קחו פסק זמן

במקום לנתב את המהפכה הצרכנית לקוריוז החיסכון בוופל, רוצו להתמקח עם חברות האינטרנט והבנקים. שם נמצא הכסף האמיתי

יהודה שרוני | 21/2/2012 5:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מוקדי השירות של חברות התקשורת עמוסים בימים האחרונים עד כדי סכנת קריסה. לקוחות טורדניים, ובהם כותב שורות אלה, הופתעו לגלות שחברת הכבלים "הוט" ריסקה בשבוע שעבר את השוק עם מהירות גלישה של 100 מגה במחיר של 20 שקלים לחודש. אפילו גידי גוב, הפרזנטור של בזק, אובד עצות. הוא כבר צריך להזעיק את הדוד ממיאמי כדי להתמודד עם הצרה.

השקעה בהמתנה מעצבנת של 20 דקות מוכיחה בסופו של דבר את עצמה כמשתלמת. חיסכון של עשרות עד מאות שקלים בתשלום החודשי לחברות התקשורת מהווה את ההשקעה עם התשואה הגבוהה ביותר שניתן לקבל במערכת הצרכנות הישראלית. זה הרבה יותר משכר המינימום לשעה. זה כן לטלפון.
מנגד, יש חיילי שוקולד הבוחרים לבזבז את זמנם בקמפיינים בפייסבוק נגד חברת שטראוס על שמחיר פסק זמן בניו-ג'רזי שבארצות הברית נמוך ב-2.5 שקלים ממחירו בישראל.

טיפ קטן: גם אם לא תרחיקו עד ניו-ג'רזי תצליחו לרכוש את החטיף הפופולרי באחד מכפרי המיעוטים בגליל, בבני ברק או במארז של שלושה חטיפים במחיר הנמוך בעשרות אחוזים מהממוצע. ח"כ כרמל שאמה הכהן שמיהר לזמן ישיבה של ועדת הכלכלה בעניין, מוזמן לבטלה.

אלא שצרכנות הפייסבוק, המתמקדת בקוריוזים, עושה לעצמה חיים קלים. במקום לעודד את הצרכנים להתמקד במקומות שהחיסכון משמעותי יותר, הם מטיפים שם לחרמות. זה מזכיר את הקרב על הקוטג'. מחירו לצרכן (5.9 שקלים) נמוך כיום בשקל אחד בלבד ממחירו ערב המחאה החברתית. האם בשביל זה היה צריך את כל המלחמה?

באיזה ארגז כלים צריך לצייד את הצרכן הישראלי הממוצע ללמוד להתמקח ולחסוך? הוא פשוט צריך להקצות חצי שעה ביממה מזמנו (רצוי בשעות הצהריים) בלימוד גזרת המחירים ובאמנות המיקוח. ישראל של שנת 2012 היא בזאר טורקי שבה כל דבר הוא בר מיקוח. הצעת מחיר לפוליסת ביטוח מחברה לביטוח ישיר (מחיר תעריפון) היא בסך הכל הצעת פתיחה, שסופה להסתיים בדיל הכולל חיסכון של מאות שקלים.

"שיטת מצליח" עובדת גם במערכת הבנקאית. תשלום דמי שמירה (על מה בדיוק שומרים) של 0.5% עבור תיק ניירות ערך אינו גזרת גורל. לקוח עם תיק השקעות גדול יכול לאיים שבאמצעות העמלה שהוא משלם הוא מסוגל להעסיק חברת שמירה שלמה. העמלה כמובן תרד.

גם בקרב על דמי הניהול בקופות הגמל איננו

זקוקים לפטרוני הפוליטיקה הישראלית או להתערבות המפקח על הביטוח. גם כאן שיטת "עשה זאת בעצמך" מוכיחה את עצמה מצוין. לקוח עם קופת גמל בהיקף 100 אלף שקלים ומעלה שמצליח לקצץ 0.5% מדמי הניהול - חסך 500 שקלים לשנה.

צריך לזכור שבבתי ההשקעות, בחברות הסלולר, בהוט, ביס ולמעשה בכל חברה אחרת פועלות מחלקות לשימור לקוחות. לעובדים משלמים שם כדי שיהיו מוכנים "להתאבד" על כל לקוח שמאיים לעזוב. אם המוקדן לא עוזר, האחראי עליו כבר יעשה את העבודה. מדובר באיום אפקטיבי שכן מעבר בין ספקי השירות קל הרבה יותר מחציית תעלת למאנש בשחייה.

כיום לא רק שזאת לא בושה להתמקח, אלא זו מצווה. ספקי השירותים למיניהם יודעים את זה, והם מחכים לכם. רק תבואו.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים