אין פרטנר
משנתה של חנין זועבי: נישלנו אותם, גירשנו אותם, אנחנו כובש אכזר. לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית. ליהודים? נראה שלא
ההבלים של האישה העלובה הזו מסבירים מצוין איך קרה שהשמאל נעלם, למה "מחנה השלום" נגוז, מדוע המו"מ לשלום התפוגג, מדוע התחושה ש"אין עם מי ועל מה לדבר" קנתה לה אחיזה מרשימה במרכז השיח הציבורי בישראל. כי לא רק כאן אצלנו יש שמאל הזוי וימין מטורלל, בצד השני זה הרבה יותר קשה ולא פחות מדכא.
קושמרו לא חסך מזועבי כלום. כל השאלות היו שם, ולמרבה הצער גם התשובות. משנתה של הגברת פשוטה: נישלנו אותם, גירשנו אותם, אנחנו כובש אכזר, הפתרון היחיד הוא הקמת מדינה פלסטינית שם ומדינה דו-לאומית כאן. נשבע, לא שיניתי כלום. לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית. ליהודים? נראה שלא.
לא יהיו יהודים במדינה הפלסטינית, אבל יהיו הרבה מאוד ערבים במדינה היהודית, וזה עוד לפני זכות השיבה. מתי יש לצה"ל זכות להגיב, לפעול, לתקוף, שאל אותה קושמרו, והיא ענתה: "רק אחרי שלא יהיה כיבוש". אז מה עם עזה, שאל קושמרו, הרי בעזה כבר אין כיבוש, והגברת לא מתבלבלת: "אין כיבוש, אבל יש שליטה", ולך תדע מתי מבחינתה אין שליטה, ואיך צריכה מדינה להגיב כשיורים על אזרחיה אלפי רקטות כבר קרוב לעשר שנים.
נניח שעד כאן דעותיה של זועבי עדיין נסבלות. ואז קושמרו שאל אותה אם יש לה משהו טוב להגיד על המדינה שבה גדלה וחונכה, המדינה שמקבלת אותה כחברת כנסת, משלמת לה שכר נדיב ומחזיקה לה צוות עוזרים כדי שתוכל לטנף אותה ולהצטרף לאלה השואפים להשמידה.
"כלום", אמרה זועבי, "שום דבר, אף מילה טובה אין לי על המדינה", ובעוד היא מדברת בפריים-טיים הטלוויזיוני הכי יוקרתי של המדינה הזו, התקיימה בחיפה, בתיאטרון מכובד, הפגנה של חבריה בעד בשאר אסד. נגיד שנית: בעד בשאר אסד.
המקום היחיד בעולם, למעט ארמון הנשיאות בדמשק, שבו עדיין יש הפגנות בעד אסד הוא ישראל. המקום שבו מצבם של בני המיעוט הנוצרי,
המקום שבו עיתון מרכזי ומשפיע מקדיש כמעט את כל העמוד הראשון שלו למאמר בעניינו של שוהה בלתי חוקי פלסטיני שהופקר למוות הוא ישראל. המקום שבו מצבם של האזרחים הערבים הוא הטוב ביותר, בהפרש עצום, מאשר בכל שאר המדינות (הערביות) האחרות, מכל הבחינות: חינוך, בריאות, השכלה, חירות אישית; כן כן, ישראל.
כן, יש עדיין פערים ועיוותים, אבל אסור לשכוח שהצעיר הערבי נהנה מיתרון של שלוש שנים תמימות על פני עמיתו היהודי (שמשרת בצה"ל). כל אלה עוברים לחנין זועבי ליד האוזן.
מעניין מה היה עולה בגורלה בעזה, תחת שלטון חמאס, או במצרים הנוכחית עם "האחים המוסלמים". היא יכולה להתעניין אצל הקופטים. לא כיף להם. ועוד לא דיברנו על סוריה.
אז צפיתי, לבושתי, בראיון הזה עם חנין זועבי, שמכהנת בכנסת בזכות חסדי בית המשפט העליון, ונדמה לי שהעניין הזה בר תיקון. בכל פעם שאני כותב על התופעה הזו או על האישה העלובה הזו, זורמים לא מעט מיילים מאזרחים ערבים שנשבעים שהמנהיגים שלהם בכנסת מייצגים בקושי שליש מהציבור שלהם ברחוב ובבית. אז חברים, אם העתיד המשותף שלנו כאן באמת מעניין אתכם, תיפטרו כמה שיותר מהר מגברת זועבי ודומיה. מגיע לכם, וגם לנו, משהו אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם