דיון על הסכם מגרון: "פתרון זה יהיה לסמל"
בדיון בבג"ץ בהסכם הפשרה על פינוי המאחז הלא חוקי אמר עו"ד וינרוט: "למרות האידיאולוגיה – התושבים מרכינים ראש והולכים"

ההסכם שהוגש, המוביל למעשה לפינויים מרצון של התושבים עורר זעם בקרב "שלום עכשיו" ותושבי הכפר בורקה הטוענים לבעלות על האדמה. לטענתם, מדובר במחטף, רגע לפני מועד הזמן שקבע בעבר בג"ץ לפינוי המאחז.
הרכב השופטים בראשו של הנשיא אשר גרוניס וביחד עם השופטת מרים נאור והשופט סלים ג'ובראן, דנו הבוקר בבקשה. לאולם הדיונים הגיעו נציגים שונים – הן מגרון והן מהכפר בורקה. נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, אמרה בפתח הדיון כי "מאחורי הבקשה עומד הרצון העז של הדרג המדיני להביא לסיום בדרכי פשרה". לדבריה, הרצון של המדינה הוא להביא לכך שפינוי התושבים יעשה בהסכמה ולא יצטרכו לפנותם בכוח. חודש הפינוי, לפי התווי שגיבשה המדינה, יהיה נובמבר 2005.
"מה שנעשה עד היום לא נעשה בחוכמה", אמר עו"ד יעקב ויינרוט, גם שמייצג את תושבי מגרון. "אני מדבר בצורה רצינית על התושבים אבל לא חושב שזה צריך למנוע מבית המשפט להקשיב היום", אמר. לדבריו, "במצב של חברה משוסעת מגרון הפכה סמל- לויכוח הזה בין שני החלקים שלנו. לתושבי מגרון היו שתי ברירות- אחת לדבוק בעקרונותיהם ולהמשיך לחיות בעולם שהורג ובל יעבור ולחכות שיפנו בכוח. מבחינה אידיאולוגית זה היה הכי נוח, אך אחרי התלבטות קשה הוחלט להפנים את שלטון החוק, להרכין ראש וללכת. כמו שמגרון הפכה לסמל – כך הפתרון הזה יהיה לסמל".
עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את שלום עכשיו ואת תושבי ברקה, אמר בדיון: "במקרה הזה התפרקו חבריי מייצוג אינטסיים ציבוריים. דבר אחד אני מסכים עם וינרוט – הבקשה הזו הפכה לסמל. עם ישראל
ספרד ציין עוד כי הגשת הבקשה של המדינה נגוע בחוסר תום לב, שבועיים לפני המועד שהציב בית המשפט לביצוע פסק הדין. לדבריו כל ניהול המשא ומתן לא נעשתה פנייה אחת לתושבים הפלסטינים, "כאילו הם לא קיימים. הדרג המדיני נכנע לדרישות מגרון ומבקשים גם מבית המשפט לרדת על גחון. צדק נדחה הוא צדק נדחה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
