"ידעתי על הנטיות הפדופיליות של דניאל"
ניר מעוז יוצא להגן על שמו לאחר האשמות אחיו כי הוא הרוצח של הוריהם; "לו היה בינינו מאבק בדירה היינו נפצעים באורח קשה שנינו"
בעדות הקודמת של ניר מעוז, סנגורו של הנאשם טען בין היתר כי בעת שבוצע הרצח שהה מרשו בשירותים בבית הוריו ולאחר שיצא מהם ראה את האח, הסיק שהוא ביצע את הרצח, נאבק בו ולאחר שזה הכריע אותו ברח מהמקום. עוד טען הנאשם בקו ההגנה החדש שהציג, כי הסיבה לכך שמרשו לא חשף עד שלב זה בחקירה כי האח הוא הרוצח היא משום שהוא חשש שאחיו יחשוף את הסוד הגדול שלו בדבר נטיותיו המיניות הפדופיליות והבי-סקסואליות.
"לאחר המעצר של דניאל התקשרתי לתובע ואמרתי לו שאני זוכר שלפני 15 שנים נחשפתי לפדופיליה שלו. הוא אמר שלטעמו זה לא רלוונטי ובמידה שיהיה – יודיע לי ועניתי שאשמח לשתף. כשעלתה טענה הזויה בעניין הזה- פניתי אליו, הוא אמר שאצטרך להעיד שוב במשטרה וכך עשיתי".
מעוז סיפר על אחיו כי "לפני כ-15 שנים כשהיינו עוד נערים, מצאתי במחשב שלנו בבית תמונות מתחום הפדופיליה. לאחר מכן ביצעתי חיפוש בקבצי המחשב ומצאתי תיעוד שיחה של הנאשם עם איזה אדם שבו הוא מתאר שהוא מאמן ילדים בכדורסל ובאותה תקופה עשה זאת ואמר שנהנה להיכנס איתם למלתחות. יותר מזה אני לא זוכר פרטים. עוד באותו יום פניתי
מעוז נשאל לגבי מכתב שכתב לעמותת נפגעי עבירה ובו הסביר כי אם אכן היה מאבק בינו לבין אחיו בבית הוריהם כפי שטענה הסנגוריה, הרי שסביר שאחד מהם היה היה נפצע בפניו ובגופו באופן קשה. "זה משום שאנחנו שני גברים גדולי גוף", אמר מעוז, "אני מניח שהייתי נפצע, וגם הוא. כתבתי שהתאמנתי כמה שנים באמנויות לחימה וזאת סיבה נוספת על פיה אמרתי שאם ניתן היה לי להדגים הייתי מוכיח שאני מסוגל להכריע את דניאל".
בין העדים שזומנו למסור את גרסתם, היו גם חוקרי זירת הרצח ששפכו מידע משמעותי לגבי החקירה. החוקר סגן ניצב שלומי דאי סיפר כי "בבדיקה הגופנית עלה שניר למעשה בכלל לא היה פצוע ואילו אצל דניאל היה חתך עמוק באצבע ופצע נוסף ברגל".
סנ"צ דאי סיפר עוד כי "במהלך החקירה, ככל שהתקדמנו, הגעתי למסקנה שמבצע הרצח מכיר את הנרצחים וזה על סמך כמה דברים: הדלת הנעולה. המנוחה הייתה חולה והייתה לה פאה. לפי עדויות לא יתכן שתפתח את הדלת בלי פאה על הראש. ואכן היא נמצאה ללא הפאה וזו הייתה מונחת על שידה". בהתייחסו ללבוש של בני הזוג, אמר דאי: "הם לבשו פיג'מות, לא משהו שאתה חושב שיפתחו את הדלת איתו". ונקודה נוספת אליה התייחס החוקר היא העדות של שכנים על צעקה נשמעה מהבית "הוא ירצח אותי", של האם נורית. "הצעקה – הוא ירצח אותי – זה משהו מאוד אישי. בן אדם שלא מכיר את מי שעומד מולו – צועק הצילו", הסביר. נקודה חמישית אליה התייחס החוקר היא שמי שבא לבצע רצח והוא לא מבאי הבית – שמכיר את הבית – לא סומך שהמקום יספק לו כלי רצח ומביא אותו בעצמו.
"מאוחר יותר, אחרי שגבינו עדויות מהמשפחה המורחבת, הסתבר, ביקשנו להיכנס עם בני המשפחה לתוך הדירה כדי שיגידו לנו מה חסר בדירה וכדי לשלול אפשרות של מקרה של שוד וכן הלאה", סיפר החוקר. "חזרנו איתם ואז דניאל בכניסה (מעדות השוטרים) צעק לניר שחסרה סכין במטבח. אמרנו שאם חסרה סכין אולי נדע איזו. בת הזוג של תמר, כנראה שפית, היא רכשה חלק מכלי המטבח וכנראה גם את הסכין. היא רכשה את הסכין ויש לה את הדגם והסוג והצבע באינטרנט ובאמת הוציאה לנו ורכשנו סכין כזה".
לדברי החוקר, "עשינו תרגילון קטן עם הסכין, והכנסנו לשקית של זיהוי פלילי (מציג בבית המשפט את הסכין) ואז התקשרנו לתמר ולניר ואמרנו להם שמצאנו בזירה סכין וביקשנו שיבואו ויגידו אם זו אותה אחת". סנ"צ דאי סיפר: "הם זיהו אותה ואמרו שזאת הסכין. ואז התקשרו לדניאל וסיפרו לו על זה כשתיארנו שזה מה שיקרה". לבסוף אמר החוקר: "לאחר שנודע לו שנמצאה סכין, הנאשם גלש בלפטופ בדירה של הדודה, נכנס לגוגל וכתב שם – "האם אפשר להוציא דנ"א מסכין שנשטפה בסבון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם