"אצלנו בנח"ל אין הבדל בין גבר לאישה"
ארבע קצינות מבצעים התפנו מהמרדפים וניהול התרגילים כדי לדבר על המתח המלווה אותן בכל יום. שוביניזם? מבחינתן הוא עוד לא נעלם

לארבע הקצינות מגדודי חטיבת הנח"ל המחזיקה את הגזרה מכנה משותף: כולן נחשבו לילדות הקטנות של המשפחה, ולכל אחת הסבר שונה כיצד הפכו למפקדות קשוחות המכירות כל פעילות בגבול הרצועה.
סגן ניצן זרחי, 22, תושבת נהלל, היא קצינת המבצעים של גדוד הסיור בחטיבת הנח"ל. הוריה, נחום ומינה, עברו שני אסונות כבדים אחרי שהביאו לעולם ארבעה ילדים: לפני עשר שנים נפטרה בטרם עת אחת האחיות, טלי. באירוע טרגי אחר, בזמן מלחמת לבנון השנייה, איבדה המשפחה אח נוסף, צור.
הדבר
מהו בשבילך השרות עם הלוחמים?
"זה החלק הטוב בשירות, כי העבודה שלי היא עם המפקדים והלוחמים מגדוד הסיור. אלה אנשים שנבחרו בקפידה".
השירות סמוך לעזה מלחיץ אותך?
"התחלתי את התפקיד תוך כדי אירוע, והאחריות נפלה עליי בעוצמה מלאה. לא מדובר באימונים או בתרגילים. זה אירוע אמת, והערנות חייבת להיות בשיא ".
מה החלום שלך?
"לחזור לכפר של ילדים עם צרכים מיוחדים כעובדת סוציאלית. הייתי בשנת שירות בכפר כישורית ולשם אני רוצה לחזור".
סגן משנה שקד בנימיני, קצינת המבצעים של גדוד 932, נולדה ביישוב הקהילתי יובלים שבגוש משגב. בנימיני, כיום בת 20, היא הילדה הקטנה של הביתה ולה שלוש אחיות: רקפת, מרוה וכליל. טרם השירות עברה מכינה קדם צבאית.

"לעבור את שביל ישראל כולו, לעסוק בחינוך ולהתגורר בצפון", היא אומרת.
מהו יום האישה עבורך?
"אני לא מקבלת שוביניזם. חשוב לי לשרת במקום משמעותי של גברים, כדי להוכיח שאנחנו מסוגלות למלא כל תפקיד. אני הבת היחידה בישיבות סגל".
אפשר לקיים זוגיות בתנאים של חיילת קרבית?
"הכל אפשרי. בתקופת קורס הקצינים לא נפגשתי עם החבר שלי שלושה חודשים. עכשיו הקשר הסתיים. כולם מעודדים אותי ואומרים שיש בגדוד קצינים חמודים. אני סבורה שתנאי השרות אינם מגבילים זוגיות".
סגן נטע פרדו, 20, תושבת יבנה, התבוננה על אחיה הגדולים המשרתים בצבא וביקשה להיות דומה להם. הוריה, אתי ואבי, גידלו במקביל את אחיה דקלה, שי, תום ונטע הקטנה, שהפכה למפקדת. בעבר הייתה מדריכת תותחנים, אבל אחרי קורס הקצינים הועברה למבצעים. בתחילה לא אהבה את השינוי, אחר כך קבעה: "זה התפקיד שמתאים לי".
"אנו עוסקות בו זמנית בכמה נושאים", היא מתארת. "עלינו לנהל חדר מלחמה, ובמקביל לבצע עבודות מטה ומבצעים של הגדוד. אצלנו אין הבדל בין גבר לאישה. בסוף כל אירוע של חדירה בגזרה שלי, אני מבצעת את התחקירים. כל הביטחון השוטף עובר דרכנו. המשרד שלי ממוקם בחמ"ל ואני חיה עם התצפיתניות וסמלי המבצעים. כאן אני רואה בנות, אבל בגדוד הקודם הייתי הבת היחידה".
מה יש לך לומר על יום האישה?
"נשים הן המין השולט, ואני מאמינה בכך. אין כל הבדל אם גבר מנהל אירוע מסוים, או אישה. פעם גברים ביצעו את התפקידים האלה. היום אנו עושות זאת היטב".
סגן משנה אביטל כהן, 21, קצינת המבצעים של גדוד 931, היא מראש העין. משפחתה, ובהם שני אחיה, איל וארז, מורעלים על הצבא. "אבא שלי רצה שאהיה לוחמת", היא אומרת. "התפקיד שלי הוא הקרוב ביותר ללוחמים. הייתי מדריכת חי"ר, ובקורס קצינים עברתי למבצעים ושובצתי בגדוד".

"בגדוד יש נטייה לשכוח מהנשיות, כי אנו מוקפות בנים. את נזכרת בזה אחרי תרגיל גדודי של ארבעה ימים ללא מקלחת. אז, אחרי מקלחת טובה, את נכנסת לישיבה, וכולם נזכרים שמדובר באישה. זה חלק מהכיף. אנו חיות באוכלוסיה של לוחמים, ולא חושבות איך אנחנו נראות, מריחות או מתלבשות. מזל שיום האישה מזכיר לנו את זה".
מה דעתך על זוגיות בתנאי השירות שלכן?
"אני מסכימה עם שקד, שכל עוד רוצים, אפשר לקיים קשר. אחי הגדול וחברה שלו עברו יחד 11 שנה, כולל שנה וחצי בקורס טייס ושירות בשייטת. אם רוצים, הכול אפשרי".
על תחושת השליחות באזור הצמוד לרצועת עזה מספרות הקצינות בהתלהבות. בנימיני: "אני מרגישה את ההגנה המוחשית על הגבול יומיום ובכל אירוע. התצפיות מזהות את האנשים, ואנחנו מדברות עם מי שלכדו את המחבלים. כך אנו מבינות מה המשמעות של לכידת מחבלים והגנה על קו הגבול".
"להיות בגזרה החמה זו אחריות גדולה והרבה מתח מבצעי", מוסיפה כהן ואילו זרחי אומרת: "מי שאינו כאן, לא מבין מהי המשמעות של גזרה חמה. את מרגישה דאגה לישובים, כי תפקידנו פה לשמור עליהם 24 שעות ביממה".
"הייתי גם בגזרת החרמון וההבדלים משמעותיים", מסכמת פרדו. "שם ראיתי נופשים עושים סקי. פה יש מתח מבצעי. באיתור החדירה לא יודעים בהתחלה מהי מטרתה, אם זה מחבל או פלסטיני המחפש עבודה. בישיבות עם רכזי הביטחון השוטף בישובים, אנו רואים כמה חשוב להם שצה"ל יגלה כאן נוכחות. התושבים בעוטף עזה הם הגיבורים החיים תחת אש, כריזה וכוננות. לי יש סיפוק שאנחנו מגנים עליהם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
