בג"ץ אישר את חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות
ברוב של שמונה שופטים דחה בית המשפט העליון את עתירת אנשי השמאל, שטענו כי החוק מפלה על רקע פוליטי-אידיאולוגי. שופטי הרוב קבעו כי החוק אכן פוגע בעיקרון השוויון על בסיס לא רלוונטי, אך תכליתו ראויה. השופט ג'ובראן נותר בדעת מיעוט

בדעת הרוב, מפיה של הנשיאה דורית ביניש, קבע בית המשפט כי החוק אכן פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, וקובע הסדר של אכיפה בררנית ביחס למתנגדי ההתנתקות, קבוצה מובחנת שלה רוב פוליטי בכנסת. ביניש נטתה לראות בדבר "פגיעה העולה כדי הפרת רף השוויון החוקתי".
עם זאת, ציינו שופטי הרוב כי תכליתו של החוק ראויה. "הליך ההתנתקות היה אירוע מורכב וטראומטי בהיסטוריה של החברה והציבור בישראל", כתבה ביניש. "ההתמודדות עמו הייתה - ונותרה - משימה מורכבת מעין כמותה. אין ספק כי הפצע שנפער בעקבות ההתנתקות טרם הגליד, וכי תהליך הפשרה החברתית וההאיחוי של הקרע נותר מורכב".
בסיכומו של דבר קבעו שופטי הרוב כי למרות הפגיעה בעיקרון השוויון, "ניתן לייחס לחוק תועלת חברתית העולה על הנזק שעתיד להיגרם ממנו וזאת נוכח המגבלות שנקבעו בחוק ומשמעותו המעשית המצומצמת", וכי אין הכרח להתערב בהחלטת המחוקק.
השופט ג'ובראן, בדעת מיעוט, ביקש לקבל את העתירה ולפסול את החוק. "לטעמי, הפסיעה בדרך זו תוביל לפגיעה חמורה בשוויון, פגיעה שאינה יכולה להתקיים", כתב. "חוק זה, אף שנועד הוא להיטיב ולפייס, עלול ליצור פילוג ותחושה של איפה ואיפה, מקום בו אחד מובחן מחברו רק על בסיס אמונותיו".
את העתירה נגד החוק הגישה לפני כשנה וחצי קבוצה של אנשי שמאל, בהם כאלה שנעצרו בהפגנות פוליטיות. בין העותרים יוסי שריד, אורי אבנרי, אייל ניר, סמי מיכאל, רונית מטלון ונתן זך.
העותרים הגדירו את החוק "חקיקה אנטי דמוקרטית קיצונית ומאיימת", והשוו בין ההפגנות נגד ההתנתקות וההפגנות בשייח' גראח. לטענתם, אף שבשני המקרים מדובר במחאה פוליטית ובעבירות זהות (התקהלות אסורה), נהנו רק אנשי הימין מחנינה. "זוהי פגיעה מובהקת, בלתי מידתית, בשוויון על יסוד פוליטי-אידיאולוגי", טענו העותרים, שקבלו על המעמד הייחודי לו זכתה ההתנגדות להתנתקות.
הערב, לאחר דחיית העתירה, מסרו עורכי הדין יפתח כהן ועומר שץ, באי כוחם של העותרים, כי "דמוקרטים והומניסטים ישראלים,
החוק לחנינת מתנגדי ההתנתקות, שיזם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ואושר בכנסת לפני כשנתיים, קובע כי יופסקו ההליכים המשפטיים ויבוטלו הרישומים הפלילים נגד אזרחים ישראלים שהואשמו במחאה בלתי חוקית נגד ההתנתקות.
על פי החוק, יופסק ביצוע גזר דינו של אדם שהורשע בעבירה שנעברה מתוך מניע של התנגדות לפינוי, ויופסקו הליכי גיבוש כתב האישום נגד מי שטרם הועמד לדין. החוק קובע כי החנינה לא תחול על מקרים שבהם סוכנו חיי אדם, על עבירות הקשורות בחומרי נפץ או אלימות חמורה או על נאשמים שלהם עבר פלילי.