מזל טוב: הכוכב פלוטו חוגג 82 שנים לגילויו

העצם השמימי הקפוא שעורר סערה לפני 6 שנים כשהוסר ממעמד של כוכב הלכת התשיעי במערכת השמש, מציין יום הולדת. סקירה

קהילת האסטרונומים חוגגת היום 82 שנים לגילויו של הכוכב פלוטו – העצם השמיימי הקפוא, שזכה למעמד של כוכב לכת התשיעי במערכת השמש ממש עד לפני 6 שנים, אך בהחלטה היסטורית ורבת משמעות של הארגון הבינלאומי לאסטרונומיה (ה-IAU) הוסר מהרשימה המכובדת והוגדר מחדש ככוכב לכת ננסי.

פלוטו, כמו רבים עצמים רבים במערכת השמש, קרוי על שם אל רומי. את שמו הציעה ילדה בת 11 מאנגליה בשם ונטייה ברני. סבה סיפר לה על אודות גילוי הכוכב החדש והילדה, שלמדה בעבר על מערכת השמש וידעה כי כוכבי הלכת שבה קרויים על שמם של אלים מן המיתולוגיה, לכן הציעה את השם פלוטו – שהוא אל השאול.

תחילת השם פלוטו באנגלית כוללת גם את ראשי התיבות פרסיוול לוול שהשקיע את מרבית שנותיו באיתור אחר הכוכב, על אף שלא זכה לגלותו בחייו, ולכן השם אומץ לבסוף.

הצורך בגילויו של פלוטו עלה מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת השמיני, נפטון. אסטרונומים רבים שיערו את קיומו של פלוטו, בין היתר כדי להסביר את החריגות, לכאורה, במסלולו של נפטון. כוכב הלכת ההיפותטי כונה "כוכב הלכת X" עד שלבסוף אותר על-ידי קלייד טומבו בדיוק היום לפני 82 שנים. 

במשך 76 שנים, מאז גילויו ועד שנת 2006, נחשב פלוטו "רשמית" ככוכב לכת לכל דבר. עם זאת, החל משנות ה-90, החלו חוקרים להשמיע טענות לפיהן פלוטו הוא אסטרואיד גדול במיוחד, שביט שנדד מחגורת קויפר ונכנס למסלול היקפי סביב השמש, או אפילו ירח רחוק של כוכב הלכת נפטון שהתנתק ממנו.

העובדה שפלוטו הוא גוף שמיימי קטן, אפילו יותר מהירח שלנו, וגילויים של גופים פלנטריים נוספים שאינם כוכבי לכת, אך מאפייניהם דומים לאלה של פלוטו, דוגמת כוכב הלכת הננסי אריס, ערערו עוד יותר את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת וחייבה את האסטרונומים להכריע בשאלה הניצחת.

ב-24 באוגוסט 2006, התכנס האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה בפראג, ולאחר הצבעה בעניין הוחלט להסיר את פלוטו ממעמדו ככוכב לכת. יחד איתו, הודרו עוד ארבעה גופים שמימיים מהרשימה הוגדרו מחדש ככוכבי לכת גמדיים. בהתאם להחלטה, השתנה שמו הרשמי, והוא קרוי עתה בשם המדעי 134340Pluto.

לא קיים מידע רב על אודות פלוטו, מאחר שאף חללית ששוגרה מכדור הארץ לא התקרבה אליו עד כה די הצורך כדי לחקור אותו מקרוב, והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו.

החללית וויאג'ר 1, שחקרה את כוכב הלכת שבתאי, ביקרה מרחוק את פלוטו בדרכה מחוץ למערכת השמש, אולם תצפיות שנעשו בשנים האחרונות על-ידי טלסקופ החלל האבל רב-העוצמה שפכו אור נוסף על אודותיו.

ככל הידוע, פלוטו מצוי במרחק של  כ-6000 מיליון קילומטרים מהשמש ומשלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנה במהירות של 4.74 לשנייה – כשישית ממהירות כדור הארץ. 

לפלוטו ארבעה ירחים: כארון, ניקס, הידר ו-P4, אך הגדול בהם, כארון, הוא המעניין ביותר מאחר שגודלו ומסלולו המשולב עם פלוטו יוצרים מעין מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש.

פלוטו הוא עולם קפוא של ממש. לעומת כוכבי הלכת הסלעיים, דוגמת נוגה וארץ, פלוטו עשוי ברובו מגזים שקפאו והפכו לחומרים מוצקים וקרחוניים. עוד סבורים החוקרים שלפלוטו ליבה עשויה מסלע, והיא עטופה בשכבה עבה של קרח ושל גז מתאן שקפא.

פלוטו כה רחוק מהשמש, עד שכמות הקרינה המגיעה אליו קטנה פי 1,600 בערך מן הקרינה המגיעה אלינו. לכן, זהו המקום הקר ביותר במערכת השמש ושוררת בו טמפרטורה של 230 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

הקהילה המדעית מצפה להבין טוב יותר את מאפייניו וטיבו של הכוכב – צעד שוודאי יתאפשר בעוד כשלוש שנים, עת תתקרב אליו החללית "ניו-הוריזונס" ששיגרה נאס"א ב-19 בינואר 2006 ותגיע אל פלוטו ביולי 2015. 

המשימה העיקרית של החללית תהיה לאפיין את הגיאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וירחו כארון, כמו גם למפות את הרכב האטמוספירה ופני השטח שלהם. לאחר מכן, היא תמשיך החללית לחקור עצמים נוספים בחגורת קויפר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...