אושר סופית: לוקים במחלת הפוליו יפוצו
מליאת הכנסת אישרה את החוק לפיו מי שלקה במחלת שיתוק הילדים בארץ מוצאו יקבל פיצוי חד פעמי של 120 אלף שקלים וקיצבה חודשית

על פי הצעת החוק, מאות נפגעי הפוליו יקבלו פיצוי חד פעמי של כ-120 אלף שקלים וכן קצבה חודשית. חבר הכנסת פיניאן, נפגע פוליו בעצמו, יהיה אחד הנהנים מהחוק החדש והוא התחייב במליאה לתרום את הכספים שיקבל לארגוני נכים וצדקה.
פיניאן ציין כי ועדת האתיקה של הכנסת דנה פעמיים בעניין והחליטה לאפשר לו לקדם את הצעת החוק על אף הטענות לניגוד עניינים בשל כך שלקה במחלה בעצמו.
על פי החוק לפיצוי נפגעי פוליו משנת 2007, רק חולים שלקו בישראל במחלת שיתוק הילדים יהיו זכאים לפיצוי חד פעמי ולקצבה חודשית, וזאת רק אם נגרמה לחולה נכות בשל אותה מחלה.
לעומת זאת, הצעת החוק שאושרה היום תחול גם על מי שטופלו ונותחו בישראל בשל מחלת שיתוק ילדים עד לשנת 1970, אף אם לקו במחלה מחוץ לישראל. בכך למעשה המדינה מביעה את מחוביותה כלפי חולים אלה.
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד), הציג את ההצעה שהוכנה בוועדה ואמר כי "הטיפולים הרפואיים שניתנו לחולי הפוליו בישראל עד סוף שנות ה-60 תאמו את הידע הרפואי שהיה קיים בישראל ובעולם באותם ימים, אולם בדיעבד התברר כי חלקם היו
"מאחר ובחלק גדול מהמקרים קשה להבחין בין הנכות שגרמו הניתוחים לבין זו שגרמה המחלה", הסביר, "הוצע לפצות את חולי הפוליו על הנכות שנגרמה להם בשל אותה מחלה, לרבות בשל הניתוחים שעברו בגללה".
כץ ציין כי "הצעת החוק אינה גורעת מההלכה שקבע בית המשפט העליון, בבג"ץ שמואל גרויצמן נגד המוסד לביטוח לאומי, לעניין תחולת החוק על חולים שלקו במחלת שיתוק ילדים בארץ ישראל לפני קום המדינה".
בוועדה צוין כי הרוב המכריע של חולי הפוליו שטופלו בארץ בשנות השבעים עברו ניתוחים, שגרמו לנזקים ארוכי טווח לחולים. זאת לעומת הטיפולים שקיבלו, אשר גרמו בשעתם לסבל ולכאבים, אך ככלל לא גרמו לנזקים לטווח הארוך.
במישור הראייתי, כיום כמעט ובלתי אפשרי להוכיח קבלת טיפולים כגון פיזיותרפיה או בידוד, בתקופה של לפני למעלה מארבעים שנה. זאת לעומת ניתוחים אשר את ביצועם ניתן להוכיח גם היום, בין היתר, משום שהם הותירו צלקות בגוף האדם.
