לראשונה: שירי דרוויש יילמדו בחינוך הערבי
יצירותיו של המשורר הלאומי הפלסטיני ישולבו בספרי הלימוד בשפה הערבית בשנה הבאה. יוצרים אחרים שנויים במחלוקת נותרו בחוץ
לעומת זאת, לא נכללים בתכנית יוצרים שנחשבים לשנויים במחלוקת - רסאן כנפאני שהיה דובר החזית העממית והמשוררת פדווא טוקאן שכתבה בין השאר בגנות חיילי צה"ל.
למרבה האירוניה, תוכנית הלימודים בלשון ובספרות ערבית בבתי הספר היהודיים דווקא כוללת את האפשרות לשלב יצירות של דרוויש וכנפאני כבר כמה שנים.
התוכנית לספרות ערבית לבתי הספר במגזר הערבי נחשבת לאחת הרגישות מבין התוכניות הפדגוגיות של משרד החינוך. הפעם האחרונה שבה עודכנה תוכנית זאת הייתה לפני כ-30שנה, ב-1981, אולם יישומה היה חלקי בלבד, ויוצרים מרכזיים שנכללו בה, ובהם דרוויש, הוצאו בפועל מן המקראות.
ניסיונות חוזרים ונשנים לעדכן את תוכנית הלימודים ולהגיע להסכמה סביב המשוררים והסופרים "המתאימים" כשלו פעם אחר פעם, בשנים 2007 ,2004 ו-2011.
המחלוקת העיקרית בגיבוש מתכונת הלימוד החדשה נסבה בעיקר סביב שני יוצרים: רסאן כנפאני ופדווא טוקאן. כנפאני היה חבר באש"ף ודובר החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא הצטלם עם אחת המחבלות היפניות לאחר הטבח בנמל התעופה לוד ב-1972, דבר שהעלה את חמתם של ישראלים רבים. כחודש לאחר
טוקאן נחשבת בעיני רבים לסדין אדום בשל שיר שכתבה, לאחר שהמתינה שעות ארוכות במעבר אלנבי. בשיר, ששמו "גשר אלנבי", נכתב כי את רעב השנאה שלה רק הכבדים של חיילי צה"ל יכולים להשביע.
בשנת 2007 משרד החינוך בראשות השרה יולי תמיר עמד לאשר את התוכנית כאשר כנפאני וטוקאן בתוכה. ואולם היצירות שלהם שהיו אמורות להיכלל ברשימה מתחו בעיקר ביקורת על העולם הערבי והפלסטינים עצמם, או שעסקו בנושאים כלליים.
התוכנית לא נחתמה בסופו של דבר והועברה אל שולחנו של ד"ר צמרת, שהבהיר כי הוא אמנם מוכן להכניס לתוכנית יוצרים כדרוויש, אולם מסרב בכל תוקף שייכללו בה כנפאני וטוקאן. כמו במקרה של דרוויש, גם את כנפאני ניתן ללמוד כחלק מתוכנית הלימודים של השפה הערבית לבתי הספר היהודיים.
ד"ר מחמוד אבו פנה, מי שריכז את פעילות הוועדה שהגתה את התוכנית ב-2007, מבהיר כי מטרתה הייתה "לטפח את הפלורליזם והדו-קיום, תוך עיסוק בזהות הלאומית".
ואולם מעבר על רשימת היצירות מגלה כי הן אינן נוגעות בעצבים הרגישים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במגזר הערבי כבר נשמעת ביקורת על רשימת היצירות בתוכנית החדשה, גם על אלה שכלולות בה ובעיקר על אלה שהושמטו. "זוהי רשימה מסורסת", אמר למעריב מורה לספרות בבית ספר ערבי. "זה לא אותו דרוויש שאנחנו מכירים".
פרופ' מחמוד רנאיים, יו"ר האקדמיה ללשון ערבית ומי שכיהן בתפקיד יו"ר ועדת המקצוע לשפה הערבית, בטוח שהורדת הטקסטים של טוקאן וכנפאני באה על רקע פוליטי. בשיחה עם מעריב הוא מציין דיון קשה שניהל עם ד"ר צמרת בחודש יוני בשנה שעברה.
"הבעתי את מחאתי על טקסטים שהוחלט להוציא והסברתי שאני לא מקבל את זה", הוא מספר. גם ד"ר צמרת וחברי ועדת המקצוע מודים כי הסיבה להורדת יצירותיהם של השניים היא פוליטית ונובעת מרגישות העניין.
ממשרד החינוך נמסר: "בשנת 2007 נבנתה התוכנית ברמה של ארבע יחידות לימוד, אולם היא הוקפאה מאחר שהיקפה לא עמד בחוקת הזכאות לבגרות. בימים אלו מושלם תהליך התאמת התוכנית לחוקת הזכאות. מאחר שהתוכנית החדשה הוגדרה כתוכנית לספרות ערבית ועולמית, שולבו בה יצירות מתורגמות ועולמיות והורדו יצירות כגון יצירותיהם של פדווא טוקאן ורסאן כנפאני".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם