"פוטין יבין שאין לו
ברירה חוץ מרפורמות"
שר החוץ של ליטא מקווה שארצו תוכל להשפיע על רוסיה להפוך לדמוקרטית יותר. הוא מבהיר: צמצמנו את ממדי האנטישמיות
השבוע הגיע אז'ובליס לביקור ראשון בישראל כדי לשקם את התדמית, להדק את שיתוף הפעולה בין המדינות - ולחגוג 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים. בסביבתו הדגישו שליטא הקצתה בשנים האחרונות 53 מיליון דולר לפיצויי הקורבנות, השקיעה מאות אלפי דולרים בהקמת ספרייה יהודית והחליטה לשקם את הרובע היהודי בווילנה ולהציב שמירה על בית הקברות היהודי.
נוסף על כך, הפכה ליטא בשנים האחרונות לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה: רק בשלוש השנים האחרונות נערכו יותר מ-25 ביקורים רמי דרג בין המדינות, קשרי הסחר גדלו בעשרות אחוזים, וליטא היתה בין הבודדות שהצביעו עם ישראל נגד קבלת הפלסטינים לאונסק"ו.
"אנחנו רוצים לאמץ את המודל הכלכלי הישראלי שמקדם את תעשיית ההייטק ומנצל את המוחות שלו", אמר אתמול השר, "ובאשר לתמיכתנו בישראל, אנחנו חושבים שצריך להבין את דאגות הביטחון שלה, כפי שהיינו רוצים שיכירו בשלנו".
אולם חרף ההתקרבות הרבה בין המדינות, הליטאים הופתעו לגלות שחלק ניכר מהזמן שלו - החל בביקור ביד ושם, דרך פגישותיו בכנסת וכלה במפגשיו עם עיתונאים - נאלץ אז'ובליס להקדיש להסברים על היחס הסלחני בארצו כלפי האנטישמיות וכלפי הליטאים שטבחו ביהודי המדינה במהלך השואה.
הליטאים התנגדו לכיבוש הסובייטי בשנות ה-30 וייתכן שאפשר להבין מדוע קיבלו את הצבא הנאצי כמשחרר, אך הם עדיין השתתפו בהתלהבות ברצח כ-95% מיהודי ליטא. איך אתם מתמודדים עם הכתם האפל הזה?
"עד לפני 22 שנה, בתקופת הכיבוש הסובייטי, אף אחד לא דיבר על הזוועות שביצעו הנאצים ומשתפי הפעולה הליטאים שלהם. כשהתחלנו לחשוף את הדברים, זה היה שוק גדול להרבה מאיתנו. זה לא היה תהליך קל, והוא עדיין לא פשוט. אנחנו צריכים לעשות עוד הרבה כדי לכתוב מחדש פרקים בהיסטוריה כך שישקפו את מה שבאמת אירע. אני חושב שאנחנו בסך הכל מצליחים לא רע, לפחות באופן שאנחנו מחנכים את הציבור ולא חוששים להביט בעברנו. אנחנו עובדים עם שותפינו ביד ושם ובמוזיאון השואה בוושינגטון, ושלחנו כבר כ-3,000 מורים להכשרות בנושא, מאות מהם ליד ושם.
"בנוסף לפיצויים ולהשקעות באתרים היהודיים, רק לפני כשנה חוקקנו חוק שאוסר הצגה בציבור של סמלים נאציים או קומוניסטיים ומאפשר לשלוח את העבריין לשתי שנות מאסר. אני חושב שכל אלה הם התחלה טובה מאוד".
ועדיין יש דוגמאות רבות לאנטישמיות קשה ולהכחשת שואה בתקשורת הליטאית, בכלל זה בעיתונים מובילים במדינה. איך אתה מסביר את העובדה שהשיח האנטישמי כל כך נסבל?
"ראשית, אנחנו לא יכולים לסגור עיתונים אם אנחנו לא מרוצים ממה שהם כותבים. שנית, כתבות כאלה לא מופיעות לעתים קרובות. ולבסוף, חלק מהכתבות האלה מנופחות על ידי גורמים מסוימים שמחפשים כל טעות קטנה שלנו כהוכחה לחוסר כנותנו או למשחק כפול שלנו.
70 חברי פרלמנט אירופי, ובהם שמונה ליטאים, חתמו באחרונה על הצהרה נגד הניסיונות להמעיט בייחודיות של השואה ונגד הניסיונות לשכתב את ספרי ההיסטוריה כך שישקפו את רעיון "רצח העם הכפול", ששם את היטלר ואת סטלין באותה משוואה. לפי הדיווחים, אתה הגדרת את ההצהרה הזו כפתטית, והדוברת שלך הוסיפה שההבדל היחיד בין היטלר לסטלין הוא גודל השפם.
"האידיאולוגיות של שניהם היו מבוססות על שנאה, ואלה שפעלו בשמם היו אחראים לזוועות קשות. אנחנו לא מכחישים את הייחודיות של השואה. הבעיה שלנו היתה שבהצהרה הזו לא נאמר כלום על פשעיו של סטלין, היא הייתה חד-צדדית. אני לא יודע מי טבע את המונח הזה'רצח עם כפול'. אירופה צריכה לדעת את ההיסטוריה שלה. כמו שאנחנו לומדים על פרנקו ועל פשעיו, אני רוצה שבספרד ילמדו על הפשעים של הסובייטים".
אבל מדבריך ניתן להבין שאתה מתייחס לפשעי סטלין באותו האופן כמו לפשעיו של היטלר. הרי סטלין לא ביקש להשמיד עם שלם.
"האידיאולוגיה הקומוניסטית לא הייתה נגד עם כלשהו, אבל נגד מעמדות ואמונות שונים. הם אפילו גירשו אספני בולים בטענה שהם אויבי העם".
היחסים בין רוסיה לליטא מתוחים מאז התפוררות ברית המועצות. עכשיו, כשפוטין חזר באופן רשמי לנהל את העניינים, אתה מצפה שהם יידרדרו שוב?
"העסקים והמסחר שלנו עם רוסיה בעלייה, אבל בכל הקשור לעבר - יש רק התקדמות מעטה. כשאני מדבר עם חבריי הרוסים, אני אומר להם שייקחו דוגמה מאיתנו ויביטו בעברם האפל במקום להסתירו. בנוסף, היחס הזהיר שלנו כלפי המשטר ברוסיה נובע מההתחמשות הצבאית העצומה וחסרת התקדים שלו בקלינינגרד (המובלעת הרוסית בין ליטא לפולין, מ"ד). הם מציבים שם מערכות למתקפה, לא להגנה. אנחנו מנסים לשכנע אותם שאין צורך בכך, אבל נראה שהם עדיין תקועים במלחמה הקרה".
פוטין עצמו השמיע דברים קשים נגד המערב ותומך במשטר אסד.
"זה נובע מהעבר ולא שייך לחזון המודרני והמתקדם של רוסיה. זו תפיסה מיושנת. זה סינדרום פוסט-אימפריאלי. באשר לסוריה, יש להם אינטרסים צבאיים שם והם לא רוצים לאבד אותם. בנוסף, הם רוצים להפגין סולידריות עם בעלי בריתם, אבל מבלבלים בין העם להנהגה שלו".
אתה חושב שהמחאה ברוסיה תוביל לרפורמה?
"אנחנו רואים משהו חדש ברוסיה, אבל אני לא רוצה להתנבא. לרוסיה יש צורך אמיתי ברפורמות דמוקרטיות, ולא תהיה לה ברירה אלא לערוך אותן. כפי שאפילו הקומוניסטים הבינו שהם לא יכולים להמשיך בדרכם, בסופו של דבר, גם המשטר הנוכחי יבין זאת. ליטא פועלת לקדם את הדמוקרטיה במדינות מזרח אירופה כמו אוקראינה ומולדובה, ואני מאמין שחגורת הדמוקרטיה מסביב לרוסיה תוכל להשפיע לטובה גם עליה".
אודרוניוס אזו'ובליס, שר החוץ של ליטא. בן 54. מגורים: וילנה. מצב משפחתי: נשוי+2. רקע: היה פעיל בתקופה הסובייטית בארגון זכויות האדם "קבוצת הלסינקי"; היה עיתונאי, יחצ"ן והדובר הראשון של ליטא עצמאית; היה חבר פרלמנט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם