המושלים בכיפה
עם קרוב ל-90 יירוטים, אפשר בהחלט להגדיר את מערכת "כיפת ברזל" כהצלחה. למרות ההתפעלות הרבה, לא ברור איך יהיה תקציב לעוד סוללות

השבוע, בתוך ימים אחדים, הכפילה "כיפת ברזל" את ההישג המבצעי – 57 יירוטים נוספים. "נדמה שללוחם 'כיפת ברזל' יש יותר הזדמנויות ירי מאשר ללוחם בגולני", התבדח השבוע קצין בכיר. אמירה זו משקפת לא מעט את המציאות שנוצרה נוכח שכבת ההגנה החדשה של צה"ל.
היום כבר מותר לספר שלא במקרה נדחתה לפני מספר שבועות הצבתה של סוללת "כיפת ברזל" בגוש דן, כחלק מתהליך שבו "מבקרות" הסוללות באתרים שבהן יוצבו בשעת חירום. שלוש הסוללות המבצעיות ירדו דרומה, לאותם אתרי הגנה שהפכו ביתם בשנה האחרונה: באר שבע, אשקלון ואשדוד.
זאת כחלק מהערכת מצב על אפשרות להסלמה ברצועת עזה ולאור תוכניות שונות שצה"ל בחן, אחת מהן למשל היא הסיכול הממוקד של מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממיות, זוהיר אל-קייסי, שתכנן פיגוע בגבול ישראל-מצרים.
מפקד יחידת "כיפת ברזל", סא"ל גלעד בירן, הסתובב השבוע ללא הרף בין שלוש הסוללות. גם בשעות הספורות שבהן ניסה לישון, קיבל עשרות עדכונים על כל רקטה. סא"ל בירן, שדודו, תא"ל יצחק בירן, היה מפקד מערך ההגנה האווירית בראשית שנות התשעים (אז בשמו הקודם נ"מ) החל בכלל את שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גולני, אבל עד מהרה מצא עצמו במערך הסטינגר של הנ"מ, אותם טילי כתף נגד כלי טיס. בחודשים האחרונים התמנה למפקד יחידת "כיפת ברזל".
ההצלחה המרשימה של מערכת היירוט משכה אליה
תא"ל דורון גביש, שנאלץ לוותר על מסיבת הפורים שלו, הפך למרואיין מבוקש, לא רק בארץ אלא גם עבור לא מעט ערוצי טלוויזיה זרים, שביקשו לשמוע כיצד עובדת מערכת ההגנה היוקרתית של צה"ל.
"רצועת עזה", אמר השבוע גורם צבאי בכיר, "הפכה לזירת התמודדות כפולה עבורנו. ארגוני הטרור ברצועה מייצרים לא רק פעילות טרור פנימית, אלא גם עוסקים בהוצאתה לפועל דרך מרחב סיני. המצב הזה יוצר צורך רב לפעול יותר ברצועת עזה, ולכן יש להביא בחשבון גם תגובה בדמות ירי רקטות וטילים. אין ספק שמערכת הגנה כמו 'כיפת ברזל' נותנת חופש פעולה לדרג הצבאי והמדיני. זאת גמישות שלא הייתה בעבר".
הסוללה המגינה על העיר באר שבע והסביבה, "בריח הדרום" שמה, רשמה את מספר היירוטים הגבוה ביותר השבוע. היא שייכת לבסיס ההדרכה של מערך ההגנה האווירית ומשמשת בשגרה להכשרת דור העתיד.
"היינו גאים מאוד בתוצאות. האופן שבו פעלו הלוחמים הוכיח שהפעולות שאותן נקטנו בתהליך קליטת המערכת היו נכונות, למרות שהכל נעשה בזמן קצר – לא כמו שרגילים לעשות בחיל האוויר", סיפר השבוע סא"ל יאיר וקנין, קצין ההדרכה וסגן מפקד ביסל"א. "מטבע הדברים עקבנו אחרי הפעילות שלה מקרוב בגלל השייכות אלינו. הלוחמים שנמצאים בסוללה הזאת, כמו גם באחרות, פועלים בתקופה זו בתנאים לא פשוטים, עבודה מסביב לשעון, הרבה אחריות על הכתפיים. השבוע נגייס לוחמים נוספים למערך ההגנה האווירית, וחלק מהם יצטרפו ל'כיפת ברזל'.
"יש הרבה מוטיבציה להגיע למערך הזה, אבל צריך לזכור שמדובר בעבודה מאוד קשה. אתה יודע מתי אתה מתחיל פעילות כזאת או אחרת, אבל לא ברור מתי תסיים. אין ספק שהלוחמים מבינים את המשימה שלהם, ולמרות הקושי הם רוצים להיות שם".

לוחם "כיפת ברזל" מקבל חותמת של מיירט אחרי 13 חודשים בצבא. זה מתחיל בארבעה חודשי הכשרה, כולל טירונות, משם נשלחים החיילים לסוללה לשבעה חודשים, ולאחר קורס של חודשיים נוספים הלוחם יכול באופן רשמי ומבצעי לעצור את הגראד בדרך לבאר שבע.
"הלוחמים והלוחמות האלה ימשיכו גם בשירות המילואים לשרת בסוללות יחד עם קבוצה נוספת של חיילים ממערכים אחרים, שעוברים לפני תום השירות שלהם הסבה מיוחדת", מסביר סא"ל וקנין.
השאלה הגדולה כעת היא מה עושים הלאה. אצל "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות", החברה המפתחת את המערכת, התקבלה עד כה הזמנה לשש סוללות בלבד. העבודה על הרביעית כבר הסתיימה, ואילו השתיים הנוספות יועברו לחיל האוויר בשנה הבאה.
על אף החשיבות העצומה בהצטיידות נוספת, עד ל-13 סוללות על פי הניתוח של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, העניין לא זז. לא מדובר רק בסוללות נוספות שאיש אינו טורח להזמינן, אפילו עניין המיירטים, שרק בסבב האחרון נעשה שימוש בכ-150 כאלה, מחייב ניתוח מהיר של המצב. גם בצבא היו כאלה שהביעו השבוע חשש כי עד שיזכרו למצוא את הכסף, יהיה מאוחר מדי כי אי אפשר לייצר מיירט או לבנות סוללה בתוך יום או יומיים.
על פי עמדה שהולכת וצוברת תאוצה במערכת הביטחון, אל מול הרקטות והטילים של הצד השני צריך להגיע להרתעה, וזאת תושג על ידי מתקפה, אבל אם רוצים להגיע להכרעה בדרך התקפית צריך לחזק גם את יכולת ההגנה. העניין הכספי, יאמרו תומכיה של "כיפת ברזל", שולי כשרואים כמה מיליוני או אפילו מיליארדי שקלים נחסכים בתוך ארבעה ימים בלבד.
"לא מעט מהעובדים כאן הם תושבי אשדוד, גן יבנה, באר שבע, כך שהליווי שנתנו ללוחמים במהלך ימי ההסלמה היה מבחינתם לשמור על הבית", סיפר אייל שפירא, מנהל פרויקט מכ"מ "כיפת ברזל" בחברת אלתא של התעשייה האווירית.
לדבריו, "אנחנו ממשיכים, תוך כדי פעילות מבצעית, לשפר את המערכת, לסייע בתחקור ולראות כל הזמן קדימה מה לעשות טוב יותר בעתיד. כבר היום המכ"מ נותן רמת דיוק מאוד גבוהה לנקודת הפגיעה, ברמת שכונות, הוא עוקב אחרי המיירט ומתקן אותו במידת הצורך. בעתיד נדע לשפר את המכ"מ לפעול רחוק יותר ומול מטרות רבות יותר".
אחד היתרונות של מכ"מ "כיפת ברזל" הוא לא רק שיעור נקודת הפגיעה של הרקטה אלא גם ציון נקודת השיגור, דבר שמאפשר בלשון הצבאית "לסגור מעגל" אל מול חוליית השיגור ולתקוף אותה במידת האפשר.
הבעיה המרכזית היא שחוליות השיגור מבינות שהן נמצאות על הכוונת, והן מחפשות דרכים יצירתיות לביצוע הירי בלי להיות בשטח, למשל באמצעות שעון עצר. מדובר במשחק מוחות בין חוליות השיגור לתאי התקיפה של צה"ל, ובסבב הזה לפחות נראה כי ידו של צה"ל הייתה על העליונה כאשר 19 חוליות הותקפו מן מהאוויר.

"על מנת שהמערכת תפעל בצורה תקינה ותבצע את כלל הפעולות שלה עד יירוט הטיל, היינו במהלך הימים האלה קשובים היטב לכל תקלה", סיפר אייל שפירא, "בכל פעם ששמענו אזעקה במפעל באשדוד, חשבנו על הסוללה שנמצאת לא רחוק מכאן ויצרנו איתה קשר מיד.
"אני חושב שדיברתי השבוע יותר עם המפעילים בשטח מאשר עם אשתי". החברות השותפות בבניית המערכת יודעות כי ככל שיצליחו ליירט את הרקטות של ארגוני הטרור, כך אלה ינסו למצוא דרכים שונות כדי לאתגר אותה.
"אנחנו לא שוקטים על שמרינו, למרות הביצועים הטובים ואחוזי היירוט המרשימים, וממשיכים כל העת להעלות את רמת האמינות שלה ולשדרג את המכ"מ כך שיוכל להתמודד מול איומים מורכבים יתר", מסכם שפירא.
אם לסכם את הסבב האחרון, הרביעי במספר מאז אפריל 2011, קשה מאוד לקבוע שצה"ל ניצח או הכריע. דבר אחד הושג ללא צל של ספק: סיכול או לפחות שיבוש של פיגוע רצחני בגבול ישראל-מצרים, וגם העברת מסר מאוד ברור לארגון ועדות ההתנגדות העממיות, שבתוך חודשים ספורים חוסלו שני מנהיגיו. הראשון לאחר הפיגוע בנטפים באוגוסט שעבר, ומחליפו ביום שישי האחרון. מכאן והלאה, הדעות חלוקות.
בדיונים ביטחוניים שהתקיימו בימים האחרונים נשמעו דעות שונות על התוצאה הסופית. לצד שביעות רצון מפגיעה בלמעלה מ-20 פעילי טרור של הג'יהאד האיסלאמי ששיגרו רקטות, יש הסוברים שלא השתנה הרבה.
"אין ספק שההגנה שסיפקה 'כיפת ברזל' מנעה נפגעים בנפש, נזק עצום לרכוש ותרמה למורל הגבוה של תושבי הדרום", אמר בסיפוק הגורם הביטחוני, אך הוא מסייג, "עם זאת, עדיין יש ארגוני טרור ברצועה שמצליחים להכניס מיליון תושבים למצב לא שגרתי, קרוב לאזורים ממוגנים, עם חשש תמידי. את זה גם מערכת הגנה לא יכולה לפתור".
במהלך הסבב הנוכחי הועלו בחדרי הדיונים הצעות שונות, חלקן מרחיקות לכת, באשר למדיניות הישראלית. בצה"ל לא מסתירים את העובדה כי זה חודשים ארוכים נערכים גם לאפשרות של מבצע קרקעי נרחב.
הרקטה ששוגרה לעבר באר שבע כ-24 שעות לאחר שהושגו הבנות להפסקת אש רק חיזקה את המצדדים בפעילות צבאית קרקעית, הסבורים שלא ניתן להסתפק בפגיעה בחוליות שיגור, ויש מקום לבצע טיפול שורש.
עמדה רווחת בצבא היא כי לא ניתן להמשיך ללכת באותו שביל מסבב לסבב, ויש לקבל החלטה מתי יוזמים אירוע משמעותי הרבה יותר. הבעיה היא שהדבר כרוך בשיקולים רחבים יותר, למשל הסוגיה האיראנית. תקיפה ישראלית באיראן עד סוף השנה יכולה לדחות פעולה בעזה לזמן רב.
סבב ההסלמה הנוכחי הסתיים בהסכם הבנות להפסקת אש, שבו המצרים שימשו כגורם מתווך. אלה לחצו על הג'יהאד האיסלאמי וחמאס, והעבירו את המסרים שלהם לישראל. כאן הבהירו כי אין כל התחייבות להימנע מסיכול ממוקד, אם יש בפעולה הזאת על מנת לסכל פיגוע. מי שמכיר את אותן הבנות דחה השבוע מכל וכל את הניסיון של ארגוני הטרור להציגן כהישג עבורם, וקבע כי "איש אינו חסין ברצועת עזה בכל רגע נתון".

האופן שבו פעלו אנשי הג'יהאד האיסלאמי במהלך הסבב הנוכחי לא הפתיע רבים במערכת הביטחון, שטוענים כבר מזמן שהיכולות הרקטיות של הארגון עולות על אלה של חמאס, וכי בעימות נרחב יותר יהיה צורך להקדיש גם להם משאבים מתאימים.
"זאת זרוע איראנית, זרוע שנהנית מתמיכה איראנית על כל המשתמע מכך, ולכן הם גם מגיבים במשמעת לפטרון שלהם", אמר הגורם הביטחוני. לא מן הנמנע כי בניתוח מעמדו של הארגון מול הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, יסתבר כי הוא צבר כוח והתחזק כשעמד בקדמת הבמה מול ישראל וירה למעלה ממאה רקטות. חמאס, לעומתו, נחלש במידה מסוימת, כאשר בחר בעיקר לא להפריע.
"שלא נתבלבל", אמר הגורם הביטחוני, "חמאס עסוק בענייניו, וכרגע הוא בחר לא לנקוט צעד התקפי לאור העובדה שלא מתאים לו עימות בעת הזו. החשש מנפילת שלטונו הוא גדול, אבל הוא מכין את המערכה הבאה, שיכולה להגיע בנקל גם עד תל אביב. ההתמודדות מולם היא רק עניין של זמן".
