עידן חדש בקדימה: תוכנית המילוט של לבני
בכירים בקדימה טוענים שהקרקע מוכנה ובמקרה של הפסד בפריימריז לבני עלולה לעשות שימוש ב"חוק מופז" הידוע לשמצה ולהתפלג
אובמה הבליט את המחיר הכבד שישלמו האזרחים האמריקאים והישראלים, דיבר על חיי אדם שיקופחו ומנגד הדגיש את הסנקציות שטרם מוצו. גם אם הנשיא האמריקאי לא עשה זאת בכוונת מכוון, הוא סיפק נשק חם לידי המתנגדים בישראל לתקיפה, ויש לכך משמעות מרחיקת לכת בתקופה הקרובה.
בפורום השמינייה, הפורום המדיני-ביטחוני המשפיע ביותר על נתניהו, האופוזיציה לתקיפה תתחזק. על פי פרסומים שלא הוכחשו, השרים בני בגין, דן מרידור, בוגי יעלון ואלי ישי מתנגדים כרגע לפעולה צבאית. גם בקבינט שאמור לאשר תקיפה כזו מצבם של נתניהו ואהוד ברק אינו פשוט.
בינתיים, כל עוד נתניהו ממשיך ליהנות מהעדרה של אופוזיציה ממשית, הוויכוח בסוגיית התקיפה באיראן נשאר עמום. מצב זה עשוי להשתנות ב-27.3 בלילה , אם יתממשו ההערכות הרווחות במערכת הפוליטית ושאול מופז ינצח בפריימריז ויקבל לידיו את ראשות קדימה וראשות האופוזיציה.
כיו"ר ועדת חוץ וביטחון מופז רואה בתקיפה ישראלית מוצא אחרון, הוא מעריך שיש עוד הרבה מה לעשות לפני מימוש האופציה הצבאית, שאם תתממש היא צריכה להיות בשיתוף עם ארצות הברית. כיו"ר האופוזיציה, הוא ידרוש מנתניהו שההחלטה הדרמטית הזאת תתקבל תוך הסכמה פוליטית רחבה.
הגישה הזו
נתניהו, על פי בכירים בסביבתו, מעדיף את לבני בראשות קדימה.היא מזמן כבר אינה מהווה איום עליו. בחירתה המחודשת תנציח את המצב הקיים המיטיב עמו. מופז לעומתה הוא שחקן חדש בקרב על ראשות הממשלה, הוא משחק על חלק מהמגרש שלו ועלול לגנוב מנדטים מהימין. ללבני הוא רגיל.
הסקר שפורסם אתמול בעיתון "הארץ" המנבא לראשונה יתרון במספר המנדטים לקדימה בראשות מופז, נפל על מספר 2 בקדימה כמו שאומרים מהשמים. מי שהיה צריך להילחם במשך שנים בטיעון המנצח שקדימה בראשות לבני מביאה הכי הרבה מנדטים, השתדל לשמור על איפוק.
מי שהשתוללו היו אנשים בסביבתה של לבני, שניסו להטיל במלוא כוחם דופי בממצאי הסקר. הם לא בחלו גם בהשמצתו של הסוקר, פרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, ומכון "דיאלוג" שסיפק את הנתונים.
הטיעון היה שהמכון ערך סקרים גם עבור אבי דיכטר המתמודד השלישי בפריימריז. פוקס המסכן נאלץ להסביר בתקשורת שהוא בסך הכל מקבל נתונים גולמיים מ"דיאלוג" ומנתח אותם. מביך. במשך שנים כשסקריו של פוקס היטיבו עם לבני, אנשיה לא פסקו מלהלל את עבודתו ולהפנות את העיתונאים אל ממצאיו. עכשיו הוא הפך בפיהם לסוג של נוכל.
העניין הוא שזהו דפוס פעולה חוזר במטה לבני. יעידו על כך דן חלוץ, מאיר שטרית, אלי אפללו, רוחמה אברהם וזאב ביילסקי. כל עוד הם התלבטו במי לתמוך, הם חוזרו באינטנסיביות על ידי ציפי לבני. שלא לפרסום, כדי לא להביכה, הם מספרים איך ביקרה בבתיהם, המטירה עליהם נחמדות אין קץ, הציפה אותם בטלפונים ובמסרונים.
אבל שנייה אחרי שהודיעו שהם עם מופז, נחתו עליהם ההשמצות. נגד ביילסקי נטען שהוא בכלל רוצה לחזור לראשות עיריית רעננה ושאין לו ערך אלקטורלי. שטרית הוא זגזגן, ואפללו וחלוץ יתנו את הדין בפני הבוחרים.
ייתכן שהתיאור הבא נשמע בעיתוי הזה כמו מתיחה פורימית, אבל בכירים בקדימה, לא רק ממחנה מופז, חושדים שלבני מכינה תוכנית מילוט. שבמקרה שתפסיד לא תוכל להישאר דקה אחת כמספר 2 של מופז ותשאף לפילוג. זה לא עניין מסובך. חוק מופז הידוע לשמצה מצריך שבעה ח"כים בלבד כדי לפרוש ממפלגה. כך שלבני יכולה לפרוש, להקים מפלגה חדשה או לחבור ללפיד.
יחד יוכלו להוות כוח, ללכד סביבם את השבט הלבן ולטעון שהם מפלגת המרכז האמיתית. זה טוב ללפיד שכבר שבועות ארוכים מדשדש בסקרים עם מספר חד ספרתי של מנדטים. הוא אמנם יצטרך להסביר איך חבר חרף הצהרותיו לפוליטיקאים, אבל כשהאלטרנטיבה היא להיות פלופ פוליטי, ניתן לטעון שרק כך אפשר להפיל את נתניהו. עבור לבני זו תהיה נקמה מושלמת.
השאלות הפתוחות הן מי מבין שניהם יעמוד בראש? ומי מבין חברי הכנסת התומכים בלבני ילך איתה. האם צחי הנגבי, חיים רמון ורוני בר-און יצללו להרפתקה כזו? לא בטוח. מה שבטוח הוא שקדימה עומדת בפני עידן חדש. גם אם תצליח לבני לעשות את הבלתי ייאמן ולגבור על מופז, קשה להניח שהמפלגה תגיע לבחירות בחתיכה אחת.
מאנשי לבני נמסר כי מדובר בספקולציות לא רלוונטיות מצד מי שמבין שיפסיד ומנסה להלך אימים כדי לקושש קולות.
טיוטת דוח מבקר המדינה על פרשת הרפז מסתובבת מאז יום ראשון בכמה לשכות, וממשיכה לחשוף עוד ועוד רגעים מביכים על הסכסוכים מאחורי הקלעים של לשכותיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל, במדינה הכי מאוימת בעולם.
בתוך 200 עמודים כמעט המתפקעים מסיפורי תככים ומזימות, מתאפשרת גם הצצה חטופה למה שמצטייר כמו דיאלוג בלתי אמצעי שניסה גבי אשכנזי כרמטכ"ל לטפח עם אישים פוליטיים. מדוע זה מעניין? כי אשכנזי הוא אחד הרמטכ"לים הפופולריים ביותר שידענו, שהיה במשך תקופה ארוכה הבטחה פוליטית גדולה לראשות הממשלה, ועדיין לא זנח את החלום.
בימי המלחמה האכזרית בין הלשכות נטען על ידי אנשי אשכנזי ששר הביטחון ברק מקנא ברמטכ"ל האהוד, מתעמר בו, ולכן מונע ממנו להיפגש עם פוליטיקאים. חלק מהטענות הללו כמו עיכוב פגישה עם שר החינוך גדעון סער מהליכוד ומזכיר הממשלה צביקה האוזר הפכו לכותרות בעיתונים.
המבקר מנקה את ברק מההאשמות הללו. הוא מצא שלא היה בסיס לטענת אשכנזי ששר הביטחון לא אפשר לו להיפגש עם השר סער. בנוסף מוצא המבקר שהטענה שלא התקיימה פגישה בין האוזר לאשכנזי בגלל וטו של ברק, אינה נכונה. האוזר מתברר ביקש בארבע הזדמנויות שונות פגישות בינו לבין אשכנזי. פעם אחת ביקש לבקר במ"לי (מרכז לאימוני היבשה) ובמפקדת אוגדת עזה. מי שקרא את דוח המבקר מספר כי דווקא ראש הממשלה הוא זה שמנע את הפגישות.
פגישה נוספת שלא התקיימה גם היא בטענה שברק מנע אותה, היא בין שרת הקליטה מישראל ביתנו סופה לנדבר לאשכנזי. אנשי אשכנזי טענו שברק מעכב את הבקשה ושהתנה את הפגישה בנוכחות סגנו מתן וילנאי. המבקר קובע גם כאן שהטענות נגד ברק אינן מבוססות.
אז מי הזין את הדיווחים וההאשמות הללו? אפשר להעריך כי הם שירתו את הנרטיב שניסה אשכנזי לבנות, של הקורבן, מלך הלבבות, אחינו מ"ארץ נהדרת" שאהדת הציבור הקימה עליו שר ביטחון שהציבור מסרב לאהוב. אין זה סוד שאשכנזי נהנה מחברתם של אישים פוליטיים. הוא ניהל קשר קרוב וחם עם שמעון פרס, היה בן טיפוחיו של בנימין בן-אליעזר ושמר על קשר חברי עם שלום שמחון.
מוקדם לקבוע מה יהיה גורלו הפוליטי של אשכנזי. הוא כבר אינו המאמי הלאומי האולטימטיבי, המערכת הפוליטית אינה רואה בו מושיע, אף שסקרים מוכיחים שהציבור עדיין מחבב אותו. עד לא מזמן פואד חשב שעם אשכנזי מפלגת העבודה יכולה לחזור לשלטון.
הוא דיבר עליו במונחים של ראש ממשלה. גם בליכוד גיששו. לפני כשנה, אחרי שחרורו, הגיע אשכנזי לארוחת ערב בביתו של ראש הממשלה.לפי אחת הטענות,נתניהו ביקש להדק איתו קשרים ולהביא אותו לליכוד, אך התקרר לאחר שהזהירו אותו מהשלכות פרשת הרפז על דימויו של אשכנזי.
סקרים שהיו ועוד יהיו יראו שגם אחרי הדוח לאשכנזי עדיין יש ערך שוק. הציבור לא מבין מה זאת פרשת הרפז, היא מורכבת מדי. אשכנזי, אם לשפוט על פי התנהלותו מאז פרסום הדוח, לא ויתר על החלום להיות ראש ממשלה. הוא סיפק רגעים מביכים והזויים במיוחד ביום שני, כשהגיע לאור יהודה לחנוך שדרה על שמו. זה היה פחות מיממה לאחר שדוח המבקר חשף אותו בקלונו. הוא הגיע עם אשתו ובתו.
"אולי טעיתי אבל לא ברחתי משדה הקרב", קרא אשכנזי מן הכתב דברים שנוסחו בעזרת יועצי תקשורת. ככה בדיוק מדבר פוליטיקאי. אחר כך גמע בשקיקה את דברי ההערצה האינסופיים של ראש העיר דוד יוסף. לפני חצי שנה יוסף כבר קרא על שמו רחוב, עכשיו שדרה. אם תמשיכו להציק, סנט בעיתונאים, אקרא על שמו גם בית ספר.
אגב, את ההזמנה לאירוע קיבלה התקשורת רק בלילה שקדם לטקס. אשכנזי ויועציו חיפשו במה מתאימה להצהרה. כזו שתדגיש עד כמה הוא אהוב בציבור. חיפשו ומצאו שיש טקס קריאת שדרה על שמו באור יהודה שנדחה בגלל מזג האוויר ועטו על ההזדמנות. קצת צניעות ביום הזה לא הייתה מזיקה לאיש. אשכנזי נראה כמי שרודף אחר הכבוד, מחפש נחמה.
עד כדי כך הסיפור הזה נשמע מופרך, עד שחלק מעשרות עיתונאים, ביניהם כתבים ופרשנים צבאיים ומשפטיים שקיבלו ביום ראשון בלילה באמצעות הדואר האלקטרוני הזמנה לטקס, היו בטוחים שמדובר במתיחה. אחרי הכל, רבין זכה בכיכר על שמו רק אחרי שנרצח כראש ממשלה.
בתגובה מסר אשכנזי שהוא מסרב להתייחס להדלפות מסולפות ומגמתיות מהדוח, היות שהעניין מהווה עבירה פלילית, ואת מה שיש לו להגיד יעשה באופן ענייני.
נקודת המוצא של יו"ר ההסתדרות עופר עיני היא שעמיר פרץ יתמודד בסופו של דבר מולו על ראשות ההסתדרות. עיני לא רווה נחת מהתיאורים שהציגו אותי כדיקטטור שמונע בכל מיני תואנות ותרגילים מאיתן כבל ועמיר פרץ להתמודד מולו. מי ששוחח עמו בימים האחרונים שומע ממנו שהוא דווקא מת שעמיר ייכנס להתמודדות. להנחית עליו מכה אנושה.
אבל בינתיים מתרבים הסימנים לכך שהתוכנית לחיסול פרץ כוללת גם מהלך לווידוא הריגה. אם פרץ יתמודד הוא ייאלץ לעשות זאת באמצעות סיעה עצמאית, שכן מועמד העבודה לראשות ההסתדרות הוא עיני, מקורבה של היו"ר שלי יחימוביץ. ההחלטה הזו התקבלה בוועידת המפלגה והיא מחייבת את כל החברים לנהוג על פיה.
יחימוביץ שוקלת להכריז על פרץ כפורש, אם יחליט להתמודד מול מועמד העבודה כלומר עיני, ולקבל לכך את אישור ועידת המפלגה. המשמעות היא שפרץ לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות מטעם העבודה או כל מפלגה קיימת וייאלץ להתמודד באמצעות מפלגה חדשה.
באופן הזה ימצא עצמו הומלס פוליטי. בכך תחזיר יחימוביץ לעיני טובה על כך שסייע לה לזכות בראשות המפלגה בסיבוב השני מול פרץ. שוב שני האנשים שפרץ היה פטרונם בתחילת דרכם קמים עליו לכלותו.
יחימוביץ,אגב,יכולה להסתמך על תקדימי עבר, חיים רמון שהקים את סיעת רם להסתדרות ונאלץ לפרוש מהעבודה, ופרץ עצמו שהקים את עם אחד להסתדרות ופרש מהעבודה. מה שבטוח הוא שמאז נבחרה יחימוביץ לראשות העבודה לפני חצי שנה, העוינות בינו לבין יחימוביץ רק העצימה. אם תוכנית החיסול תתממש, יכול להיות שהיא תוביל את פרץ לפרוש פעם שנייה מהעבודה ואולי להקמתה מחדש של עם אחד.
מזכ"ל העבודה חיליק בר מסר כי מועמד העבודה לראשות ההסתדרות הוא עופר עיני, וההחלטה מחייבת את כל חברי המפלגה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם