שרון לא ראה בלבני או במופז ראשי ממשלה
קדימה, המפלגתו של אריק שרון, התפוגגה באופוזיציה ונאבקת כעת על קיומה. ונתניהו? עוקב אחר הפריימריז בהנאה צרופה
בניסיון לשוות למעמד חגיגיות ולפוגג את המתח העצום בין המחנות, יו"ר הסיעה ח"כ דליה איציק ארגנה כיבוד נדיב. אבל שום דבר חגיגי לא היה שם, גם תיאבון לא היה מי יודע מה. מאיר שטרית, איש מחנה מופז, החמיא ללבני אבל נשמע כאילו הוא מסכם תקופה ובעצם נפרד ממנה. מצדה של היו"ר, ח"כים ממחנה מופז התקבלו, כרגיל בימים אלה, בשלום קר במקרה הטוב.
מהר מאוד המפגש הטעון מיצה את עצמו, ולאחריו נטשו הח"כים במהירות את חדר הסיעה בדרכם אל ענייני הפריימריז, מותירים אחריהם שולחנות עמוסים בפירות ומאפים שאיש לא נגע בהם.
האירוע המוזר הזה כבר זכה לכינוי "הסעודה האחרונה". במובנים רבים קדימה הולכת בשבוע הבא אל הבלתי נודע. הפריימריז לתפקיד היו"ר הם רק קדימון לבאות. אם יתממשו ההערכות הרווחות במערכת הפוליטית, שגם בנימין נתניהו שותף להן, ושאול מופז ינצח, איש אינו יודע באמת מה תעשה ציפי לבני. בקדימה יש מי שבטוח שהיא לא תוכל לשאת את שנוא נפשה בראש המפלגה, ותפרוש מהפוליטיקה. אולי תנסה להתפלג. ומי ילך איתה? ולאן ילכו? האם מפלגתו של יאיר לפיד היא היעד? השאלות הללו נותרות בינתיים ללא מענה.
אחד הח"כים המקורבים אל לבני טוען בתוקף שפוליטיקה היא חמצן עבורה, ולכן תישאר גם אם תובס, ותחכה לנפילתו של מופז בבחירות. התסריט השני, שלפיו מתרחש היפוך מגמה בימים שעוד נותרו לפריימריז ולבני זוכה למנדט מחודש להנהיג את המפלגה, מציף גם הוא שורת שאלות.
ההנחה הרווחת היא שלבני כנראה תקיים את הבטחתה מהפריימריז, ותראה למופז וראשי מחנהו את הדלת החוצה, ואולי תנסה לכפות עליהם פילוג. האם מופז יפרוש? האם ינסה להתפלג, ומי ילך איתו? האם הליכוד הוא היעד? ח"כים ששוחחו עמו ודרשו ממנו תשובה ברורה לכך, זכו להבטחה מפורשת שהוא נשאר בקדימה בכל מצב ולא מתפלג. כסף לא מעניין אותי, אמר להם, אני רואה את עצמי בפוליטיקה עוד עשר שנים לפחות.
בעוד לבני מעבירה את המסר הברור של מי שלא איתי נגדי, מופז יוצא מגדרו לחבק גם את הח"כים של לבני. הוא מקפיד להרים אליהם טלפונים מרגיעים ועם חלקם נפגש. אין לי כוונה לחסל אף אחד מכם, אמר להם, ביום שאחרי נתאחד כולנו. כך למשל הוא דאג להיפגש עם איציק, שבחרה לשבת על הגדר, ונשבע לה שאין בלבו
הוא נפגש עם צחי הנגבי, יו"ר הוועדה לענייני מפלגה, התומך בלבני, והעביר לו את אותו המסר. אני ארצה אתכם לידי, אמר להם. מופז התרשם שלאף אחד אין כוונה לפרוש. היחיד שרומז על פרישה, אם לבני תיבחר, הוא אבי דיכטר - המועמד השלישי, שאתמול הודיע במפתיע על חבירה למופז. מדובר במהלך שנתפר מאחורי הקלעים במשך תקופה ארוכה, עד שדיכטר השתכנע שלבני עשויה לנצח בגללו.
דיכטר שווה כמה אלפי קולות, והשאלה כעת היא כמה מהם יטרחו להצביע וכמה מתוכם יצביעו מופז. דיכטר מבחינתו מתכוון לעשות הכל כדי שרובם יגיעו להצביע - ולמופז. אלה ימים מורטי עצבים ותזזיתיים בקדימה. מופז הורה לח"כים שתומכים בו לשמור על פרופיל נמוך. אל תצאו בהצהרות "ניצחנו". לא ניצחנו, הוא מבקש מהם בכל שיחת טלפון, מפגש או ישיבת מטה. זה לא פשוט. הפיתוי הוא גדול. כבר שבועות הם רואים איך מעוזי השטח של לבני נופלים בזה אחר זה, לחלק מהמהלכים הם שותפים. הם מתרוצצים ברחבי הארץ ומתאבדים ממש על כל מתפקד.
קשה להתעלם מחדוות הניצחון והצפיפות בתוך מחנה מופז. לבני, בעבר הלא רחוק מגנט מנדטים, לא מוותרת. היא נלחמת בכל הכוח על חייה הפוליטיים. היא חורשת את הארץ, הופכת כל אבן. מתראיינת. מטה הפריימריז שלה בתל אביב שוקק. הבדיקות הטלפוניות מעודדות. עמרי שרון ובעלה נפתלי שפיצר נותנים את הטון ומשדרים רוח קרב. הם נוסכים בה אמונה.
חרף החדשות הרעות שניחתו עליה מדי יום מהשטח, על פעילים שערקו ופוקדים שבגדו, לבני מצליחה לשמור פאסון. אני הולכת לנצח, אמרה לח"כ איציק, כשביקשה לברר איתה השבוע אם נכונה השמועה שהיא מתכוונת לתמוך במופז. איציק הרגיעה אותה. גם הח"כים התומכים בלבני מנסים לשדר ביטחון בניצחון, אבל חלקם נשמעים בשיחות סגורות אפולוגטיים. למרות הסימנים בשטח המנבאים ניצחון למופז, הפריימריז הם חור שחור.
לא לחינם סוקרים נחשבים אינם מוכנים לגעת יותר בסקרי פריימריז, אחרי שפספסו את ניצחונו של עמיר פרץ על שמעון פרס בבחירות לראשות העבודה ב-2005, וב-2008 נפלו שוב כשניבאו תבוסה למופז מול לבני בעשרות אחוזים-קרב שהסתיים בשני אחוזים לטובתה. עדיין לא נמצאה המתודולוגיה שמאפשרת לפענח מפקד של עשרות אלפי אנשים, שחלקים גדולים ממנו מאורגנים, הפכפכים או מונעים מאינטרסים שאינם ברורים עד הסוף.
בקדימה 95 אלף מתפקדים, כמעט רבע מהם משתייכים למגזר הלא יהודי, פועלים על פי הוראות חמולתיות. כמה מאות מהם נמנים עם הפזורה הבדואית ואין לאף אחד כתובות או טלפונים שלהם. אלפים רבים אחרים מוגדרים כמתפקדים חופשיים, כאלה שהזדהו עם קדימה בימי שרון, ועכשיו לא רוצים לשמוע יותר על המפלגה שאיבדה את דרכה.
נקודת מבט אחרת לשאלה מה נותר בקדימה ממורשת שרון, ומי הוא ממשיכה במפלגה, סיפקה ביום שישי לפני שבוע האזכרה השנתית ללילי שרון בגבעת הכלניות הצופה אל חוות השקמים. 12 שנה מאז מותה מתכנסת חבורת החברים הקרובה ביותר סביב הקבר המטופח. האווירה אינטימית ומשפחתית.
אריק שרון הקפיד במהלך השנים לא לערב פוליטיקה עם אירוע הזיכרון השנתי לרעייתו האהובה. יוצא מן הכלל הוא ח"כ שי חרמש, חבר קיבוץ כפר עזה השכן. הקשר בין חרמש למשפחת שרון קיים כבר שנים רבות. חרמש היה בן בית בחווה, הוא היה זה שכיו"ר המועצה האזורית שער הנגב עבר על כל חוק תכנון ובנייה אפשרי כדי לאפשר את קבורתה של לילי שרון על גבעת הכלניות. שרון האב הפקיד בידיו את ארגון הלוויה, ובמהלך השנים התקבעה המסורת שחרמש דואג לצד הארגוני באזכרות.
כשהוקמה קדימה, שרון לקח איתו למיזם החדש את חרמש, איש מפלגת העבודה. עד היום חרמש מדבר על שרון בהערצה. בסלון ביתו תלויה תמונה, שבה נראה שרון מחבק חיבוק עוטף את חיה אשתו. גם השנה לקח על עצמו חרמש לדאוג לכמה עניינים לוגיסטיים כמו הבאת רב לאזכרה, אלא שהפעם, מספרים אנשים שנכחו במקום, עמרי שרון ארגן לו זובור, והכל בשל החלטתו של חרמש לתמוך במופז לראשות קדימה. עוד קודם לכן הופתעו הנוכחים לחזות בציפי לבני מלווה בעוזר ולצדה צוות צילום של ערוץ 2, מדלגים במעלה הגבעה.
מי שמכיר את הקודים הפנימיים יודע שמעולם קודם לכן לא הוזמן צוות צילום לאזכרה, ובימי שרון כראש ממשלה נהגה התקשורת לארוב להזדמנות צילום. כעת הזמין שרון הבן את המצלמות לצורך כתבת טלוויזיה שנועדה לסייע לקמפיין לבני. אפשר להתווכח על גבולו של הטעם הטוב, אבל זו זכותו. הוא התגייס להצלת קדימה מידי מופז ומתאבד על המשימה הזאת.
עבור לבני, אגב, הייתה זו הפעם השנייה שבה נכחה באזכרה. חרמש מצא עצמו מבודד, זוכה למבטים קרים מלבני ועמרי. גם גלעד שרון בקושי ניגש אליו. היחס המנוכר לבני הזוג חרמש בלט לעין. כשירדו אל הבית בחווה לארוחה קלה, תפס עמרי את חרמש והסביר לו כמה המעשה שעשה הוא בלתי נסלח וכמה הוא כועס עליו. בתגובה אמר לו חרמש, אני בקדימה בשליחות אבא שלך. הוא מינה אותי כדי לטפל במגזר החקלאי. לכך גויסתי. ציפי לבני לא נקפה אצבע ואפילו עמדה מולי במאבקים שהובלתי למען ההתיישבות. אני מצטער, אבל אני נאמן לאבא שלך ולא לציפי לבני.
בהמשך פנתה לבני לחיה, רעייתו של חרמש, והביעה את מורת רוחה מבגידת חרמש שתמך בה בעבר. חיה חרמש שאלה אותה איפה היא בדיוק הייתה שלוש שנים, כששי נאבק לבד. האמת היא ששרון, ועל כך מעידים חברים בולטים בפורום החווה, מעולם לא ראה בלבני או במופז את יורשיו. הוא לא ראה בהם מנהיגים גדולים, ולא הייתה לו הערכה מיוחדת אליהם. היחיד שזכה ממנו ליחס אחר בהקשר זה היה צחי הנגבי. שרון העריך את קור רוחו וחשב שהוא קורץ מחומר של ראשי ממשלה.
נתניהו עוקב אחר הפריימריז בקדימה בהנאה צרופה. בעבר כמעט הצליח לפלג את המפלגה וכעת הוא עשוי לחזות בכך בלי שהשקיע מאמץ מיוחד. למה שיקרה בקדימה ביום שלישי בלילה, כשייוודעו תוצאות הפריימריז, תהיה השפעה מסוימת בקבלת ההחלטה של נתניהו בנוגע להקדמת הבחירות.
נתניהו מעריך שמופז ינצח. הוא מעוניין לבחון בתקופה הקרובה מהו אפקט הניצחון של מופז, מה מנבאים לו הסקרים, והאם הוא מצליח להפוך לאלטרנטיבה שלטונית. התרחשות כזאת בשילוב מחאה חברתית מתחדשת עשויה לאותת על בעיה. אין זה סוד שראש הממשלה בוחן כבר כמה חודשים את רעיון הקדמת הבחירות. במערכת הפוליטית מסתובבים כמה וכמה תרחישים שלפיהם הבחירות יוקדמו לספטמבר או אוקטובר. לכל תרחיש יש הסבר משלו. "הכל ספקולציות בגרוש", אומר אדם המקורב לנתניהו. לדבריו, ראש הממשלה יחליט בין החודשים מאי-יוני אם יוקדמו הבחירות. זה תלוי בהרבה גורמים, ביניהם השאלה אם יהיה פילוג בקדימה, הבחירות בארצות הברית והעניין האיראני.
מה שבטוח הוא שנתניהו לא ירצה מערכת בחירות על רקע מחאה חברתית. לכן אם זו תתחדש, הסבירות להקדמת הבחירות פוחתת. לדברי אותו אדם, אם נתניהו יחליט לא ללכת לבחירות, הוא יצטרך לעבוד חזק מאוד על חלופה לחוק טל. בינתיים הוא לא הקים אפילו ועדה. אם ירצה להקדים את הבחירות, הוא צפוי לחולל משבר בסוגיית גיוס החרדים. להביא חוק שהחרדים לא יוכלו לחיות איתו ולהוביל לפרישתם. בינתיים נתניהו יכול לצאת בראש שקט לחופשת הפסח. הממשלה שלו יציבה. הסקרים מעולים. ואלטרנטיבה לשלטונו עדיין אינה נראית באופק. אפילו אופוזיציה ראויה אין לו.
על עליבותה וחדלונה של האופוזיציה העידה ביום רביעי מליאת הכנסת הריקה כמעט, מראה נדיר לערב נעילתו של מושב החורף. בימים כתיקונם האופוזיציה נערכת לקרבות מתוקשרים, לפיליבסטר, מנסה לטרפד חוק או שניים, להניף דגל, להוכיח קיום. ראש הממשלה והשרים ויו"ר האופוזיציה מפנים שעות ארוכות לערב סוער. אבל הפעם חברי קדימה עסוקים בפריימריז. הם נפוצו לכל עבר, לא נותר מהם איש, ואלוהים יודע לאן נעלמו חברי הכנסת של העבודה ומרצ - המדברות גבוהה גבוהה על מחויבות אופוזיציונית.
בזמן הזה הקואליציה העבירה כהרף עין בקריאה שנייה ושלישית את רפורמת רשות השידור. חברי הכנסת של קדימה ומרצ הגישו אמנם עשרות הסתייגויות לחוק הבעייתי, שמעמיק את אחיזתה של הממשלה בשידור הציבורי, אבל לא טרחו להישאר. כלל לא בטוח שהם שמו לב שהחוק החשוב הזה, שהעסיק את הכנסת והתקשורת בעצימות גבוהה במשך שנתיים, עולה להצבעה.
את הכבוד האבוד של אחת האופוזיציות הרופסות ביותר בתולדות הכנסת, הציל חבר הכנסת המצטיין דב חנין מחדש, שהצביע נגד החוק מול עשרה תומכים. זה היה מחזה מכמיר לב ומכעיס באותה מידה. יו"ר הקואליציה זאב אלקין הביט באדישות על ההתרחשות המוזרה וסיכם אותה במשפט מדויק אחד: "האופוזיציה מפורקת לגמרי. גם האופוזיציה התרגלה לזה שהיא לא מסוגלת לנצח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם