קופת השרצים של ולדימיר פוטין נחשפת
שבוע לבחירות לנשיאות, יצא לאור ספר שמתאר עשרות מקרי שחיתות שבהם היה מעורב לכאורה ראש הממשלה הנוכחי
מאשה גסן, עיתונאית יהודייה-רוסייה שמתגוררת במוסקבה, פרסמה בסוף השבוע את הספר "האיש ללא פנים - עלייתו הלא סבירה של ולדימיר פוטין". בספר מביאה גסן פרטים שראש ממשלת רוסיה בוודאי לא יאהב לקרוא, ובהם עדויות על מעשים לא כשרים לכאורה שביצע במהלך כהונתו כבכיר בעיריית סנט פטרבורג ושמוכיחים לכאורה כיצד צבר את הונו, שמוערך בכ-40 מיליארד דולר.
לצורך כתיבת ספרה איתרה גסן את מרינה סלייה, אחת ממנהיגות התנועה הדמוקרטית בלנינגרד, שהפכה לסנט פטרבורג. במסגרת תפקידה כראש הוועדה לקשרי חוץ בעירייה חקרה סלייה את עלייתו המהירה לשלטון של פוטין, והפרטים שהיא מגלה בספר הם אלו שגם גרמו לה לעבור להתגורר בכפר נידח ברוסיה מחשש שהיא יודעת קצת יותר מדי - מה שעלול להעמיד את חייה בסכנה.
סלייה מספרת לגסן שבתחילת שנות ה-90 עיריית סנט פטרבורג הייתה נתונה במצב כלכלי קשה, שגרם לראשי העיר להנפיק רישיונות יצוא לחברות מקומיות על מנת שימכרו סחורה למדינות אירופה בתמורה למזון ולתרופות שיעשו את דרכם לרוסיה.
לדבריה, פוטין, ששימש אז עוזרו של ראש העיר אנטולי סובצ'ק, חתם על הסכמי יצוא בשווי מיליארד דולר. ואולם רק פחות מעשירית מהסכום, 92 מיליון דולר, תועדה באופן רשמי. החברות שעמן נחתמו ההסכמים נבחרו באופן אישי על ידי פוטין, ההסכמים עצמם היו על גבול הלא חוקיים, העמלות הגיעו לגובה של שליש מסכומי החוזים שנחתמו, והמזון או התרופות שהיו אמורים להגיע לרוסיה מעולם לא הגיעו. גורלם של 900 מיליון הדולרים האחרים מעולם לא נודע. הם פשוט נעלמו, כך נטען.
סלייה, כך מעידה גסן בספרה, בטוחה כי הכסף עשה את דרכו ישירות לכיסו של פוטין. בשלב מסוים המליצה סלייה על פתיחת חקירה נגד פוטין, מה שמעולם לא קרה, אך שש שנים מאוחר יותר היא נאלצה להימלט אל כפר נידח "בעקבות איומים כה מפחידים עד כי אינני יכולה לפרט מהם", כדבריה . זו אולי גם הסיבה לכך שלקח לגסן לא פחות משנתיים כדי לשכנע את סלייה לספר את הפרטים האלו.
גסן, שנולדה למשפחה יהודית והיגרה לארה"ב בצעירותה, הינה לסבית מוצהרת שמתגוררת כיום עם בת זוגה ועם שני ילדיהן, וויה בן ה-13 המאומץ ויעל בת ה-11 שנולדה באמצעות הפריה מלאכותית.
בראיון שהעניקה ל"טלגרף" הבריטי לרגל צאת ספרה בבריטניה, גסן לא חסכה במילים קשות כשתיארה את פוטין, ובין היתר כינתה אותו "הסנדק של המאפיה הרוסית". היא טענה גם שאף על פי שהוא עתיד כנראה לזכות בבחירות לנשיאות שייערכו ביום ראשון הקרוב, לא ייקח זמן רב עד שנחזה בנפילתו של האיש החזק ברוסיה.
"פוטין ינצח כי אלו לא בחירות אמיתיות, אבל אני חושבת שזו תחילת הסוף שלו. קשה להעריך כמה זמן זה ייקח, אבל אני מאמינה שזה עניין של חודשים ולא שנים. כך לפחות אני מקווה". לדבריה , פוטין הוא "איש ללא פנים שקודם לתפקיד הנשיא על ידי אנשים שונים ואנשי המשטרה החשאית שרצו 'להמציא'
בספרה מפרטת גסן את כל תהליך עלייתו של פוטין לשלטון, שלב אחר שלב, החל מחלומו בגיל צעיר להיות מרגל, דרך עבודתו בעיריית סנט פטרבורג, מעברו לקרמלין בשנת 1996 לתפקיד ראש שירות הביטחון הפדרלי, ועד שנותיו הראשונות בשלטון. היא מקפידה להזכיר את קשריו עם האוליגרכים שתמכו בו תמורת הטבות שונות ואת הדרך שבה נפטר מאלה שלא סרו למרותו, אך אלה עובדות שכבר פורסמו בעבר.
היא גם מטפלת בכמה נושאים רגישים מאוד שחלקם פורסמו באופן חלקי מחוץ לרוסיה, ורובם נותרו כל השנים בגדר שמועה. כך למשל, גסן מתייחסת לסדרת הפיצוצים בספטמבר 1999 שזעזעו את רוסיה והובילו לפלישה לצ' צ'ניה ולמיצובו של פוטין כמנהיג חזק.
רוסיה סבלה אז מסדרת פיצוצים בבנייני מגורים שגרמה למותם של מאות רוסים, וגסן מאמצת תיאוריית קשר שכבר פורסמה לפני כמה שנים, אשר לפיה הפס"ב, יורשו של הקג"ב, הוא שעומד מאחוריהם, ולא הטרוריסטים הצ' צ' נים. "כל הסימנים מצביעים שפוטין ידע על כך", קובעת גסן. היא גם מספרת כי כאשר ניסתה לחקור את העניין, קיבלה שיחת טלפון מתובע המעורב בעניין שאיים עליה כי "תצטער אם לא תרד מהנושא". זמן קצר אחר כך הופיע אדם שהעמיד פני פועל והסתובב בסמוך לדירתה 24 שעות ביממה. כמו כן, קווי הטלפון שלה נחתכו באופן מסתורי. גסן לא חוסכת גם בדוגמאות לחמדנותו של פוטין. אחת מהן אירעה בשנת 2005, כאשר הוא אירח בסנט פטרבורג קבוצת אנשי עסקים אמריקאים. בשלב מסוים הוא ביקש מרוברט קראפט, בעלי קבוצת פוטבול מפורסמת, לנסות טבעת יהלום גדולה שענד על אצבעו. לאחר שניסה אותה, אמר פוטין: "היית יכול להרוג מישהו עם זה", ולתדהמת הנוכחים הכניס את הטבעת לכיסו. לאחר שהמקרה פורסם בתקשורת האמריקאית, פרסם קראפט הודעה שבה טען כי הטבעת הוענקה לפוטין במתנה, בניסיון למנוע מבוכה נוספת.
גסן פסימית בנוגע לאפשרות שהספר על פוטין יפורסם ברוסיה. "אני יודעת שכנראה גם מאזינים לטלפון שלי ועוקבים אחריי, אבל זה לא יוצא דופן. עם זאת, לא איימו עליי". במענה לשאלה אם לא בטוח יותר מבחינתה להתגורר כעת בארה"ב, אמרה גסן: "זה נכון, אבל השותפה שלי לחיים היא רוסייה, ויהיה קשה לקום ולעבור סתם כך. יש תיאוריה ברוסיה שאומרת שלפוטין יש אויבים ובוגדים. לאויבים יש זכות לחיות, גם אם הוא לא מחבב אותם; לבוגדים אין זכות לחיות. אני אוהבת את התיאוריה כי אני כנראה אויבת מובהקת של פוטין, אז אני בטוחה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם