עורך צה"ל את טקסי ההשבעה לבנים דווקא ברחבת הכותל שבה אין מקום לנשים? התשובה ברורה: כי הרבי אמר

יעל פז-מלמד | 16/2/2012 5:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני כמה חודשים סיים בנם של חבריי טירונות קשה ומפרכת בנח"ל. כמו יתר ההורים הגאים, עלו גם הם לירושלים לטקס הסיום שנערך, כמרבית טקסי הסיום בצבא, ברחבת הכותל. אל הטקס הגיעו ההורים מותשים ועצבניים, אחרי שהתברברו לא מעט בדרכם אל קיר האבנים הזה, שכדבריהם "מרגש בעיקר אנשים דתיים".

אז התברר להם שעליהם להיפרד זה מזה, מכיוון שהטקס נערך ברחבה שאליה מותרת הכניסה רק לגברים, ולכן על הנשים, שהן כזכור אמותיהם של אותם חיילים, לעמוד במקום שבו אינן יכולות לראות את בניהן, אלא בעיקר זו את זו.

כמה חרדים, שתפקידם ככל הנראה לשמור שאף אישה לא "תחלל" בעצם קיומה את קדושת המקום, מילאו בדבקות את תפקידם וגירשו את חברתי מהמקום שבו עמדה ושממנו יכלה לצפות בבנה האהוב. מיותר לציין שאלו שהרחיקו אותה לא התקרבו אפילו למה שנקרא צבא, טירונות קרבית או גיוס לצה"ל.

רוב האמהות שעמדו לידה ולא יכלו לראות את הטקס שלמענו הגיעו לירושלים היו חילוניות. כך גם מרבית החיילים שעמדו ברחבה שהפכה לשעות מספר למגרש מצעדים צה"לי. מכיוון שלא נטלה חלק בטקס, לא ראתה חברתי את מה שראינו כולנו בתחילת השבוע בחדשות ערוץ 10, ולכן לא היה לה מושג שמדובר בטקס דתי לחלוטין, שבו מרבית הדוברים מגיעים מהרבנות הצבאית, ועיקר הנאומים בו, כולל זה של אחד המפקדים הבכירים, היו בעלי אופי דתי.

אלו נשענו על התנ"ך ולא הזכירו אף במילה אחת את המורשת המפוארת של הנח"ל, את תרומתו האדירה לתרבות הישראלית באמצעות להקות הנח"ל ואת עובדת היותו שותף מכריע להתיישבות הישראלית בארץ בעשרות השנים הראשונות להקמת המדינה.
צריך לערוך את ההשבעות בכותל?

גם האתוס של צה"ל כצבא העם, המורכב עדיין מרוב חילוני ציוני, לא הוזכר במילה. לכמה שעות הפכו מאות הורים וחיילים לחלק ממסע ההשתלטות של הרבנות הצבאית וערכיה על צה"ל ועל מורשתו הנבנית מחדש בשנים האחרונות.

מדוע בכלל צריך לערוך את ההשבעות הללו בכותל, כאשר ברור שמדובר בטרטור רציני למשפחות המגיעות, ובעיקר נוכח חוסר היכולת של אמותיהם, אחיותיהם וחברותיהם של החיילים לקחת חלק בהתרגשות ובשמחה? ישנו חלק לא מבוטל בציבור, בוודאי לא מבוטל בקרב אוכלוסיית המתגייסים, שעבורו הכותל אינו מסמל את סוג הקשר שהיה רוצה לקיים עם מדינת ישראל. לעומת זאת, מורשת הנח"ל, הצנחנים או השריון, על ערכיה וסיפוריה ושיריה, היא שמייצגת עבורם את מהות החוויה. אלא שהם חילונים, ולכן אין צורך להתחשב בהם.

יש להניח שמיד יישלף הסקר המוזר והמופרך, בלשון המעטה, שלפיו 80 אחוז מהישראלים מאמינים בקיומו של

אלוהים, כאות ועדות לכך שאין כאן באמת מחנה חילוני שערכיו ישראליים ולאו דווקא יהודיים. כאילו יש בכלל קשר בין אמונה בקיומו של משהו ערטילאי שקוראים לו אלוהים לבין היות האדם דתי או חילוני.

כוחם של הרבנים הצבאיים התחזק כל כך, עד שהם הפכו לקובעי הערכים של צה"ל, שמצדו מפגין כלפיהם יחס של פחד וחוסר אונים. מבחינתו, תנו להם כל מה שהם רוצים, העיקר שיהיה שקט. שרק לא יגידו שהצבא אינו הולך לקראתם. אם לא ניתן לאפשר גם לנשים לעמוד באזור רחבת הגברים בכותל ולקחת חלק בטקס, צריך להפסיק מיד את כל ההשבעות במקום הזה.

במקביל, יש להחזיר לצה"ל את העטרה האמיתית שלו - צבא שגם נלחם וגם מחנך את לוחמיו לאהבת הארץ ולהכרת התרבות והערכים של החברה הישראלית, לאו דווקא אלו הכתובים בספר יהושע, שקיבל ביטוי נכבד באותו טקס מדובר. הגיע הרגע להציל את הצבא מפני רבניו, השולטים בו ביד רמה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יעל פז-מלמד

צילום: דעות

עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים וכן כתבות אישיות בנושאי פנאי ואוכל. עורכת את "בכיף", מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי

לכל הטורים של יעל פז-מלמד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים