ממשלת יפן חששה: ניאלץ לפנות את טוקיו
ועדת חקירה שבדקה את ההתנהלות בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה קבעה כי רה"מ הציל את יפן כאשר הורה לעובדי הכור להישאר
ניסיונות לאטום את הכור בפוקושימה. צילום: רויטרס
30 פרופסורים, עורכי דין ועיתונאים שפעלו מטעם קרן היוזמה לבנייה מחדש של יפן, ארגון פרטי חדש לעיצוב מדיניות, בחנו בששת החודשים האחרונים את תגובתן של הרשויות לקריסת הכורים במתקן בפוקושימה לאחר רעידת האדמה והצונאמי ב-11 במרץ אשתקד. בין השאר הם ראיינו גורמים בכירים ובהם ראש הממשלה בזמן האסון, נאוטו קאן.
על פי עותק של הדוח שחיבר הצוות בראשותו של יושי פונבאשי, לשעבר עורך היומון הנפוץ אסאשי שימבון, הממשלה לא ידעה מה המצב בדיוק בכורים והחלה לדון באפשרויות הקיצוניות ביותר, כולל היווצרות של "תגובת שרשרת שטנית" שתגרום לדליפה רדיואקטיבית שתאלץ לפנות את עשרות מיליוני תושבי טוקיו.
עוד עולה מהדוח כי הטיפול באסון החמור נקלע לא פעם לקשיים בשל משברי אמון בין קאן, מנהלי חברת החשמל של טוקיו ומנהל המתקן בפוקושימה. הוועדה תיארה שיחות טלפון מבוהלות בין המנהל מסאו יושידה לבין בכירים בממשלה, שבהן הוא אמר כי הוא יוכל להציל את הכורים אם עובדיו יישארו, אבל נשיא חברת החשמל הציג גישה הפוכה.
על אף שפונבאשי מאשים את הממשלה כי היא יצרה פאניקה בציבור כאשר ניסתה להנמיך את החששות מפני השלכות המשבר בימים הראשונים שאחרי האסון, הרי שהוא משבח את קאן על החלטתו להורות לעובדי הכור להישאר במתקן הפגוע.
"לראש הממשלה קאן יש מינוסים ויש לו טעויות", אמר פונבאשי. "אבל החלטתו להסתער לעבר חברת החשמל של טוקיו (האחראית על המתקן בפוקושימה) ולדרוש שהיא לא תרים ידיים הצילה את יפן".
יוקיו אדאנו, שהיה מזכיר הממשלה בזמן האסון, הודה היום
כי הוא חשש מהתסריט החמור ביותר ב-15-14 במרץ. "פעלתי מתוך תחושה עזה של משבר, שתחת נסיבות מסויות זה אכן יכול להתרחש", אמר במסיבת עיתונאים.
עם זאת, הוא טען כי לא הייתה לו ברירה אלא לשמור על שתיקה פומבית למרות היותו דובר הממשלה. "שיתפתי בכל המידע. לא הייתי בעמדה שבה, בתור מישהו שאינו מומחה, יכולתי לדבר ללא אחריות מתוך התרשמותי האישית ומתוך תחושת המשבר שלי", אמר. "הצגתי הערכות והחלטות של הממשלה, סוכנויות הממשלה ומומחים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם