בג"ץ קבע: תוקפו של חוק טל יפוג באוגוסט הקרוב
ברוב של שישה שופטים מול שלושה, קיבל העליון את העתירות שהוגשו נגד החוק המסדיר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות, וקבע כי הכנסת לא תוכל להאריך את תוקפו. "התקווה שתלו בחוק נכזבה", כתבה הנשיאה ביניש. בדעת מיעוט: הנשיא הבא גרוניס
העותרים בירכו על החלטת העליון. התנועה לאיכות השלטון מסרה כי "היום נמחה כתם אדום מספר החוקים ובוטל חוק המפלה בין דם לדם". איתי בן חורין, חבר הנהלת הפורום לשיוויון בנטל, אמר כי "זה יום היסטורי ומרגש. חגיגת ההשתמטות מתחילה להסתיים ועכשיו הלחץ עובר לכנסת, שחייבת לחוקק חוק שבו כולם משרתים שירות צבאי או אזרחי, ואנחנו נוודא שזה יקרה".
זהבה גלאון, יו"ר מרצ שעתרה גם היא נגד החוק, הגדירה את ההחלטה "ניצחון חשוב לעיקרון השוויון", ואמרה כי "ממשלות ישראל בעשור האחרון הצטיינו בהתחמקות מחובתן לממש את עיקרון השוויון ופעלו על פי העיקרון של 'תחמנותם אומנותם'. טוב שבג"ץ שם קץ להשתמטות החרדים". חבר הכנסת לשעבר רן כהן הוסיף כי "בג"ץ זה הוא בעל חשיבות לאומית וקובע כי אסור להבדיל בין דם לדם".
פסק הדין המרכזי בעניין ניתן על ידי הנשיאה דורית ביניש ואליה הצטרפו השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל. בפסק הדין נקבע כי החוק אינו מידתי, מכיוון שקיימים בו חסמים טבועים המונעים את הגשמתו הלכה למעשה. ביסוד חקיקת החוק, הוסיפה ביניש, עמדה תקווה "שהחוק יעורר תהליך חברתי שיביא לכך שאף ללא הטלת חובה כלשהי, חרדים יבקשו להתגייס או להצטרף לשירות אזרחי, אך התקווה שתלו בחוק נכזבה".
מסקנת שופטי הרוב התבססה על ניתוח הנתונים שהוצגו על ידי המדינה. ניתוח הנתונים, ציינה הנשיאה, מצביע על כך שחוק דחיית השירות נכשל. כך, למשל, עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים שהוקמו בצה"ל מכוח החוק כ-600 חרדים בלבד. לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים, ומרבית החרדים שיצאו לשנת הכרעה חזרו למעמד "תורתם אומונתם".
השופט רובינשטיין, שהגדיר את החוק כ"ניסוי חברתי שלא צלח", ציין כי ההליכים השיפוטיים בשאלת גיוס בחורי הישיבות וחוק טל אמנם הביאו לשינוי מסויים בחברה החרדית, אך לשיטתו "קצב ההליכה לקראת שוויון נותר מדשדש, והשותפות בנטל, ולוא שותפות
השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרף המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, סברה בדעת מיעוט כי לא יהיה נכון להכריע בשלב זה לגבי העתירה, וכי יש לתת לגורמים המוסמכים שהות נוספת לקדם את תכליות החוק. "נדמה שלאורך כל הדרך היה ברור שנדרש זמן רב כדי לחולל שינוי חברתי לצמצום אי השוויון, וכי אין מדובר בתהליך שיתרחש כהרף עין", כתבה ארבל. "התמונה העולה מהנתונים מעידה על התקדמות באופן יחסי למצב שקדם לחוק".
השופט אשר גרוניס סבר, בדעת מיעוט, כי יש לדחות את העתירות, מכיוון שאין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית על חוק של הכנסת במקרה בו הרוב העניק זכות יתר למיעוט. לדבריו, גם אם יתקבלו העתירות ולתמידי הישיבות יחויבו בגיוס, הדבר לא יתרחש בפועל. "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה", כתב גרוניס. "שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם