ביהמ"ש מוכן להכיר בשתי אמהות לילד אחד
לראשונה בישראל הסכים בית המשפט להכיר בזוג לסביות, שאחת מהן ילדה ילד מביצית של השנייה, כאמהות לילד משותף. "זאת זכות טבעית"
אילוסטרציה הריון לסביות צילום: אלי דסה
מדובר בהחלטה חלקית שניתנה בעקבות דרישתן של שתי נשים לסביות שאחת מהן הולידה ילד מביצית של השנייה, שהופרתה והושתלה בגופה. בשנת 2006 אישרה המדינה את ההליך, אך לבנות הזוג הוסבר שאין לכך קשר לרישומי ההורות ושתורמת הביצית תצטרך לאמץ את התינוק שיוולד.
השתיים החליטו להיאבק בקביעה ולדרוש להתייחס למקרה שלהם כאילו היתה זו תביעה לאבהות בנסיבות דומות. שתי הנשים טענו כי דחיית התביעה שלהן תפלה אותן לרעה בשל נטייתן המינית.
לטענתן, גבר כלשהו שהיה טוען לאבהות היה נרשם במרשם האוכלוסין על בסיס זיקה גנטית. אבל השופטת חלקה על טיעון זה והביאה דוגמאות לכך שגם חרף "זיקה גנטית" היו אבות ביולוגיים שלא הוכרו כ"אבות משפטיים", כאשר לא היתה זו טובתו של הקטין. מעבר לכך, ציינה השופט מילר כי החוק ישראלי אינו מגדיר בצורה ברורה מה הופך אדם להורה.
"פסק דין חשוב ומפתיע"
במקרה זה, מצאה השופטת כי טובתו של הילד היא שהמדינה תכיר בשתי האימהות ולא תאלץ את זו שלא ילדה אותו לאמץ אותו בהליך רשמי. "יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש להכיר בדבר באופן אוטומטי", כתבה השופטת מילר והורתה לשירות המבחן להגיש לה תסקיר שיקבע האם גם לדעת הגורמים הסוציאליים טובתו של הילד היא ברישום שתי הנשים כאימהותיו.
"פסק הדין מצמצם ולו במעט את הפער שנוצר בישראל בין טכנולוגיות הפריון המתקדמות לבין המצב החוקי החסר", אמרה עו"ד נעמה צורף הלוי,
המייצגת את שתי האמהות. "פסק הדין החשוב הזה התקבל אצלנו בהפתעה גדולה, בדיון הראשון בתובענה שנערך לפני שלוש שנים בית המשפט עמד לדחות אותה על הסף ובמילים פשוטות היה כפסע מלזרוק אותנו מכל המדרגות".
למרות שפסק הדין לא קובע באופן סופי כי האם המבקשת תרשם כ"אימו המשפטית" של הילד, אלא משאיר פתח לתסקיר שירותי הרווחה, עו"ד צורף הלוי מסבירה כי מדובר בעניין יחסית טכני וכי לאור דברי השופטת, האפשרות ששירותי הרווחה יקבעו אחרת היא קטנה מאוד.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם