מבחן האחדות ביום שאחרי הפריימריז
חגיגות ניצחונו של מנהיג קדימה הבא יהיו קצרות מאוד, וייגמרו ברגע שיעמוד למבחן הסקרים. הנאמנות למפלגה מוגבלת, המחויבות – בהתאם
זו שתבחר או זה שיבחר יעמדו כמעט מיד למבחן הסקרים האכזרי ביום שאחרי, כל תוצאה מתחת ל-15 מנדטים תלבה מלחמה פנימית במפלגה ותגביר את סיכויי הפילוג.
הבוקר בעשר בבוקר כשיפתחו הקלפיות, יקראו 95000 מתפקדי קדימה להצביע על עתידה של מפלגה שאין כלל ודאות שבעוד עשור או אפילו פחות מהיום תהיה עדיין חלק מהמפה הפוליטית.
העניין הוא שעבור אלפים מתוך 16,000 חברי קדימה שהצטרפו למפלגה בשבועיים הראשונים להקמתה בשלהי 2005, קדימה היא נחלת העבר.
כשנהו אחר אריאל שרון האמינו בכל ליבם שלנגד עיניהם צומחת הזדמנות היסטורית לשבור את חוקי הפוליטיקה העסקנית והסחטנית, בדרך אבדו להם הברק והאמונה, לעיתים עד כדי אובדן מוחלט בקדימה – לאלה אין עניין לבוא ולהשפיע, אין עניין להצביע קדימה. אבל לא רק להם, הפריימריז האלה כמעט ולא עוררו עניין ציבורי ותקשורתי.
קדימה אינה מותג מפלגתי
בקושי בת שש, קדימה, אבל שיאיה ותלאותיה בחייה הקצרים יכולים לפרנס כמה מפלגות. היא הוקמה בסערה מתוך מפץ פוליטי על ידי מנהיג נערץ שביקש לחולל מעשה מדיני גדול. נשקה בסקרים לחמישים מנדטים בסקרים, אבל אז מנהיגה התמוטט וירד בחטף מהבמה, למרות זאת ניצחה את הבחירות וזכתה בשלטון.
מנהיגה השני, הסתבך במלחמת לבנון השנייה ובפרשיות שחיתות אישיות והודח. הסקרים נבאו לה התרסקות, אבל אז באה התאוששות מפתיעה, נבחרה מנהיגה חדשה שהובילה את קדימה להיות המפלגה הגדולה, אבל היא לא הצליחה להרכיב ממשלה והובילה את קדימה לאופוזיציה.
ההיסטוריה מלמדת שמפלגות צומחות להיות אלטרנטיבה שלטונית מתוך המדבר האופוזיציוני, לקדימה קרה בדיוק ההפך היא קמלה ודהתה, איבדה את דרכה ובהמשך את מחצית מתומכיה כפי שמראים הסקרים.
אלה הן בחירות פנימיות גורליות למפלגה שמיד אחריהן תצטרך להיאבק על הזכות לחזור ולהיות אלטרנטיבה שלטונית בתנאים קשים, של שתי מפלגות שנוגסות בה: העבודה בראשות שלי יחימוביץ ומפלגת לפיד שעדיין לא קמה.
אלה הם כוחות חדשים המשייטים בגוש המרכז שמאל, שלא היו קיימים ב-2008 כשקדימה בראשות ציפי לבני השיגה 28 מנדטים בבחירות. כעת, כלל לא ברור האם קדימה תהיה זו שתוביל את גוש המרכז שמאל.בבחירות הקרובות. אם תתפלג היא עשויה להצטמק למספר מנדטים חד ספרתי.
לכן אין להפריז בגורליותן של הבחירות הללו, ובימים שיבואו אחריהם, ואין להפריז בדרמה הפולטית האישית הגלומה בהם. רבות דובר על לבני הנאבקת על עתידה הפוליטי ומבקשת הזדמנות שניה.
אם תאבד את ראשות קדימה תדרש להכרעה קשה, האם להשאר תחת הנהגתו של שנוא נפשה או לפרוש מהחיים הפוליטים. גם הקרובים לה ביותר לא יודעים לנבא כיצד תנהג.
הקרב נראה בימים האחרונים צמוד. לבני התחילה בנקודת פתיחה גרועה, היא ראתה איך חברי כנסת ופעילים מרכזיים נוטשים אותה ועוברים למופז ולא הצליחה לעצור את הסחף. אבל קמפיין ממוקד, מסרים שעבדו לפחות בתקשורת, הפיחו במטה שלה רוח חיים ורלוונטיות.
לבני מגיעה לקו הסיום במצב הכי טוב ביחס להתחלה. השאלה כמובן האם תצליח לבני לעורר את המתפקדים החופשיים, האם הסיסמה "תבואו ננצח" הצליחה להפיח רוח חדשה באנשים. כל זה יתברר הלילה.
מופז מגיע אל קו הסיום במצב האופטימלי מבחינת השטח של קדימה. יש לו אחיזה בכל מקום כמעט, הפוקדים הגדולים איתו והוא קוצר את פירות עבודתו בשלוש השנים האחרונות, זוהי נקודת פתיחה שיכולה להביא נצחון, אבל פריימריז הם חור שחור, קשה להתנבא. קשה להעריך מהו אפקט קמפיין הימים האחרונים של לבני.
כשמסתכלים לאחור קשה מאוד להסביר מהיכן צמחה השנאה התהומית בין לבני למופז, הרי אין בינהם הבדלים אידיאולוגים דרמטיים. הם גם לא מספיק גדולים לאיבה כזו. רבין ופרס, שרון ונתניהו הצליחו למרות המלחמות הגדולות לעבוד ביחד ולהגיע להשגים.
לבני ומופז בקושי מצליחים לשבת באותו החדר. הפגישה האחרונה בינהם בארבע עיניים התקיימה לפני שלושה חודשים כשמופז דרש ממנה להקדים את הפריימריז. הם ישבו קפוצים, דקלמו מסרים ושרדו ביחד רבע שעה בקושי.
אתמול אי אפשר לא יכלו להסתיר את הבוז והסלידה ההדדיים כשהתראיינו במקביל במהדורת החדשות של ערוץ 2 מתוך מטות הפריימריז שלהם. לבני גיחכה וצחקקה כשמופז אמר שבחירתה תביא להמשך שלטון נתניהו. מופז נראה כמי שאכל מזון מקולקל כשלבני אמרה שמי שלא יצביע עבורה עלול למצוא עצמו עד לבחירות לכנסת מבלי שיהיה לו עבור מי להצביע.
מה שבטוח שלמותג קדימה זה לא ממש מועיל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם