המידע שחיפשת חסר: תחבורה ציבורית בדרך לשום מקום

עמוד חשוף ועליו שלט עם ספרה סתמית שלא אומרת לנו דבר על יעדה, המסלול שהיא מסמלת או התדירויות שבהן יסופק לנו השירות

עדי קטיעי | 11/3/2012 12:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תדמיינו את מדינת ישראל כגוף האדם, את כל העורקים והנימים שבה וכיצד הדם זורם בכל אחד ואחד מהם. אם אזרחי המדינה הם הדם הזורם בעורקיה. עם כל המכשולים שעומדים בדרכו בתחום התחבורה הציבורית לא פלא שאנחנו מדינה בהתקף לב מתמיד.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

 
עוד תחנה ללא מידע
עוד תחנה ללא מידע צילום: יוכי יעקבזון-גבסון, מגמה ירוקה
קמים כל יום לבוקר של פקקים, מנסים לתזמן את ההגעה שלנו לעבודה או ללימודים דרך חישובים בלתי נמנעים של זמני שהייה בפקק, עומסי תנועה בעורקים ראשיים ותחבורה ציבורית לא ידידותית ובעיקר חסרת ודאות.

אנחנו הדם שמנסה בכוח להמשיך לזרום ולתפקד בגוף הקטן הזה ואיתנו זורמים מידי יום חוקים חדשים למגירת "נרשמו ונזנחו" של כנסת ישראל והמחוקקים. הם זורמים בשקט מופתי למגירה, מבלי שאף אחד יעצור יתהה או יפקח על אכיפתם.

לאן נוסע האוטובוס? התחנה אינה עונה

בשנת 2011, נולד חוק נוסף למגירה, חוק המידע בתחנות, אשר מחייב את מפעילות האוטובוסים לאפשר מידע חיוני ונגיש לנוסעים בתחבורה הציבורית. חוק זה נחקק על ידי שלושת חברי הכנסת: שלי יחימוביץ', יריב לוין ונחמן שי. כצפוי ובהמשך ישיר לזילות הגורפת בהתנהלות הקשורה לתחבורה במדינת ישראל, מצאו לנכון מפעילות האוטובוסים, שבעבר ניתנה להן אפשרות להתחיל היערכות כשנה קודם, להתחיל את ההיערכות ליישום החוק כחודש וחצי בלבד לפני החלתו. עם כניסתה של שנת 2012 נכנס גם החוק לתוקף. אך בפועל, אף אחד לא פתח את המגירה, החוק כמעט ולא מיושם, האכיפה נזנחת והאצבע המאשימה מתעקמת בהתאמה לנשאל.
המדינה לא זורמת

עוד חסם מתווסף לרשימת החסמים התחבורתיים במרחב המחייה הקטן בו אנו חיים. בשבועות האחרונים אספו ותיעדו גופים כמו ארגון "מגמה ירוקה" וארגון "תחבורה היום ומחר" יחד עם "פורום תחבורה ציבורית" עשרות כשלים ותלונות של אזרחים על חוק המידע בתחנות. את כל אותן תלונות הפנו למשרד התחבורה. זאת בצפייה למענה הולם בהתאם למחדל חקיקתי מסוג זה. עם זאת, על כל תלונה שנשלחה התקבלה הודעה אוטומטית המאשרת את קבלתה. למעט תגובה מילולית אחת שהתקבלה מראש ענף תלונות הציבור, במשרד התחבורה, הגברת בת-שבע אוגרן.

זו האחרונה הציגה בתגובתה כי אין הנושא נמצא בסמכותו של משרד התחבורה ושעל הארגונים לפנות לרשות המקומית. שכן, סמכות האכיפה נמצאת בידיה. לכל הדעות, תגובה מתחמקת למדי בה משרד התחבורה מסיר את האשמה ומפנה אותה לרשות המקומית שנמצאת תחת פיקוחו של משרד הפנים. האם מי שאמור להיות אחראי על כשלים בתחבורה הציבורית הוא שר הפנים? בהחלט לא.

משרד התחבורה מציב מולנו, את הגרסא שלו לסרט "החיים במערכת תחבורתית תקועה, אנכרוניסטית, לא מתפקדת שמעודדת שימוש גובר בתחבורה פרטית".  הסרט מתחיל בחוסר משאבים המוקצים לתחום התחבורה הציבורית בישראל וממשיך בצורה של עמוד חשוף ועליו שלט עם ספרה סתמית שלא אומרת לנו דבר על יעדה, המסלול שהיא מסמלת או התדירויות שבהן יסופק לנו השירות. את כל

אלו, באופן פראדוקסלי, אנו נאלצים לנחש.

חסמים אלו מונעים מהמדינה הזאת לזרום, כפי שמגיע לה וניתן לראות במדינות מערביות אליהן אנו שואפים להידמות כמו: ניו יורק, פריז והולנד. בישראל תחבורה ציבורית לא משרתת חלק ניכר מהאוכלוסייה כי היא פשוט לא ידידותית אליה. אם היא תהיה נגישה יותר באמצעות מידע הכרחי גלוי וברור. היא תאפשר לציבור בישראל להראות את תמיכתו בה על ידי שימוש רחב. ובתמורה המערכת התחבורתית המחוזקת תתאים את עצמה לצרכיו. אלו יחסים של תן וקח. תגובה כמו זו משרד התחבורה לא מתקבלת על הדעת. מדינת ישראל היא גוף חי ונושם ואם באחד מעורקי הגוף יש חסם זה משפיע על כל הגוף וככל שעוצמת הדם תהיה חזקה יותר כך בהדרגה יפרצו כל החסמים.  

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עדי קטיעי

צילום: פרטי

פעילה במגמה ירוקה, סטודנטית לתואר שני בתקשורת ואחריות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

לכל הטורים של עדי קטיעי

עוד ב''עדי קטיעי''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים