חם, חם, מתחמם
כשהיא נחמדה, השמש פולטת קרניים מחממות ויכולה להשרות אווירה רגועה. מה שרובנו לא יודעים, זה שכיום המערכת כולה נמצאת בתחילתו של מחזור פעילות שיגיע לשיאו ב-2013, מה שמעלה את החשש מסערות שמש, שעלולות להשפיע על בריאותנו ולהשבית את התקשורת הלוויינית - עד לכדי מצב שהמומחים מכנים "קטסטרופה"
כאשר השמש מחליטה להשתולל, להתפרץ ולפלוט חלקיקים אנרגטיים, כדאי לתפוס מחסה. בין הסיבות להמלצה, הן סערות שמש שעלולות להוביל להשבתת תקשורת לווינים, תקלות באינטרנט, מיגרנות, כאבי ראש ועלייה במקרי סרטן העור. ישנם מספר מדענים שאף קושרים את ההתפרצויות של השמש לעליית הטמפרטורות וההתחממות הגלובלית. הבעיה, שלא ניתן לצפות בדיוק מתי תגיע הסערה הבאה והשאלה היא האם האנושות מוכנה לתרחישים האפשריים?
לשמש מחזור פעילות של 11 שנה, במהלכו ישנן תקופות של שיא וכאלה שנחשבות מתונות יותר. המחזור הנוכחי נמצא עוד בתחילתו. השמש יצאה מדפוס הפעילות המינימאלית שבו הייתה שרויה בשנים האחרונות, ומגלה כעת פעילות הולכת וגוברת שצפויה להתחזק ולהגיע לשיא בשנת 2013. במהלך נקודות השיא השונות, מתפרצת השמש ושולחת קרינה רבת עוצמה לחלל, המגיעה עד כדור הארץ. החלקיקים הטעונים חודרים את מעטה האטמוספרה ומגיעים אל פני הקרקע, ועלולים לגרום לשיבושים.
"בדיוק כאשר החלו התפרצויות השמש הנוכחיות, התרחשה תקלה בלתי מוסברת בלווייני YES (בגופי התקשורת טענו בתגובה כי התקלה קשורה להסלמה בדרום, ולעובדה שהמכשור הצבאי משבש את השדה האלקטרומגנטי של הלוויין. י"פ) אבל מי יודע, יתכן ומדובר בתוצר של סערות השמש. תקלות לווינים הן מדד חשוב לתופעה", מסביר הפרופסור יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה.
למרות שהייתה די חזקה, הסערה האחרונה עוד רחוקה בעוצמתה מבחינת מה שהשמש עלולה לחולל בכדור הארץ. "זה מדאיג, בעיקר כי סערות שמש אינן דבר שאפשר לצפות מראש וקשה לדמיין את העולם ללא לווינים, אינטרנט ומערכות ניווט. פגיעת סערה אנרגטית של השמש יכולה להביא לאסון כבד", מזהיר יאיר. "אם הסופה חזקה מאוד, החלקיקים יכולים להגיע ולחדור לפני השטח של כדור הארץ, מה שעלול לפגוע גם בתעשיות על פני הקרקע כמו היי-טק ותקשורת. אחת ל-100, 200 שנה ישנו אירוע קטסטרופלי שכזה".
הדוגמה האחרונה לסערה קיצונית הייתה בשנת 1859, במהלכה התרחשה התפרצות שמש כה עזה, עד שהדבר גרם לקווי הטלגרף לאורך כל צפון אמריקה להישרף כליל ולצאת משימוש. "אם דבר כזה יקרה לנו כעת, המין האנושי ככל הנראה יחוש בנסיגה הרבה שנים לאחור מבחינה טכנולוגית", מציין הפרופסור יאיר.
עם זאת, יאיר מוסיף כי אין סיבה לפאניקה. "ראשית, ישראל ממוקמת בקו רוחב 32 צפון, כך שקווי השדה המגנטי באזורנו כמעט מקבילים לפני השטח. לחלקיקים הטעונים המסוכנים יש דווקא נטייה להיות מוסטים לקטבים (מה שיוצר את הזוהר בקטבים. י"פ). שנית , ישנם מודלים הצופים כי המחזור הנוכחי לא יהיה פראי במיוחד. בכל מחזור ישנם 'אירועי קצה' שקשה מאוד לצפות מראש, והם עלולים להיות הרבה מעל למה שהממוצע חוזה. למרות שישנם מודלים מאוד משוכללים, אפילו הטובים ביותר, כמו אלו של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, הם אינם יכולים לחזות מתי תהיה התפרצות סולארית, ומה תהיה עוצמתה".
האם התפרצויות שמש משפיעות גם על בני האדם?
"המח הוא איבר הרגיש לשינויים בתנאי הסביבה האלקטרומגנטית, מכיוון שהוא עובד באמצעות פעילות עצבית חשמלית. כאשר השדה המגנטי של כדור הארץ מסוכך עלינו, אז לא מרגישים דבר. בזמן הפרעות בשדה המגנטי כתוצאה מסערות שמש אשר גורמות לשינויים בפרמטרים החשמליים של האטמוספירה, אנשים רגישים עלולים לחוש מיגרנות וכאבי ראש".
מדוע קשה לחזות התפרצויות?
"אנחנו לא מבינים עד הסוף את הדרך שבה פועלים הכוחות הפנימיים, וגורמים לתופעות שעל פני השמש ולכן לא ניתן לצפות שינויים חדים בשדה המגנטי שלה. כמו כן, תהליך זרימת האנרגיה בשמש לא מובן לגמרי, אז קשה אפילו לספק התרעה.
"היום אנו יכולים רק להסתכל עם לווינים על השמש, וברגע שמבחינים בתופעה המתרחשת אפשר להתריע בתוך שמונה דקות (הפוטונים המגיעים מהשמש נוסעים במהירות האור, וכדור הארץ נמצא במרחק שמונה דקות אור מהשמש. י"פ)
לדברי יאיר, "השבוע הנוכחי היה יוצא דופן בזה שהיו הרבה התפרצויות בזו אחר זו. תופעה כזו אמנם מתרחשת תמיד במהלך המחזורים של השמש, אך לא בעוצמות כמו שהיו השבוע. אני משער שנגרמו בשל כך נזקים קלים לחלק מהלוויינים, אבל סביר שחברות החלל לא מדווחות על כך מהטעמים שלהן".
מה הסיכוי לאירוע קטסטרופלי?
"הסיכוי הוא אפסי, אבל תמיד יש אפשרות לאירועים חריגים. זה כמו לדבר על ההסתברות שתהיה רעידת אדמה בעוצמה 10-9. גם שם היא נדירה מאוד, אבל מקרים כאלה קורים, ולמין האנושי תמיד יש זיכרון קולקטיבי לאירועים החריגים. יש מדענים שטוענים שדווקא במחזורים נמוכים, כמו הנוכחי, יש סיכוי גבוה יותר לאירוע קטסטרופלי. אבל בשורה התחתונה אף אחד לא באמת יודע".
פרופסור ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה העברית, מסביר כי העובדה שאנו מתקרבים כעת לשיא של המחזור העכשווי, משמעותה "שצפויות להיות יותר סערות, יותר רוח שמש, ויותר קרינה אולטרה-סגולית. כמו כן, השמש עצמה תיראה בפרומיל יותר בהירה מהרגיל".
גם הוא טוען, כי למחזוריות השמש השפעה על בני האדם ובריאותם. "ישנם מחקרים המראים כי מחזורי השמש משפיעים על סרטן העור. כאשר נפלטת קרינה רבה יותר בטווח האולטרה סגולי, זה מעלה את הסיכון בחשיפה ממושכת לשמש. לפי המחקרים, מיד לאחר כל שיא של פעילות בשמש, ישנה עלייה במספר מקרי סרטן העור".
שביב, בניגוד לקונצנזוס בעולם, מאמין כי למחזורי הפעילות של השמש יש השפעה גדולה יותר ממה שאנו חושבים על אקלים כדור הארץ. לדבריו, "ברור כשמש שלשמש יש השפעה על אקלים כדור הארץ. אני טוען, כי ההשפעה היא יחסית גדולה. אפשר לראות זאת באופן אמפירי על ידי עדויות. גובה פני הים מושפע ממחזורי השמש, ועל כך אין ויכוח. כאשר השמש פעילה, האוקיינוס 'מתנפח', וגובה פני הים עולה, כך אפשר ממש לכמת את החום שמגיע מהשמש במהלך המחזורים השונים. ברגע שניתן לכמת את ההשפעה, ניתן גם להבין שהיות ומצב פעילות השמש גדל במהלך המאה ה-20, יש שינויים ארוכי טווח על האקלים, ובהכרח חלק מההתחממות הגלובלית חייבת להיות מזוהה עם פעילות השמש".
"על פני תקופות זמן קצרות של עשרות שנים, השינוי בטמפרטורה הגלובלית הוא רק 0.1 מעלות צלסיוס", ממשיך הפרופסור שביב. "אך על פני תקופות זמן גדולות של 100 שנה ולמעלה מכך, ההשפעה כבר גדולה הרבה יותר". שביב אומר כי "ישנן עדויות המורות על כך שעידן הקרח הקטן שהיה באירופה באמצע המאה ה-19, הגיע בסמוך לתקופה מתונה מאוד של פעילות השמש. לעומת זאת, בתקופת ימי הביניים, כאשר השמש הייתה פעילה, זה היה עידן חם יחסית, הדומה לתקופה הנוכחית".
"למרות שישנם ממצאים המורים על התאמה חזקה בין פעילות השמש במאה ה-20 לבין העלייה בטמפרטורה", מסביר שביב כי "ברגע שטוענים טענה כזו, העולם הופך אותך ל'פרסונה נון גרטה', לאדם בלתי רצוי. ההתחממות הגלובלית, זה תחום שכבר מזמן עזב את המדע, וכיום יש בו הרבה אינטרסים ופוליטיקה".
איזה אחוז מהקהילה המדעית מאמין כיום כי ההתחממות הגלובלית נובעת מפעילות השמש?
"התחום הזה הוא לא שחור ולבן - יש את הקיצונים שטוענים שההתחממות הגלובלית נגרמת רק כתוצאה ממעשה ידי אדם, ומן הצד השני יש את אלו הטוענים שההתחממות נובעת רק מתהליכים טבעיים של כדור הארץ. בין לבין יש ספקטרום רחב מאוד של ווריאציות. אני מאמין כי לפחות 50% מההתחממות נובעים מתהליכים טבעיים, והשאר מבני אדם. הרגישות האקלימית היא נמוכה ולא כזו גבוהה כמו שמפחידים אותנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם