חכו ל-2013: שר החוץ לא רוצה בחירות השנה
המערכת הפוליטית מחשבת את קצה לאחור, אבל ליברמן משוכנע שההיסטריה מיותרת. וגם: המגלומניות של לחיאני וריצת נתניהו לנשיאות הליכוד
כשההערכה הזו נשמעת מפי האיש שבכוחו לחולל בחירות ברגע אחד, אפשר לראות בה סוג של צפירת הרגעה למערכת פוליטית עצבנית - זו המחשבת קצה לאחור מאז החליט בנימין נתניהו על הקדמת הפריימריז בליכוד.
ליברמן מבסס את הערכתו על כמה גורמים. ראשית, הוא מסביר כי "העובדה שמדינות המעורבות בתהליך המדיני מול הפלסטינים - ארצות הברית, רוסיה וצרפת, עומדות בפני בחירות בחודשים הקרובים והן עסוקות בענייניהן הפנימיים, מורידה מאיתנו את הלחץ בנושא המדיני".
בהמשך הוא מפרט מדוע לאף אחד מהשחקנים הפוליטים כאן אין רצון להקדים את הבחירות. "ש"ס ואנחנו לא מעוניינים בהקדמת הבחירות. אפילו האופוזיציה בכנסת לא רוצה בחירות. גם לביבי אין שום עניין בכך. יש לו את הקואליציה הכי יציבה שהייתה אי פעם. אז למה לו להמר? לא בטוח שחברי הכנסת החדשים של הליכוד יהיו ממושמעים יותר מסיעת העצמאות".
מה אפשר להבין מכך - מלבד את העובדה שליברמן אינו מחמיץ שום הזדמנות ללגלג על מפלגתו של אהוד ברק? שליברמן לא חותר לבחירות בזמן הקרוב. המצב הקיים נוח לו. הוא שומר על כוחו בסקרים וממשיך לאגור תחמושת לקמפיין הבחירות שלו. עכשיו אלה המאבקים על שינוי הקריטריונים לדיור מוזל וההתנגדות להארכת חוק טל.
נראה גם שליברמן בדבריו מבקש לרמוז שנתניהו אינו יכול להחליט על הקדמת הבחירות בלי שהדבר ייעשה בתיאום עמו. כלומר, גם אם נתניהו יחליט ברגע מסוים בחודשים הקרובים, שהקדמת הבחירות טובה עבורו, הוא יצטרך לכל הפחות ליידע את ליברמן, אם הוא רוצה שהשותפות ביניהם תימשך גם אחרי הבחירות הבאות. והוא רוצה.
גם בשיא חוזקו נתניהו אינו יכול לוותר על בסיס התמיכה בו בימין. הוא הימר על הגוש בבחירות האחרונות, הוא נאחז בו מאז והוא בונה עליו לעוד קדנציה. זהו סוג של מאזן אימה שליברמן מיטיב לשחק בו מאז ימיה הראשונים של הממשלה.
זו אולי הסיבה לכך שהתחזית הפוליטית של ליברמן מסתיימת באמירה הבאה: "במציאות שלנו הבלתי צפוי תמיד קיים, ותמיד אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בעל כורחנו ובאופן פתאומי, בגלל מתחים בתוך המפלגות, דוחות מבקר ועוד דברים שכרגע אי אפשר לחזות, בתוך בחירות". הנה , זוהי תזכורת משר החוץ לראש הממשלה, למקרה שהוא שכח שלא הכל בידיים שלו.
כרוח סערה פרץ נתניהו ביום שני האחרון אל חדר סיעת הליכוד שבו המתינו לו השרים, חברי הכנסת וכ-30 ראשי רשויות ופעילים מטעם המפלגה. האחרונים גויסו יום קודם לכן למשימת חיסול יוזמתו של השר מיכאל איתן להביא לביטול הפריימריז לבחירת רשימת הליכוד לכנסת.
יוזמה שרק המחשבה עליה מעבירה בגופו של ראש הממשלה צמרמורת עזה, ושהובילה אותו להכריז באותה ישיבה כי יתמודד על תפקיד נשיא ועידת הליכוד, במטרה למנוע את האסון.
ראשי הרשויות והפעילים גמלו לו במחיאות כפיים, מחווה שנראתה ספונטנית אך ייתכן שאורגנה מראש על ידי יועצו הפוליטי של ראש הממשלה. מגוחך ככל שזה יישמע, נתניהו, כאחרון העסקנים, התייחס לישיבת הסיעה השבוע כאל יריית הפתיחה בהתמודדותו על נשיאות הוועידה מול השר איתן וח"כ דני דנון.
הראשון רוצה להחזיר את הכוח למרכז, השני מצהיר כי יחסום את שריונו של אהוד ברק - מהלך שיתאפשר אם נתניהו יעמוד בראש הוועידה. אלה שני נושאים פופולריים שנתניהו יצטרך לתת להם מענה. שלשום נפגש עם דנון והצהיר בפניו שוב כי אין לו כוונה לשריין את ברק. "אם כך", ענה לו דנון, "בשביל מה אתה מתמודד
דנון חושב שסיכוייו לנצח את נתניהו טובים. כבר שלושה חודשים הוא חורש את הסניפים. הוא מתכוון לדרוש הצבעה חשאית וכבר החל לאסוף את החתימות הדרושות לשם כך. אלה אינם תנאים נוחים לראש הממשלה. אתה אף פעם לא יודע מי ירצה לנקום בך ומי מצהיר ברצון שהוא תומך בך, אבל לבו נתון להחזרת הכוח למרכז הליכוד. לכן להתמודדות השולית הזאת יש פוטנציאל מבוכה ונזק עבורו.
בליכוד מביטים בהשתאות בפעלתנות העסקנית של נתניהו. טרם התאוששו שם מהתמודדותו מול פייגלין על ראשות המפלגה, והנה שוב נתניהו מסדר לעצמו התמודדות מוזרה, מסתער במלוא כוחו על תפקיד שלאף אחד לא היה מושג שהוא קיים עד השבוע ושממלא אותו בדרך כלל שר או חבר כנסת מקורב. מה יהיה השלב הבא, שואלות בדאגה הנשמות הטובות בליכוד, התמודדות על ועד הבית?
נתניהו רואה במאמציו לחסום את יוזמת איתן מלחמה על הבית ממש. הוא מתכוון להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו, והם לא מעטים. מאז יום שני הוא מוביל רפורמת בזק בחוק מימון מפלגות, שלפיה המדינה תישא בחלק מעלויות הוצאות הפריימריז של מתמודדים במפלגות הגדולות.
דבריו בישיבת סיעת הליכוד ממחישים עד כמה גדול תיעובו מהגוף הזה ועד כמה גדול חששו ממנו. נתניהו חזר כמה פעמים על הביטוי "מרכז הנקניקיות" בהבעת סלידה מופגנת. הוא דיבר אפילו על מעטפות הכסף שהחליפו ידיים באותם ימים אפלים. "זה לא יחזור", הבטיח.
בהמשך הביע חשש שהליכוד יאבד מנדטים אם יוחזר הכוח למרכז בשל הפגיעה התדמיתית. "זה יעלה לנו בארבעה-חמישה מנדטים", העריך . הוא לא היה צריך להכביר מילים. המשמעות מבחינת מי שישב בחדר הייתה ברורה. כמה מהם, כמו שאומרים בז'רגון הליכודי, "יראו את הכנסת בפעם הבאה רק במשקפת".
היו רגעים שבהם ישיבת הסיעה נראתה כמו קבוצת תמיכה לניצולי מרכז הליכוד. ח"כ ציון פניאן נזכר איך ב-2006 ירד לאילת לבקש את תמיכת חברי המרכז בעיר. מסע שהתחיל בארוחת בוקר, המשיך לארוחת צהריים וערב, ונגמר בזה שהוא לא קיבל אפילו לא קול אחד. הדברים ערבו לאוזניו של ראש הממשלה, כמו גם דברי כל ראשי הרשויות, השרים והח"כים שצידדו בעמדתו. עד שבא מיקי איתן והשבית את השמחה.
"אבל ממה אתה כל כך מודאג?", פנה אל ראש הממשלה בהתרסה. "אם אבחר לנשיא הוועידה, אאפשר לך להשמיע את עמדתך ותוכל לשכנע את החברים". נתניהו הקשיב, ואיתן המשיך להתגרות בו. "כשבגין היה ראש ממשלה, הוא השתתף בוועידה כאחד הצירים וכשרצה להגיד משהו ביקש את זכות הדיבור. כך הוא הפגין את כוחו העצום. זה שאתה תנהל את הוועידה לא יוסיף לך כוח".
"הפריימריז", אמר איתן, "הם הקו הישיר שמחבר בין הון לשלטון. פעם בא אלי תורם שנתן לי עשרת אלפים שקל וביקש סיור למשפחתו בכנסת. עשיתי את זה ברצון אבל אמרתי לעצמי, זה הכוח של הכסף. איך מגייסים 400 אלף שקל? ומה אתה מצליח לעשות עם התקציב הזה, כשרק לשלוח מכתב יחיד ל-125 אלף המתפקדים מחסל נתח משמעותי ממנו?".
"אם יש לך שם טוב, אתה לא צריך אפילו מכתב אחד", ענה נתניהו. איתן מציע להחליף את שיטת הפריימריז בהקמת גוף בוחר מצומצם שימנה כעשרת אלפים איש ויכלול את חברי המרכז וחברי הנהלת הסניפים. באופן הזה, הוא סבור, ניתן יהיה להגיע באופן אפקטיבי לכל בוחר בלי להוציא כל כך הרבה כסף. "בבחירות האחרונות החלטתי שאני לא מגייס כספים בדרך הרגילה", אמר איתן.
"התרמתי דרך האינטרנט. התוצאה הייתה עגומה. השגתי בקושי 50 אלף שקל. היו מקומות כמו בראשון לציון שלא ידעו שאני מתמודד. לא הייתי רחוק מלעוף מהרשימה. השיטה שאני מציע היא מאוזנת". בליכוד שואלים - למי בדיוק היא מאוזנת? אולי לאיתן, שמעריך שסיכוייו הפעם להיבחר בפריימריז הם נמוכים. איתן, שנחשב לאחד מסמלי "טוהר המידות" בליכוד, יצטרך להתמודד עם שאלות נוקבות המעמידות את טיעוניו האידאולוגיים באור מגוחך.
רק לפני שש שנים, ערב בחירות 2006, כשנתניהו ביקש מהמרכז לוותר על כוחו ולאמץ את שיטת הפריימריז, היה איתן בין התומכים הנלהבים במהלך. בנאום נרגש שנשא אז אמר לחברי המרכז: "אל תשלחו אותנו חזרה לשדה הקרב ללא תחמושת. אנו זקוקים לאישור המהלך על מנת להמשיך במאבק וכדי להופיע בפני הציבור שיתחיל להקשיב לטענות הצודקות שלנו. תנו לליכוד לנצח". אפילו נתניהו לא היה מנסח את זה טוב יותר.
הכרזתו השבוע של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני, לפיה הוא שוקל להתמודד על ראשות קדימה, עוררה עניין רב. בכל זאת ראש עירייה צעיר, אהוד מאוד בעירו למרות פרשת השוחד שבה הוא מסובך, רואה עצמו מתאים לעמוד בראש המפלגה הגדולה בישראל.
התקשרתי ללחיאני בסקרנות אמיתית כדי לשמוע פרטים. הוא בדיוק היה בכנסת, סיפר שהוא נפגש עם שר האוצר והציע שניפגש בין לבין. מעולם קודם לכן לא דיברתי או שוחחתי איתו, והפגישה נמשכה פחות מעשר דקות. בסיומה, איך לומר, נותרתי פעורת פה. לא הייתה לי כמותה עם איש פוליטי.
שניהם ראו עצמם מובילים. כך לפחות רואה את הדברים לחיאני, שהחליט לצאת לדרך חדשה ולהצטרף לקדימה. "אבל נשארנו חברים טובים", הרגיע אותי.
איך אתה נערך להתמודדות בקדימה, התעניינתי. להפתעתי, לחיאני נזף בי, שאם אני שואלת שאלה כזאת אז כנראה לא הכנתי שיעורי בית לקראת הפגישה עמו. הוא ענה לי בערך כך: אני מודיע לך שאם אני מתמודד אני הולך לנצח את ציפי ושאול, ואחר כך גם את ביבי. אם אני רוצה, אני אהיה ראש הממשלה.
למרות התשובה המגלומנית, ניסיתי להחזיר את השיחה לפסים הגיוניים. הרי לא ייתכן שהאיש שתואר כמוכשר כמו שד והביא את בת ים לשגשוג, מנותק כל כך. הנחתי שאולי מדובר בהתמודדות סרק, פוליטיקאים זוטרים עושים זאת לפעמים כדי להשיג פרסום, לשדרג מעמד. רציתי באמת להבין מה עומד מאחורי האיש הבטוח כל כך בעצמו. חששתי שאולי אני מפספסת משהו.
זה לא כל כך פשוט לנצח את ציפי ושאול, אמרתי, הם חזקים בשטח. עשית מפקד?
לחיאני חזר על כך שאם יתמודד הוא ינצח בקלות את כולם. הוא גם הסביר שנבחר ברוב של 90 אחוז לראשות עיריית בת ים, ושכל הפוקדים הכי גדולים בקדימה יתמכו בו. מי? ניסיתי בכל זאת לחלץ ממנו מידע בעל ערך. בשלב הזה לחיאני איבד סבלנות וענה כמו היה מגרש זבוב טורדני: דאבח יבוא איתי.
את יודעת מי זה? יודעת, אמרתי רק לעצמי. דאבח הוא אחד הפוקדים הגדולים במגזר הערבי. יש לו 2,500-2,000 מתפקדים והוא שוקל לתמוך בציפי לבני, אבל עדיין משחק על כל המגרש. בקיצור, משענת קנה רצוץ, לא משהו שאתה מנצח איתו בפריימריז.
בינתיים לחיאני המשיך להסביר לי כי אם הוא רוצה - הוא כובש את קדימה ואת המדינה. ניסיתי לשאול מדוע לא ינסה קודם להיבחר לכנסת ונעניתי בנחירת בוז. שוב נשלחתי להכין שיעורי בית כדי להבין את גודל האישיות שעומדת מולי. בסוף גם אני התקוממתי.
אתה יודע טוב מאוד, אמרתי לו, שהטענה שלך אף פעם לא תעמוד למבחן, כי הרי לא תתמודד. זה היה סופה של הפגישה. לחיאני הכריז שהיא הייתה איומה ונוראה ושהוא לא יכול להגיד ששמח להכיר אותי. חשבתי שכדאי שאתם תכירו אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם