תקיפה באיראן: השרים חשים ממודרים ומובלים
בזמן שנתניהו מייצר תחושה ששעת השי"ן מתקרבת, מי שיושב סביב שולחן הממשלה מהלך כסומא וחש שאינו יודע יותר מהאדם ברחוב
- האתגר האיראני: 100 מטוסים מול 8 מטרות
- הערכה: רוב בקבינט בעד תקיפה באיראן
- נתניהו לאופוזיציה: הכנסתם את עזה לאיראן
אילו היה נפתח בפניהם, לבו ופיו שווים, הם ודאי היו נדהמים לשמוע שהשר הישראלי מוטרד בימים אלה מכך שמתישהו, בשבועות או בחודשים הקרובים, ייקרא להצביע בממשלה בעד או נגד תקיפה באיראן. מבחינתו, האמת היא שאין לו מושג מה יעשה ולאן כל זה הולך.
הוא גם היה מספר להם שמאז חזרתו של בנימין נתניהו מארצות הברית, הוא מסתובב בהרגשה שראש הממשלה כבר קיבל את ההחלטה לתקוף, ושהוא חושש מכך שנתניהו ושר הביטחון מובילים את הממשלה והמדינה להרפתקה שאת מחיריה הם מצניעים במכוון, ממסכים את תמונת היום שאחרי.
הוא חי בתחושה שהוא מובל אל הבלתי נודע. לפעמים, כשהוא מנסה לדמיין מה עלול לקרות כאן בשעות שלאחר תקיפה ישראלית באיראן, הוא מגיע למסקנה שאולי לא צריך לשמור את החששות האלה רק לעצמו ולכמה מקורבים.
ההכרה הזאת הכתה בו כמתבקש השבוע, כשכמה מטחי טילים מעזה ריתקו לבתיהם מיליון תושבים. בישיבת הממשלה האחרונה נתניהו כאילו שמע את מצוקתו, כשהעיר באגביות לשרים: אתם לא חייבים לדבר בעניין האיראני, אבל אם אתם כבר עושים את
השרים לא ממש הבינו אם ראש הממשלה מתבדח, או שהוא באמת מציע את עצמו לשמש מעין מדריך אישי להסברת העמדה הישראלית. מה שברור הוא שמאז חזר נתניהו מארצות הברית הוא לא מפספס אף הזדמנות להעלות את עניין הסכנה האיראנית על סדר היום.
למעשה איראן הפכה בתוך כמה שבועות לחזות הכל. גם העיסוק בסכסוך עם הפלסטינים הולך ומוטמע על ידי נתניהו ברטוריקת הפחד נגד איראן גרעינית.
תיאור מצוקת השר נועד להמחיש כיצד גם מי שיושב סביב שולחן הממשלה, מהלך כסומא בנושא שאותו מגדיר ראש הממשלה כמכריע בתולדותיו של העם היהודי. השר אינו יודע יותר מהאדם הסביר ברחוב. זוהי תחושה ששותפים לה שרים נוספים, גם כאלו מקרב חברי הקבינט המדיני-ביטחוני.
כולם ניזונים בעיקר מנאומי ההפחדה של ראש הממשלה, מהנרטיב המוכתב על ידו, מהסימנים ההולכים ומתרבים שאותם הוא מפזר והמייצרים תחושה ששעת השי"ן מתקרבת. קיימת תחושה שהאנלוגיות מעוררות הפחד על שואה וחורבן, שהפכו לשגרה בפיו של ראש הממשלה, נועדו למעשה להכשיר את הלבבות לקראת המעשה הגדול. השיא כמובן נרשם שלשום, בנאומו בכנסת, שבו אמר שישראל תפעל נגד איראן גם ללא גיבוי מארצות הברית.
נתניהו, אומרים אנשיו, חושש מהדלפות. החשש אכן מוצדק, ואף אחד אינו מצפה ממנו לפרוש בפני חברי הקבינט את התוכנית המבצעית. אבל מרגע שהוא עצמו שם את העניין האיראני על השולחן באופן גלוי, ראוי שימצא את הדרך לאפשר לשרים לפחות להתחיל לגבש את עמדתם בעניין.
חלקם חוששים מכך שכמה שעות לפני התקיפה הם ייקראו לישיבת ממשלת בהולה, ויצטרכו לקבל באופן מיידי הכרעה של פעם בדור. מישהו נזכר השבוע כיצד בתקופת אריאל שרון כראש ממשלה, השרים אישרו את הפריצה למוקטעה ונדהמו לגלות שבאותו הזמן בדיוק הכוחות כבר הסתערו. מישהו גם נזכר בישיבת הבזק שבה אושרה עסקת שליט.
אף אחת מהדוגמאות הללו אינה מתקרבת ליום שבו תצביע ממשלת ישראל על תקיפה באיראן. לכן משונה לראות, איך ככל שנתניהו לוקה בשבועות האחרונים בפטפטת בלתי נשלטת, כמעט משיחית, בעניין האיראני, כך הוא משתף פחות ופחות את חברי פורום השמינייה. למעשה, הפעם האחרונה שבה התכנס הפורום הייתה לפני כחודש וחצי, בעקבות ביקורו של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בישראל וברשות הפלסטינית. נתניהו הזעיק אז את הפורום לדיון חירום ומאז שכח מקיומו.
חברים בשמינייה הופתעו שנתניהו לא כינס אותם טרם יציאתו לארצות הברית ופגישתו עם הנשיא אובמה, שאותה הגדיר כמכרעת לקידום בלימת תוכנית הגרעין האיראנית. הפתעה נוספת חיכתה לפורום כאשר גם לאחר שובו לא כונסה השמינייה.
הדיון האחרון בשמינייה בסוגיית איראן התקיים לפני כארבעה חודשים. בשמינייה מתחיל להצטבר כעס וחשש מכך שנתניהו משתק את הפורום במכוון ככל שהעניין האיראני מתחמם, עד כדי כך שהוא נמנע מלכנס אותו גם בימים האחרונים, בעקבות סבב האלימות בדרום.
אחד מחברי השמינייה מספר שהיה בטוח שנתניהו יכנס את הפורום מיד עם שובו מארצות הברית, אבל הטלפון בושש להגיע. "זהו פורום מאוד אפקטיבי. יושבים בו גם אנשים נטולי אינטרסים פוליטיים, וחבל שאנחנו לא בתמונה. זה פספוס גדול", הלין.
בעוד נתניהו מוביל לבדו את המערכה ההסברתית להצדקת התקיפה, מי שמוזכר כתאומו הסיאמי לתוכנית התקיפה באיראן, שר הביטחון אהוד ברק, מתנהל בפרופיל נמוך. לפי אחד ההסברים, ברק שבלט לאורך תקופה ארוכה כזה שדוחף את נתניהו לפעולה צבאית נגד איראן, התקרר.
עד כדי כך, שהאמריקאים קיבלו לאחרונה משיחות איתו את הרושם שהוא דווקא הגורם המרסן מול ראש הממשלה. אם המידע נכון, ואין מדובר בהתרשמות אמריקאית בלבד, הרי שהוא בעל ערך רב. נתניהו לא יתקוף באיראן ללא גיבוי מלא משר הביטחון. קולו של ברק מכריע גם בשמינייה, שלפחות שלושה מחבריה - בני בגין, דן מרידור ובוגי יעלון - נמצאים ככל הידוע בעמדת המתנגדים.
"כן שמינייה, לא שמינייה", אומרים עכשיו אנשי נתניהו בחוסר סבלנות. "מה שחשוב זה שראש הממשלה לבדו הצליח להוריד מסדר היום הבינלאומי את העיסוק בפלסטינים, וגרם לכולם לעסוק בגרעין האיראני".
עמרי שרון חווה על בשרו ביום חמישי לפני שבוע עד כמה הפכפכים ומתעתעים הם החיים הפוליטיים. שרון הבן הצפין לביתו של חברו הטוב אחמד דאבח בדיר אל-אסאד, במאמץ אחרון לשכנע אותו לתמוך בציפי לבני בפריימריז לראשות קדימה. בקדימה דאבח נחשב לדמות מפתח. איש עסקים אמיד ממשפחה ענפה ומכובדת, לשעבר ראש מועצת דיר אל-אסד שהעריץ את אריק שרון.
יחד גם חלקו אהבה משותפת לגידול עגלים. בעקבות שרון האב דאבח הפך חבר מרכז ליכוד, אחר כך עזב איתו לקדימה, ניסה להיבחר לכנסת ונכשל. למרות זאת הוא נחשב לאחד הכוחות המשמעותיים במפלגה, הוא מחזיק במפקד של כ-2,000 חברים שיכול להכריע גורלות. בפריימריז הקודמים הוא תמך בלבני.
את המהלך המפתיע - דאבח החליט לתמוך בשאול מופז - תפר בחשאי ובשקט במשך כשבועיים סגן ראש השב"כ לשעבר, ישראל חסון. חסון, הממונה במטה מופז על מתפקדי המגזר הלא יהודי, סימן את דאבח כיעד מספר אחת שלו.
כמעט מיד הוא איתר את נקודת התורפה אצלו: דאבח מסתובב מאז הבחירות האחרונות בתחושה שלבני ואנשיה סייעו לח"כ מגלי והבה להיבחר לכנסת, והפנו לו גב. שיחות הריכוך ביניהם התנהלו בערבית, יצרו באופן טבעי קרבה, והיו, מתברר, אפקטיביות.
עמרי שרון מצדו הריח שמשהו לא טוב מתרחש בגזרת דאבח, ולכן נסע אליו. בשלב מסוים הצטרפה לפגישה גם ציפי לבני. האווירה בבית הייתה קשה ואמוציונלית. דאבח הודיע להם שהחליט לתמוך במופז ושהעניין סגור. לבני ניסתה להבין מה השתבש.
חמש שנים אני מרגיש מוזנח. סוג ב', אמר לה. אני נתתי את הנשמה שלי כדי שתיבחרי, ומה קיבלתי? מה אתם רוצים ממני, מחה. איפה האנשים של ציפי באילת? בחצי מדינה? איפה ליאור חורב? איפה ביילסקי, איפה אפללו שנתנו לו תפקיד, איפה שי חרמש שמיניתם לכנסת, למה כולם עם מופז? אני לא איש אכזרי ולא מחפש נקמות, אבל יש לי כבוד עצמי. כשהבינו לבני ושרון, בשעת לילה מאוחרת, שהבנאדם נעול, אין על מה לדבר, הם עזבו. כעוסים.
יומיים לאחר מכן הגיעו אל ביתו שני חבריו הטובים, חברי הכנסת יואל חסון ושלמה מולה, ממחנה לבני, וניסו לשכנע אותו לחזור בו. דאבח השיב פניהם ריקם. דאבח מספר שהם הציעו לו שריון כנציג המגזר הלא יהודי והבטיחו לעזור לו להיבחר. גם הניסיון הזה הסתיים ללא תוצאות. חסון מספר שדאבח רצה יותר מכך.
בכל מקרה, הוא אומר, אני אוהב את דאבח ומכבד את החלטתו. אבל מבחינת עמרי שרון מדובר במכה רצינית ליוקרה. מי שהגיע לפני כמה שבועות למטה לבני כאיש שהתגייס להציל את המפלגה מידי מופז, תואר כבעל שליטה בשטח של קדימה והאיש שבכוחו לעצור את הסחף אל מחנה מופז, לא הצליח להשאיר אצל לבני אפילו את אחד האנשים הכי קרובים אליו.
לא צריך להפריז בחשיבותו של דאבח, הוא בסך הכל עוד ציון דרך במה שנראה כקריסה של ממש בשטח של ציפי לבני בקדימה. במטה מופז משפשפים עיניים. זה נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי. הרשימה ארוכה והדוגמאות רבות: איתמר שמעוני מאשקלון, האיש עם אחד המפקדים הגדולים בקדימה, עזב והתמנה לראש מטה מופז באשקלון. סגני ראשי הערים של הוד השרון, אור יהודה ויבנה עברו ממחנה לבני למופז.
בליכוד, המפלגה ממנה נולדה קדימה, עוקבים בהנאה אחרי קרב הדמים הזה. "שאול, אל תגזים עם הפער. אל תהיה אכזרי מדי", השתעשע שר החינוך גדעון סער על חשבונה של לבני, כשעלה לדבר השבוע אחרי מופז בכנס של השלטון המקומי. "תסתכלו על עצמכם. אתם רבים על פירורים. על מי יביא שמונה או עשרה מנדטים. הגעתם לסוף דרככם", התעלל בהם ח"כ אופיר אקוניס ביום רביעי מעל דוכן הכנסת.
לזכותה של לבני צריך לומר שחרף המכות והבגידות שניחתות עליה מדי יום, היא נלחמת, נאבקת, לא מוותרת. עובדת בטירוף. מאמינה שעשרה ימים לפני הפריימריז בקדימה התמונה תשתנה. בסוף יגיעו הקולות החופשיים של קדימה ויחלצו אותה.
אילו הבחירות היו מתקיימות היום, על פי כל הסקרים בנימין נתניהו היה מרכיב את הממשלה הבאה. זוהי מגמה הנמשכת מאז נחתמה עסקת שליט. ראש הממשלה פופולרי מתמיד, אף אחד אינו מתקרב אפילו לאיים עליו.
לכן קצת קשה לעכל את הנתון הבא: אילו הבחירות לתפקיד נשיאות ועידת הליכוד היו מתקיימות היום, קיים סיכוי אמיתי שנתניהו, שהודיע על התמודדותו לתפקיד, יפסיד לח"כ דני דנון ויאבד קולות גם לשר מיכאל איתן, המבקש להחזיר את הכוח למרכז הליכוד.
מופרך ככל שזה יישמע, אנשי נתניהו, שבדקו באמצעות משאל טלפוני את סיכוייו של הבוס להיבחר לתפקיד שרוב הציבור כלל לא שמע עליו, גילו כי הם אינם גבוהים וכי קיים חשש ממשי לתבוסה. זו הסיבה המרכזית לכך שנתניהו, לפני המראתו לארצות הברית וקנדה לפני עשרה ימים, הורה על דחיית ועידת הליכוד שהייתה אמורה להיפתח בתחילת השבוע למועד לא ידוע.
נתניהו מעוניין לכהן כיו"ר הוועידה כדי לשלוט על סדר היום שלה ולוודא שאף אחד בטעות לא מחזיר את הכוח לחברי מרכז הליכוד. אלא שמי שבוחר את נשיא הוועידה הם אותם חברי מרכז שנתניהו מבקש להשאיר בחולשתם. הרצחת וגם ירשת? תוהים הם.
כשהבינו בסביבת נתניהו שכינוס הוועידה המפואר שתכננו לראש הממשלה עם שובו עטור תהילה מוועידת איפא"ק עלול להסתיים בפארסה, גנזו את התוכנית ועברו לתוכנית חלופית. איום איראני או לא, החל מהשבוע הבא נתניהו יקדיש זמן להתחנפויות לחברי מרכז. בתפריט: שיחות טלפון אישיות, איחולי חג שמח ובקשה נרגשת שיצביעו עבורו.
mazal.moalem@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם