פיגוע יחצני: טיפול שורש לספורט
המדינה שופכת הון עתק על ספורט, ואין לה מושג לאן הכסף הזה מתגלגל. אם השרה לבנת באמת רוצה להוביל שינוי, היא צריכה לעשות זאת בחקיקה ולא מול המצלמות
יש מצב שההצגה של השרה הביאה להתלהמות של בית הדין המשמעתי של ההתאחדות - אגב, לא זה הגוף שאמור למגר את האלימות מהיציעים, אלא דווקא בתי הדין שמסונפים לממשלה בה חברה לבנת - אבל לא זה הנושא כאן.
בשבועיים האחרונים פורסמו שתי כתבות תחקיר רציניות במדור הספורט של "גלובס." אחת עסקה במעורבות של גורמים עבריינים בכדורגל, השנייה הסבירה ברוב פירוט איך ניתן להוציא כסף מקבוצות כדורגל. באופן כללי, גם בלי מצלמות בשטח, שתי הכתבות האלה אמורות היו לגרום לשרה לבנת לשבור שולחן מרוב כעס.

ובצדק. ענף הספורט המוביל זוכה תוך זמן קצר לשתי כתבות שמציגות אותו באור שלילי - ולך תדע מה נשאר על רצפת חדרי העורכים במצוות היועצים המשפטיים של העיתון - וכל זה קורה בעיתון מכובד, לא במקומון של המועצה האזורית מטה יהודה.
סביר להניח שהשרה לבנת, בכירי ההתאחדות לכדורגל, ראשי הקבוצות - יודעים, פחות או יותר, את הסיפורים שעלו בכתבות האלה. סביר להניח שכולם - ואין לנו, כמובן, ספק בכוונותיו הטהורות של איש - רוצים בפתרון הבעיה. והמפתחות לפתרון הבעיה הזו נמצאים אצל השרה לבנת.
עם כל הכבוד לניסיונות חקיקה של חברי כנסת אוהדי הפועל ת"א שנמצאים כעת בהיסטריית טביב (איפה הייתם לפני שנה, תגידו? אז לא היה צריך שקיפות בכדורגל,(? לשרה לבנת יש הרבה יותר כוח ואמצעים לקדם את המהלכים החשובים האלה.
אם לשמעון פרס יש זמן לעשות פדיחות בפייסבוק, ולבנימין נתניהו יש זמן להתעסק במנעולי דלתות, כנראה
המדינה שופכת הון עתק על ספורט, ואין לה מושג לאן הכסף הזה מתגלגל בסופו של דבר. מה גם שהענף המוביל פה נמצא בקטסטרופה ניהולית (שעומדת ביחס הפוך לעונה המדהימה שאנחנו חווים,( ולאורך זמן גם קהל הלקוחות המועט שעוד מאמין במוצר הזה, כדורגל ישראלי, יברח.
אלה החוקים החשובים ביותר שצריכים לעמוד על סדר היום, השרה לבנת: שקיפות טוטאלית בכל הקבוצות ובכל ענפי הספורט, החמרת עונשי המינימום הקבועים בחוק למתפרעים במגרשים והקשחה (בחקיקה, רק בחקיקה) של הקריטריונים המאפשרים לאנשים להיכנס לקבוצות ספורט. קחי עצה בחינם, זה יקנה לך הרבה יותר קרדיט מאשר כמה צעקות על יו"ר ההתאחדות מול מצלמות הטלוויזיה.