הרפובליקנים דוהרים לעבר מועמד פשרה
כשיותר משניים מתחרים על ראשות מפלגה אמריקאית – זה לא נגמר טוב. בסוף זה עלול להסתיים עם "ועדה מתווכת" שתבחר מועמד
באנגלית קוראים לזה Convention Brokered. גם השנה מתרבים דיבורים על אפשרות לוועידה כזאת, שכבר הרבה מאוד שנים לא הייתה. המועמד הרפובליקני האחרון שנבחר כך היה תומס דואי, ב-1948, שהפסיד. הדמוקרטי האחרון היה אדליי סטיבנסון, ב-1952, שהפסיד גם כן.
ארבעת המועמדים הרפובליקנים. צילום: אי-פי
מצב טבעי: מפלגה שמתקשה להסכים על מועמד, מועמד שמתקשה לגייס את הרוב הנדרש של צירים כדי להגיע לוועידה כמנצח - שני אלה אינם מעידים על עוצמה. ממילא הספקולציות הנמשכות על ועידה רפובליקנית "בתיווך" - כלומר ועידה שבה הצירים לא מצליחים להכריע בהצבעה אחת ונדרש משא ומתן עסקני כדי להגיע למועמד של פשרה - ודאי אינן מצערות את המועמד הבטוח של הצד השני, הנשיא ברק אובמה.
מיט רומני, עדיין המועמד המוביל, כבר היה אמור לנעול את המרוץ הזה, אבל בכל פעם החליק ונכשל. יכול להיות שעם כל הרצון והמוכנות והכסף, עם כל זה שמולו לא התייצבו יריבים שנחשבו חזקים במיוחד, רומני פשוט לא אהוד מספיק כדי לזכות במספר הצירים הנדרש לניצחון בהצבעה הראשונה בוועידה. כבר ברור שהמרוץ מתארך מעבר למה שרצה. אחרי שאיבד את איווה, נוצח בדרום קרוליינה, התאושש בפלורידה, הפסיד במיזורי, עכשיו מוטל בספק גם יצחונו הצנוע במדינת מיין.
שוב, כמו באיווה, צריך לבדוק מחדש את ספירת הקולות, ויכול בהחלט להיות שיפסיד. ועוד: במישיגן, שהייתה אמורה להיות של רומני בלי קרב, שהרי השם רומני מוכר וידוע לכל מי שמתגורר במישיגן (אביו של המועמד היה מושל פופולרי), מתנהלת מלחמה של ממש בין רומני לבין המועמד שזינק לפתע למקום הראשון בסקרים, ריק סנטורום.
במילים אחרות: בשלב זה לא ברור אם רומני יוכל לאסוף את מספר הצירים הדרוש, אך גם לא מסתמן עדיין מועמד אחר שיוכל לעשות זאת. זאת המתכונת לוועידה בתיווך. המתכונת לבעיה פוליטית.
צריכים להיות עיקשים עד הסוף
לא בכל פעם שרבו שמועות על ועידה כזאת הן גם התממשו. ועידה בתיווך היא משאלת לב מרגשת, חלום עיתונאי קטן, ולכן הנטייה להרהר בה מקדימה לעתים את המציאות. בשנת 2008, כאשר אובמה והילארי קלינטון נלחמו על כל ציר, הועלתה האפשרות הזאת. אם ג'ון אדוארדס, הכינור השלישי במרוץ ההוא, לא היה פורש, יכול להיות שזה היה קורה. אבל הוא פרש.
זה בעצם המפתח לוועידה שאיננה מוכרעת: שלושה מועמדים עיקשים מספיק כדי ללכת עד הסוף, להמשיך לאגור צירים. כשיש רק שני מועמדים, למשל רונלד רייגן נגד ג'רלד פורד ב-1976, הקרב יכול להיות צמוד מאוד, אבל למישהו יהיה בסופו של דבר רוב. כשיש שלושה, קשה יותר, מסובך יותר.
כדי ששלושת המועמדים שעדיין יכולים לנצח - רומני, סנטורום וגינגריץ' - ימשיכו במרוץ, הם צריכים להמשיך ולנצח. זה לא בלתי אפשרי: רומני ינצח במדינות החוף ובצפון מזרח
המדינה; סנטורום ינצח במערב התיכון (ניצח באיווה ומיזורי, עכשיו מתחרה היטב במישיגן); גינגריץ' ינצח במדינות הדרום; והמועמד הרביעי, רון פול, ימשיך גם הוא לכרסם במספר הצירים הפנוי.
יש כבר מנהיגים רפובליקנים שמייחלים לתוצאה הזאת. זו מבחינתם הדרך היחידה למנוע את מועמדותו של רומני. שרה פיילין, לשעבר המועמדת לסגנות הנשיא, אמרה שוועידה בתיווך לא תפגע במפלגה.
אחרים חרדים מפניה, וכבר מפליגים בתיאור המהומה שתתחולל בשידור חי אל מול פני האומה, ותרתיע בוחרים מתלבטים המחפשים מועמד יציב, בטוח. ממילא ועידה בתיווך לא הייתה מאז החלו המפלגות לבחור את מועמדיהן באמצעות בחירות מקדימות בכל המדינות (1972).
הלחץ להימנע מתסריט כזה, הסיכון הפוליטי הכרוך בו, יפעל גם על מועמדי השנה הזאת. הנה תסריט שנחמד לעסוק בו, אבל הסיכוי שיתממש נראה עדיין רחוק.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם